שאילת יעבץ, חלק א מ״דSheilat Yaavetz, Volume I 44
א׳מראה דם הנוטה לצבע ברוי"ן בל"א שהוא כעין קליפת הערמונים וכמשקה הקאוי: לא נתבאר בש"ע ובאחרונים אם הוא ממראות דמים טמאים:
1
ב׳מראה דם כגוון ירוק כעין משקה הקאוי בל"א יש להקל בו
ונ"ל להקל בו. דודאי עדיף ממימי בשר צלי. דידוע שיש בו אדמימות וכמ"ש גם הפוסקים. ואפ"ה מטהרי ליה ב"ה וקיי"ל כוותייהו. ואע"ג דאנן מחמרינן ביה. היא גופה חומרא גדולה. דהא שפיר בקיאינן בגוויה. אלא משום דלא ליתי לאחלופי. כיון דאית ביה נטייה לאודם. משא"כ במראה ברוי"ן הנז'. שאין לו נטייה לאדמומית אלא לשחרות. וכבר שנינו משנה שלמה בשחור עצמו דיהה מכן טהור. ולית בה ספקא ולא חומרא מדינא דגמרא. כמו בשאר מראות שנחלקו בהן בדיהה. וכ"ש בירוק ברוי"ן שהרי אינו שחור ולא אפי' דיהה דדיהה שלו. אלא שעמוק שלו נוטה קצת לשחרות הדיהה:
ונ"ל להקל בו. דודאי עדיף ממימי בשר צלי. דידוע שיש בו אדמימות וכמ"ש גם הפוסקים. ואפ"ה מטהרי ליה ב"ה וקיי"ל כוותייהו. ואע"ג דאנן מחמרינן ביה. היא גופה חומרא גדולה. דהא שפיר בקיאינן בגוויה. אלא משום דלא ליתי לאחלופי. כיון דאית ביה נטייה לאודם. משא"כ במראה ברוי"ן הנז'. שאין לו נטייה לאדמומית אלא לשחרות. וכבר שנינו משנה שלמה בשחור עצמו דיהה מכן טהור. ולית בה ספקא ולא חומרא מדינא דגמרא. כמו בשאר מראות שנחלקו בהן בדיהה. וכ"ש בירוק ברוי"ן שהרי אינו שחור ולא אפי' דיהה דדיהה שלו. אלא שעמוק שלו נוטה קצת לשחרות הדיהה:
2
ג׳ועוד ק"ו מירוק דמקילינן ביה טובא. ואפי' במראה הזהב. שהרי יש בו ודאי נטייה חזקה אל האודם. וכן כתבו התוס': ויש ממנו שהוא אדום כדם. וכמ"ש רז"ל זהב פרויים שדומה לדם הפרים. וגם הנמצא אצלינו כשהוא יוצא מיד הצורף מבי סילקי. קרוב מאד לגוון אדום ממש. ואפ"ה סמכינן להתירו כשאין לו נטייה לאדום. כ"ש בירוק ברוי"ן שהוא רחוק מאד מן האדום. ואע"פ שיהא עמוק הרבה. אינו אלא כדיהה דשחור. שהוא טהור בלי ספק. ולכן אין להחמיר כלל בברו"ין הנז'. ובכתם פשיטא דלית דחש ליה. כך נלע"ד והש"ית בחסדו יצילנו משגיאות יעב"ץ ס"ט:
3