שאילת יעבץ, חלק ב ל״גSheilat Yaavetz, Volume II 33
א׳ששאלת אם נפסק חוט מהארבעה חוטין דציציות. למטה במקום שתלויים בנקב הכנף. באופן שנעשו ע"י כך שני חצאי חוטין. ושלשה חוטין נשארו שלמים. מה דינם.
1
ב׳תשובה
2
ג׳דין חוט ציצית שנפס' במקו' תלייתו בכנף
דין זה לא נתבאר בדבר המחברים שידעתי. אבל זכרתיו בהשמטות שבסמו"ק. הנה לכאורה אינו נפסל בכך. דהא לא נתמעט אורך הענף ע"י כך. ולפ"ז אפילו יפסקו שלשה חוטין יוכשרו ג"כ הציצית. ע"י אחד הנשאר קיים שלם. שיהו כולם מחוברים בו ע"י הקשרים. כי בודאי ע"י שנתרבה מנין החוטין. אינו נפסל. דהא אין להם שעור למעלה. ולמר מיהא עד שמונה פשוטין שהן ששה עשר כפולים שפיר דמי. ומאחר שארכו של ענף נשאר בכולן כדינו. מאי אכפת לן תו. אם הם ארבעה שלמים או חמשה וששה או שבעה ויותר. ואינם בכלל גרדומים. שהרי כל הגדיל והענף קיים כהלכתו. כך היה נראה לפום ריהטא. איברא לכי מעיינינן בה. ודאי מפסל פסילי הציציות כה"ג. כיון דאר"פ הלכתא ד' בתוך ג' כו'. אי הכי לא סגי דלא תלי להו בבגד תוך שלשה. וכדאמרינן תו התם ראב"א רמי ד' ומעייל להו בגלימא כו'. הא בהדיא דצריכין להיות תלוים בבגד דוקא. וכמשמעות הכתוב על כנפי בגדיהם ג"כ (דהכא פשיטא אי אפשר לפרש על בסמוך כבעלמא וק"ל) והנך דנפסקו למטה במקום תלייתן. הרי מופסקין הן מן הבגד. ואין תלוין בבגד רק אותן שלא נפסקו. נמצא אותן שמתחברים לבגד ע"י קשירה וגדילה ביחד (אע"פ שהן כמוהו לענין טומאה וטהרה. כחדא חשיבי. ולא כמופרדים) אין המופסקין תלוי בבגד כלל. הילכך אפילו באחד שנפסק. נפסלו. דלא כהלכה הן. שאין כאן בבגד אלא חוט או שנים ושלשה. ואנן ארבעה לפחות בעינן. והיוצא בהן לר"ה בשבת חייב חטאת לדברי הכל. בכל אופן. משום אותן החוטין הפסוקים. דמשוי הוי. וכשנפסקו שלשה. פסול גמור דאורייתא הוי. המברך עליה. ברכה לבטלה היא בידו. ונשאר ערום מן המצוה בלי ספק. יעב"ץ.
דין זה לא נתבאר בדבר המחברים שידעתי. אבל זכרתיו בהשמטות שבסמו"ק. הנה לכאורה אינו נפסל בכך. דהא לא נתמעט אורך הענף ע"י כך. ולפ"ז אפילו יפסקו שלשה חוטין יוכשרו ג"כ הציצית. ע"י אחד הנשאר קיים שלם. שיהו כולם מחוברים בו ע"י הקשרים. כי בודאי ע"י שנתרבה מנין החוטין. אינו נפסל. דהא אין להם שעור למעלה. ולמר מיהא עד שמונה פשוטין שהן ששה עשר כפולים שפיר דמי. ומאחר שארכו של ענף נשאר בכולן כדינו. מאי אכפת לן תו. אם הם ארבעה שלמים או חמשה וששה או שבעה ויותר. ואינם בכלל גרדומים. שהרי כל הגדיל והענף קיים כהלכתו. כך היה נראה לפום ריהטא. איברא לכי מעיינינן בה. ודאי מפסל פסילי הציציות כה"ג. כיון דאר"פ הלכתא ד' בתוך ג' כו'. אי הכי לא סגי דלא תלי להו בבגד תוך שלשה. וכדאמרינן תו התם ראב"א רמי ד' ומעייל להו בגלימא כו'. הא בהדיא דצריכין להיות תלוים בבגד דוקא. וכמשמעות הכתוב על כנפי בגדיהם ג"כ (דהכא פשיטא אי אפשר לפרש על בסמוך כבעלמא וק"ל) והנך דנפסקו למטה במקום תלייתן. הרי מופסקין הן מן הבגד. ואין תלוין בבגד רק אותן שלא נפסקו. נמצא אותן שמתחברים לבגד ע"י קשירה וגדילה ביחד (אע"פ שהן כמוהו לענין טומאה וטהרה. כחדא חשיבי. ולא כמופרדים) אין המופסקין תלוי בבגד כלל. הילכך אפילו באחד שנפסק. נפסלו. דלא כהלכה הן. שאין כאן בבגד אלא חוט או שנים ושלשה. ואנן ארבעה לפחות בעינן. והיוצא בהן לר"ה בשבת חייב חטאת לדברי הכל. בכל אופן. משום אותן החוטין הפסוקים. דמשוי הוי. וכשנפסקו שלשה. פסול גמור דאורייתא הוי. המברך עליה. ברכה לבטלה היא בידו. ונשאר ערום מן המצוה בלי ספק. יעב"ץ.
3