שאילתות דרב אחאי גאון ק״דSheiltot d'Rav Achai Gaon 104
א׳שאילתא דאסיר ליה לכהן למינסב איתתא דמיגרשא בגיטא אי נמי דנפלה קמי יבם וחלצה ליה סנדלא אי נמי זונה וחללה דכתי' אשה זונה וחללה לא יקחו וגו' ותניא ואשה גרושה מאישה אפי' לא נתגרשה אלא מאישה אסורה לכהונה היכי דמי כגון דאמר לה הרי את מגורשת ממני ואי אתה מותרת לכל אדם חלוצה מנין דתניא גרושה אין לי אלא גרושה חלוצה מנין תלמוד לומר ואשה חללה היכי דמי כדתניא אי זו היא חללה כל שנולדה מן הפסולין וקיימא לן מאי פסולין הנך דאסירן לכהן ועבר ונסב לה זרעא דמיתיליד מינייהו הוי חלל דכתיב בכהן גדול ולא יחלל זרעו בעמיו אלמא כי נסיב מהני דפסולות לכהונה הוי זרעא פסול מ"ט נאמר בכהן הדיוט זונה ונאמ' בכהן גדול זונה מה להלן זרעו חולין מן כל הפסולין לו אף כאן זרעו חולין משום דהני דכתיבן בכהן גדול לדרשא הוא דאתין דאי לגופיה לא גרע מכהן הדיוט ובת חלל זכר פסולה לכהונה לעולם וישראל שנשא חללה בתו כשרה לכהונה וחלל שנשא בת ישראל בתו פסולה לכהונה מנא הני מילי אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל נאמר כאן לנפש לא יטמא בעמיו ונאמר להלן לא יחלל זרעו בעמיו מה להלן גבי טומאה בנים ולא בנות אף כאן נמי בנים ולא בנות אי הכי אפילו כהן גדול דנסיב גרושה בתו תשתרי בנים ולא בנות מי כתיב ולא יחלל בנו זרעו כתיב כל דהוא בת בנו תשתרי מקיש זרעו לו אי הכי בת בתו תיתסר נמי אם כן גזירה שוה מאי אהני לי זונה דתניא רבי יהודה אומר זונה זו אילונית וחכמי' אומרים זונה זו גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות מן הנך דאסירן ליה אמר רבי אלעזר אפילו פנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות עשאה זונה אמר רב עמרם חסידא אין הלכה כרבי אלעזר:
1
ב׳ברם צריך למימ' גיורת דקאמרי' דזונה היא דמעיקרא לא הוו קידושי היכא דאיגיירא דילידא בתה מהו לכהונה דילידא מישראל לא תיבעי לך דהא ישראל שנשא חללה בתו כשרה לכהונה והא נמי לא שנא כי תיבעי לך גר שנשא בת ישראל וגר שנשא גיורת זרעו מהו לכהונה כיון דאינון פסולין זרעיהו נמי פסולין או דילמא לא דאינהו מ"ט פסולין דלא הוו קדושין מעכבייהו אבל זרעיהו הא בקדושה איתילידו מיפלג פליגי בה תנאי בהא מילתא דתנן רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר רבי אליעזר בן יעקב אומר גר שנשא בת ישראל בתו כשרה לכהונה אבל גר שנשא גיורת בתו פסולה לכהונה רבי יוסי אומר אף גר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה הילכתא כמאן ת"ש דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן הלכה כרבי יוסי ומשחרב בית המקדש נהגו הכהנים סילסול בעצמן להיות עושין כרבי אליעזר בן יעקב אמר רב נחמן אמר רב בא לימלך מורין לו כר' אליעזר כנס אין מוציאין מידו כר' יוסי וכן הילכתא:
2
ג׳אי נמי ברם צריך למימר כהנת מהו לינשא לגר או לעבד משוחרר או לחלל מי אמרינן כי היכי דכהנים מוזהרין כהנות נמי מיזדהרין או דילמא אינהו דזרעיהו הוי כהנים כי נסיבין בת ישראל אמר רחמנא לא לינסוב פסולות דלא ליפסול זרעיהו אבל כהנות כיון דכי נמי מינסק לישראל זרעיהו לא הוו כהנים כי מינסבן לפסולין שפיר דמי ת"ש דאמר רב יהודה אמר רב לא הוזהרו כשירות להינשא לפסולין ותניא כוותיה אחר גר ואחד עבד משוחרר ואחד חלל מותרים בכהנות וכן הילכתא:
3