שאילתות דרב אחאי גאון ק״וSheiltot d'Rav Achai Gaon 106
א׳שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למישחט חיותא וברה בחד יומא דכתיב ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד ושה כתיב לא שנא כשב ולא שנא עז דכתיב שה כשבים ושה עזים וחיה ועוף לא אסירי ולא שנא כי שחיט בתה ברישא אסיר למישחט אמה בתרה דתניא אותו ואת בנו אין לי אלא אותו ואת בנו בנו ואותו מנין ת"ל לא תשחטו הרי כאן שנים הא כיצד אחד שחט את הפרה ואחד שחט את אמה ואחד שחט את בתה שנים האחרונים חייבין היינו לא תשחטו דכתי' תרין דאי לאיחיוביה לאחרון הוא דאתא ואע"ג דלאו הוא שחטיה לראשון ליכתוב לא תשחט ויום אחד האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה דתניא את זו דרש שמעון בן זומא לפי שכל העניין שלמעלה ושלמטה אינו מדבר אלא במוקדשין ובמוקדשין הלילה הולך אחר יום יכול אף לענין אותו ואת בנו יהא לילה הולך אחר יום ת"ל ביום אחד נאמר כאן יום אחד ונאמר במעשה בראשית יום אחד מה יום אחד האמור במעשה בראשית היום הולך אחר הלילה אף יום אחד האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה רבי אומר יום אחד ביום המיוחד בשבת וביו"ט שהיום הולך אחר הלילה וטעון כרוז בשבת וביו"ט דתנן בד' פרקים בשנה המוכר בהמה לחברו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט וכו':
1
ב׳ברם צריך לומר אילו היכא דזבן בהמה בערב יום טוב מתגר ולא אמר ליה אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט לוקח מי צריך למיחש למילתא ובעי שיוליה למוכר או לא מי אמרינן כיון דעל מוכר רמיא מילתא לאודועיה אם איתא דזבין אודועי הוה מודע ליה או דילמא אגב דטריד בזבינתיה אשתלויי אשתלי לאודועיה ת"ש דתניא אם לא הודיעו הולך ושוחט ואינו נמנע ואי תגר כותי הוא צריך למיחש לה למילתא אי נמי היכא דשחט קמא ולא אישתחיט שפיר כגון השוחט ונתנבלה בידו והנוחר והמעקר שרי למישחט בתריה לא תשחטו אמר רחמנא והאי לאו שחיטה היא וכן הילכתא:
2