שאילת יעבץ, הקדמה ב׳Sheilat Yaavetz, Introduction 2
א׳הקדמה חרוזית
1
ב׳לכבוד תורה וחכמיה עשויה לנחת. באלפא ביתא העשוי לבלי חת:
2
ג׳נאם הדל השואל אני אדרוש אל אל מפתח שפתי מישרים ירצה ויואל מאת ה' שאלתי אחת: שבתי בבית ה' כל ימי חיי להפיק רצון מה' כל מאויי להיות אומנותי בתורתו הקדושה היפה ומשובחת: הלא חכמה תקרא סורה אלי בני סורה בעד חלון ביתה משגחת: מי המקשיב לקולה אזניו חכמת אדם תאיר פניו פרצוף עם פדחת: ומי המסיר אזנו משמוע תורה לא יענה גם כי ישוע ויקרא פי כסיל מחתה פה חת: חתו חכמים וילכדו בגאונם אם אינם חסים על כבוד קונם שאינו נהנה מהם ולא מהמונם תורה חוגרת שק וצוחת: דרשוני וחיו בצלי ה' חפץ להאדירי ולהגדילי להרחיב מקום אהלי בד"א של הלכה רוחת: ולא יאמר אדם צר לי בירא שלום השר שואל והשופט בשילום והגדול דובר הוות נפשו מאכל תאוה גאוה אפיקים מזחת: אין מזח וסר מרזח שר לסרוחים נפשו עליו שוחחת: מי האיש החפץ חיים נעימים ואוהב ימים עם נפש שוקטת ובוטחת: כארי ישכב ירבץ מהמון רעי"ם לא יאחזנו השבץ מקולם לא יחת: יקר רוח אוהב דעת לב חכם יודע עת לטעת כמשמרות ד"ח הט אוזן שומעת תוכחת: חיים בקרב חכמים תלין בחמורים וקלין לתור בחכמה לא ילאה כי עוד לאלוה מלין לא ילמוד דרך עצל טמן ידו בצלחת: וצלחה עליו רוח ה' אם יבקשנה ככסף וכמטמונים להנחיל אוהביה יש אתה עושר וכבוד עשרת מונים עצם תדשן ולבב משמחת: בה מלכים ימלוכו ורוזנים שבט יתמוכו כל הרוצה יבוא ויזכה לכתר חורה בקרן זוית מונחת: בתנאי שלא יסיח דעתו ממנה כי אם יום יעזבנה יומים תעזבהו אף היא דעתה ממנו מסחת: ולא יכירנה עוד מקומה לא ישא בידו מאומה נודד הוא ללחם איה נעחת: מר ודך ישוב נכלם על כל נעלם בהלכה מקופחת: אם ישוב אל ה' דרכיו ילמוד לפניו יעמוד ושאר ישוב תשובה נצחת: רוח מלפניו יעטוף נופת תטוף מלתו על לשונו כמרקחת: יהי כזית הודו ונוגה כאור תהיה קרנים מידו כשמש זורחת: יהי אלהיו עמו ויעל כיונק על שדי אמו שמן ששון מחבריו אותו מושחת: ברכות שמים מעל עליו מקבצת וברכות תהום רובצת תחת:
3
ד׳ותהי ראשית מלאכתו בר"ח כסלו שנת ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר אם ברך תברכני והרבית את גבולי לפ"ק:
4
ה׳באלטונא
5
ו׳בדפוס כ' אהרון בר אלי' כץ
6