שלח תשלח, חלק ההלכה, הוספות לדיני שלוח הקן ז׳Shaleach Teshalach, Halakhic Part, Additions to Laws of Shiluach HaKen 7
א׳בענין קיום שלוח הקן בביצים שיש בהם דם
1
ב׳(לדין י"ח)
2
ג׳ב'הרחב דבר' נתבאר בהרחבה דעת הראשונים, והאחרונים, וכל פוסקי זמננו שמקיימים מצות שלוח הקן לכתחילה אפילו כאשר הביצים מרוקמים ויש בהם דם, וכמו כן מקיימים המצוה לכתחילה כאשר האפרוחים עדיין לא נפתחו עיניהם, ואין שום פקפוק וספק בזה, יעו"ש.
3
ד׳והראה לי אחי רבי אלעזר דוד שליט"א שיש להוסיף דככל הדברים הנ"ל כן כתב בספר 'יד אליהו' (ח"ג סימן ט"ו ס"ק ד'. לרבי אליהו רגולר זצ"ל, אב"ד דקאליש, וזכה ללמוד בצוותא חדא עם רבי חיים מוולוזין, ועם רבי אברהם אחיו של רבינו הגר"א זיע"א שנים רבות), וז"ל: "ויש לעיין מאי קא פשיט תלמודא בעיא דר' זירא ממתני', הא אפשר לומר דהא דקאמר טהור רובץ על ביצי עוף טמא מיירי ג"כ באופן שילדה העוף טהור ביצתו בין הטמאים, ונתערבה, ועתה רובץ הטהור על כל הביצים ביחד, ואשמעינן דאע"פ דהיה לו לחייב בשביל ביצתו הטהורה דמונחת בין הטמאים, דהא לענין שלוח הקן לא מהני ביטול ברוב וכמו שכתבנו לעיל, ובפרט לענין איסורא מה שייך ביטול בזה, ומ"מ פטורה דהא סוף סוף אסורה, וקרינן בי' תקח לך ולא לכלביך, דומיא דטריפה דלאו בתר מין אזלינן. ולכאורה היה נראה להוכיח מזה, דכיון דע"י הלידה יהי' ניכר העוף טהור בין הטמאים, אעפ"י דהשתא לא חזי, מאי איכפת לן, הא ראוי לגדל אפרוח ממנה, דהא להכי קאי בע' שהאם יושבת עליה, ולכן חייבת בשלוח הקן, דלא דמי לאפרוח טריפה, דלא חזי לכלום, דאף למ"ד טריפה יולדת ומשבחת, מ"מ לא נוכל לומר דהאפרוח קאי לגדל ולהוליד ביצים, לכן תקח לך ולא לכלביך קרינן בי', משא"כ באם יושבת על הביצים הרי להכי קיימת, וחזי שפיר למיקרי תקח לך. ובזה היה נראה לי להוכיח ולפשוט איבעי' שלי, באם רבץ הטהור שהוא טריפה על ביצת טריפה אי חייב בשלוח הקן, דהא מ"מ חזי לגדל אפרוחים מהביצים של טריפה, או לא כיון דהשתא אסור באכילה קרינן בי' תקח לך ולא לכלביך, אבל לפי מה שכתבנו הרי מוכח שפיר דחייב בשלוח הקן", עכ"ל היד אליהו. ומוכח להדיא שאם הביצים ראויים להוציא אפרוח, שחייבים לקיים המצוה בכי האי גוונא, אף שאין הביצים ראוים עכשיו, וממילא הוא הדין בביצים מרוקמות. וכן כתב עוד כעין זה ממש להלן בספרו 'יד אליהו' (חלק הפסקים, סי' נ"א).
4
ה׳ועוד מצאנו למי שכתב כדברינו, והוא ב'חידושי מהרא"ך' (יו"ד סימן רצ"ב. לרבי אלעזר הכהן אב"ד פלאצק, חתן רבי יעקב מליסא בעל ה'נתיבות'), וז"ל: "הנה צורבא מדרבנן אחד שאיל לי ונסתפק כי באפרוח טריפה פטור מלשלח האם דדרשינן תקח לך ולא לכלביך, אם הביצים הם טריפה דהיינו מעוף טריפה אי ג"כ פטור דהוה ולקחת לך ולא לכלביך, או כיון דיכול להיות אפרוח אינו בגדר ואכלת לך ולא לכלבך, והנה מהא דהש"ס לא נקט ביצת טריפה רק אפרוח טריפה, וכן מבואר ברמב"ם (בפי"ג מהלכות שחיטה), אין ראיה כיון דכתיב אפרוחים ברישא דקרא נקט אפרוחים. ונראה בעיני פשוט דביצים טריפה הבאים מזכר כיון שיכול להיות אפרוחים מחויב בשלוח דאי אפשר לפוטרו מדכתיב לך ולא לכלביך דהא ראוי הם לעשות אפרוח וכו', כיון דראוי שיהיה מהן אפרוחים לא שייך לומר ולא לכלביך. וכן מוכח בפירוש מהמשנה דביצים מוזרות פטור מלשלוח וכתב הר"ן כיון דאי אפשר להיות ממנו אפרוחים, אבל אם היה ראוי להיות אפרוחים היה חייב בשלוח", עכ"ל. ומבואר להדיא מדבריו שכל ביצים שראוי לצאת מהם אפרוחים חייבים במצות שלוח הקן. וביצת טריפה אסורה באכילה כמבואר בתמורה (לא, א) ובשו"ע (יו"ד סי' פ"ו סעיף ו'), ובכל זאת חייבים עליה בשילוח משום שעתידה להשתנות למילתא דהיתרא.
5