שאילתות דרב אחאי גאון ק״בSheiltot d'Rav Achai Gaon 102
א׳שאילתא דאזהרינהו הקב"ה לישראל למינקט מתקלי תריצי וכיילי תריצי דכתיב מאזני צדק אבני צדק וגומר ואפי' הין ולאו דיליה מיבעי ליה למיהוי קושטא דתניא ר' יוסי בר יהודה אומר מה ת"ל איפת צדק והין צדק והלא הין בכלל איפה הוא אלא שיהא הין שלך צדק ולאו שלך צדק אמר ר' לוי קשה עונשן של מדות יותר מעונשן של עריות שזה נאמר בהן אל וזה נאמר בהן אלה גבי עריות כתיב כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ וגומ' גבי מדות כתיב כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה כל עושה עול גבי עריות נמי הא כתיב אלה ההוא למעוטי מדות מכרת אלא מאי קושייהו דאילו עריות סגיא בתשובה ואילו מדות לא סגיא בתשובה עד דעביד השבה ולא ידע כמה גזל ולא ידע ממאן גזל למהדר ליה כדתניא הרועים והגבאים והמוכסים תשובתם קשה ומחזירים למכירין ושאין מכירין יעשו בהן צרכי ציבור ומאי צרכי ציבור אמר רב חסדא בורות שיחים ומערות וא"ר לוי קשה גזל הדיוט יותר מגזל גבוה שזה הקדים חטא למעילה מכי יהיב דעתיה למיגזל קאי בחטא וזה הקדים מעילה לחטא וצריך לשקול ולמוד כמנהג מקום ומקום דתנן מקום שנהגו למוד בדקה לא ימוד בגסה בגסה לא ימוד בדקה לגדוש לא ימחוק למחוק לא יגדוש ובמשקל חייב להכריע לו טפח היה שוקל לו עין בעין נותן לו גירומין אחד לעשרה בלח ואחד לעשרים ביבש ת"ר נפש מאזנים תלויה באויר ג' טפחים וגבוה מן הארץ ג' טפחים וקנה ומתנה שלה שנים עשרה טפחים של צמרים ושל זגגים תלויה באויר שני טפחים וגבוה מן הארץ שני טפחים וקנה ומתנה שלה תשעה טפחים של חנוני ושל בעל הבית תלויה באויר טפח וגבוהה מן הארץ טפח וקנה ומתנה שלה ששה טפחים של טרטני תלויה שלש אצבעות וגבוהה שלש אצבעות וקנה ומתנה שלה לא חנן ואין עושין משקלות לא של בעץ ולא של אבר ולא של גסטרא ולא של שאר מיני מתכות אבל עושה הוא של צונמא ושל זכוכית היה מבקש ממנו לשקול לו ליטרא שוקל לו ליטרא חצי ושליש ורביע עד הכי מיחייבינן לתקוני מתקלי היה מבקש ממנו שלשה רביעי ליטרא בשר לא יאמר לו שקול לי רביע רביע והכרעה לכל אחת ואחת אלא שוקל לו ליטרא ומניח רביע עם הבשר היה מבקש ממנו עשרה ליטרין בשר לא יאמר לו שקול לי ליטרא ליטרא והכרעה לכל אחת ואחת אלא שוקל לו כולן בבת אחת והכרעה אחת לכלן תנו רבנן מנין שאין מוחקין במקום שגודשין ואין גורשין במקום שמוחקין ואם אמר הריני גודש במקום שמוחקין להוסיף לו על הדמים והריני מוחק במקום שגודשין לפחות מן הדמים שאין שומעין לו ת"ל אבן שלמה וצדק יהיה לך וגומר מנין שאין מעיינין במקום שמכריעין ואין מכריעין במקום שמעיינין ואם אמר הריני מעיין במקום שמכריעין לפחות לו מן הדמים או הריני מכריע במקום שמעיינין להוסיף לו על הדמים שאין שומעין לו ת"ל אבן שלמה מאזני צדק אבני צדק אמר ריש לקיש מעמידין אגרדמין למדות ולשערים תניא נמי הכי יהיה לך מלמד שמעמידין אגרדמין למידות ולשערים מפני הרמאים ואין עושין את המחק לא של דלעת מפני שהוא מיקיל ולא של מתכת מפני שהוא מכביד אבל עושה הוא של זית ושל אגוז ושל אשכרוע ואין עושין את המחק צרה אחת עבה וצדה אחת קצרה ולא ימחוק בבת אחת מפני שמפחית למוכר ומוסיף ללוקח ולא ימחוק מעט מעט מפני שמפחית ללוקח ומוסיף למוכר ועל כלן אמר רבן יוחנן בן זכאי אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר אם אומר שמא ילמדו הרמאין אם לא אומר שמא יאמרו הרמאין אין תלמידי חכמים בקיאין במעשה ידינו אמרה או לא אמרה אמר רבי יצחק ברבי שמואל אמרה ומהאי קרא אמרה כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם ואסיר לשהויי מתקלא רבה או זוטא בגו ביתיה דכתיב לא יהיה לך וגו':
1
ב׳ברם צריך למימר היכא דייחדה למיעבד בה עבידתא אחרינא מי שרי לשהויה בבייתיה או לא מי אמרינן כיון דקא עביד בה עיבידתא אחרינא בטלה מתורת כיילא ושפיר דמי לשהויה או דילמא כיון דאיכא שמא דכיילא עלה וקוו לה קפחא וקרי לה כיילא זימנין דמיקרי כיילין בה ואסיר ת"ש דאמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שישהא מדה חסידה או יתירה בתוך ביתו ואפי' ייחדה עביט של מימי רגלים דמאיסא ולא אתי למיכל בה אפילו הכי זימנין דמיקרי וכייל בה אמר רב פפא לא אמרן אלא באתרא דלאו כולי עלמא חתמין אבל באתרא דחתמין כיון דלא חתימה לא כיילין בה ובאתרא דלא חתמין נמי לא אמרן אלא באתרא דלא מהנדזי אבל באתרא דמהנדזי לית לן בה ולא היא אפי' באתרא דמהנדזי נמי לא זימנין דאתי בין השמשות ומיקרי כייל ושקיל וכן הילכתא:
2