שלח תשלח, חלק האגדה, שכר המצוה וסגולותיה ז׳Shaleach Teshalach, Aggadic Part, Rewards for the Mitzvah 7

א׳ז. מקרב את הגאולה

ב׳כך לימדנו חז"ל הק׳, וז"ל׃ מהו שלח תשלח את האם, אם קיימת מצוה זו את ממהר לבוא מלך המשיח שכתוב בו שילוח, מניין, שנאמר (ישעיה ל"ב) משלחי רגל השור והחמור.

ג׳ד"א אמר רב תנחומא אם קיימת המצוה הזאת, אתה ממהר את אליהו הנביא ז"ל שיבוא, שכתוב בו שילוח שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא, והוא יבוא וינחם אתכם מנין, שנאמר והשיב לב אבות על בנים, עכ"ל המדרש.

ד׳הרחב דבר
ז. כך איתא במדר"ר (ו, ז), ומובא ג"כ בילקוט שמעוני (סוף רמז תתק"ל). והסכימו המפרשים דביאור ענין זה קשור לדברי הזוה"ק (הבאנו תרגום הזוה"ק לעיל עמ' קעב) האומר שמעשה שלוח הקן מעורר רחמים גדולים על בני ישראל הנעים ונדים בגלותם. יעוין בספר שפתי כהן עה"ת. ובפירוש זית רענן, לבעל המג"א, על הילקוט שמעוני. ובספר זרע שמשון.

ה׳וז"ל בעל היסוד ושורש העבודה (שער הכולל פרק כ): ונכון הדבר להזכיר סיבה מעוררת את האהבה לקרב ביאתו במהרה בימינו. והוא ענין נפלא של קיום מצות שילוח הקן, כי מצא בקן ידו לעורר רחמים מרובים בעולמות העליונים.

ו׳ובילקוט ראובני (פרשת כי תצא) מביא מדרש פליאה בגודל ההתעוררות הנגרמת ע"י שלוח הקן, ובתו"ד איתא וז"ל:

ז׳וגם בזמן הגאולה ע"י זה הקול מוליך התעוררות ונצא מן הגלות.

ח׳וא"ל בגלות מצרים לא היה מצות שליחות האם, התעוררות מהיכא? א"ל כתיב ויאנחו בני ישראל ויצעקו, דא התעוררות. א"ל גם בזה הגלות יתלו עיניהם בצעקתם, א"ל במצרים זימן הקדוש ברוך הוא נחשים מכלים הבנים והאם צועקת והנה זעקת ישראל מעוררת זעקת העוף והעוף זעקת מטטרו"ן וכו'.

ט׳וכתב בתפארת ציון: ומפני שאי אפשר למשיח לבא עד שמקודם יבא אליהו לבשר, שע"כ אין תועלת במצות שלוח הקן למהר ביאת משיח רק אחרי שיבא אליהו לכן א"ר תנחומא שנרמז בשלח תשלח דבמצות שלוח הקן ימהר גם ביאת אליהו זכור לטוב, עכ"ל.

י׳ויעו"ע בילקוט מעם לועז (עמ' תתל"ד). ויש להוסיף דברי בעל הטורים וצרור המור דהבית חדש שהובטח למקיים מצוה זו, היינו בנין בית המקדש. ודו"ק.