שאילת יעבץ, חלק ב מ״חSheilat Yaavetz, Volume II 48

א׳שאלת הנטען על הפנויה שנתעברה. אם מותר לישאנה. ולא חיישינן ללעז. ובנה אם פגום הוא לכהונה.
1
ב׳תשובה
2
ג׳דין הנטען על פנויה שעיברה ודין בנה ובן הנדה
עמ"ש בס"ד בלח"ש ספ"ב דיבמות. ובמו"ק אה"ע סקע"ז. ומצאתי פשר דבר הכרעה ישרה (קרוב למ"ש שם בהג"ה דש"ע) דבספק. והלה מכחיש שממנו נתעברה. אסור לו לקחתה לאשה. אף לאחר ך"ד חודש. ובמודה. מותר ודאי (והארכתי בזה בתשוה על עסקי ריבה). ובן הפנויה. אע"ג דלאו מיוחס הוי. אם אין אביו ידוע. דהו"ל שתוקי (ואם נבדקה אמו ואמרה לכשר נבעלתי. כי איכא רוב כשרים אצלה. אינו פגום לכהונה. אע"ג דלכתחלה בעינן תרי רובי) ברם בידוע מי הוא אביו וכשר הוא. על שם אביו יקרא לכל דבר. כמיוחס שבישראל. כדמוכח בהדיא. מההיא דשלהי נושאין. עשרה כהנים עומדים פירש אחד ובעל שמשתיקין אותו מדין כהונה (וחומרא דרבנן בעלמא היא. אבל כהן הוי דבר תורה. וכל מצות כהונה עליו במה שאסור לכהן ונ"כ) משום שאינו מיוחס אחר אביו. ש"מ מיהא. בחד דבעל. (דידעינן ביה אבוהי מנו) אף בלא קידושין. אין משתיקין אותו אפילו מדין כהונה לגמרי. אלא כהן גמור הוא לכל מילי. לעבודה ולחשיבות מעלה וקדימה נמי. אין צריך לומר שהוא חשוב בנו לכל דבר. ככל כשר שבישראל. עיין בתשוה הנ"ל ובתשובת הפילגש ואפילו בן הנדה אינו פגום לכהונה. כהסכמת הפוסקים. אלא שהרמב"ם כתב שהוא פגום. ונדחקו בו לפרש כוונתו. ולענ"ד הוא כפשוטו ומשמעותו. שהוא פגום ודאי לכתחלה (לכן יראה לי. שאינו הגון למנותו שליח צבור ודיין ופרנס בעירו מקום שמכירין בו) עיין לח"ש במשנה הנ"ל ובריכה עליונה. יעב"ץ.
3