שאילת יעבץ, חלק ב ר׳Sheilat Yaavetz, Volume II 200
א׳שאלני התו' ר' מן מניישטט לפרש לו לשון רש"י מנחות (מט"ב) ד"ה תמידין ומוספין טובא הוו. ך"ב טלאים בעינן. ולהוו ו' לתמידין וי"ו למוספין. כי לא ידע לכוין החשבון.
1
ב׳תשובה
2
ג׳דבר פשוט הוא. שנים למוסף שבת. וי"ד למוספי יום א' דר"ה. דהיינו עם מוסף ר"ח. (עמו"ק ואם לבינה) כי בודאי לא היו מקריבין מוסף בשני י"ט של ר"ה. שהאחד חול. אע"פ שנוהגין בו ג"כ קודש. עתו' ר"ה (דלע"ב) ומ"ש בחי"ג שם.
3