שאילתות דרב אחאי גאון קי״בSheiltot d'Rav Achai Gaon 112
א׳בהר
שאילתא דמיחייבין דבית ישראל למינח נייח שמיטתא לארעא שתא חדא לשב שני דכתיב ושבתה הארץ שבת לה' וגו' ואסור למיזרע בגווה ואסיר למיכסח אילני בגווה משום דקדחי ומחזי בזריעה דכתיב שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור ואסיר למיעבד כל עיבידתא דארעא דתנו רבנן שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור אין לי אלא זרוע וזימור המיוחדין עבורה שבשדה מנין לניכוש לכיסוח ולביקוע ולעידור תלמוד לומר שדך לא וכרמך לא כל מלאכה שבשדך וכל מלאכה שבכרמך מנין שאין מזבלין ואין מפרקין ואין מאבקין ואין מעשנין באילן תלמוד לומר שדך לא תזרע וכרמך לא כל מלאכה שבשדך וכל מלאכה שבכרמך אי שדך לא וכרמך לא יכול לא יקשקש תחת הזתים ולא ימלא נקעים מים ולא יעשה עוגיות לגפנים תלמוד לומר שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור זריעה וזמירה בכלל היו ולמה יצאו להקיש אליהן לומר לך מה זרע וזמיר מיוחדין שהן עבודה בשדה ובכרם אף אין לי אלא דבר שהיא עבודה בשדה ובכרם וכי אסירא חרישה בשביעית גופה אבל לפניה ולאחריה בזמן הזה לא אסיר דאמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים הללו וביטלום אמר רבי יוחנן מ"ט דבי רבי נאמר כאן שבת ונאמר במעשה בראשית שבת מה להלן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין אף כאן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין וכדרב אשי דאמר רב אשי כי גמירי הילכתא בזמן שבית המקדש קיים דומיא דערבה וניסוך המים אבל בזמן הזה לא ואסיר למישתל בערב שביעית מקמי שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה ואם נטע או הבריך או הרכיב יעקור רבי יהודה אומר כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים שוב אינה קולטת רבי יוסי ורבי שמעון אומרים לשתי שבתות תנא קמא סבר לתלתין כדרא ר' יהודה סבר לתלתא כדרא רבי יוסי ורבי שמעון סברי לשתי שבתות כדרא:
שאילתא דמיחייבין דבית ישראל למינח נייח שמיטתא לארעא שתא חדא לשב שני דכתיב ושבתה הארץ שבת לה' וגו' ואסור למיזרע בגווה ואסיר למיכסח אילני בגווה משום דקדחי ומחזי בזריעה דכתיב שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור ואסיר למיעבד כל עיבידתא דארעא דתנו רבנן שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור אין לי אלא זרוע וזימור המיוחדין עבורה שבשדה מנין לניכוש לכיסוח ולביקוע ולעידור תלמוד לומר שדך לא וכרמך לא כל מלאכה שבשדך וכל מלאכה שבכרמך מנין שאין מזבלין ואין מפרקין ואין מאבקין ואין מעשנין באילן תלמוד לומר שדך לא תזרע וכרמך לא כל מלאכה שבשדך וכל מלאכה שבכרמך אי שדך לא וכרמך לא יכול לא יקשקש תחת הזתים ולא ימלא נקעים מים ולא יעשה עוגיות לגפנים תלמוד לומר שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור זריעה וזמירה בכלל היו ולמה יצאו להקיש אליהן לומר לך מה זרע וזמיר מיוחדין שהן עבודה בשדה ובכרם אף אין לי אלא דבר שהיא עבודה בשדה ובכרם וכי אסירא חרישה בשביעית גופה אבל לפניה ולאחריה בזמן הזה לא אסיר דאמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים הללו וביטלום אמר רבי יוחנן מ"ט דבי רבי נאמר כאן שבת ונאמר במעשה בראשית שבת מה להלן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין אף כאן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין וכדרב אשי דאמר רב אשי כי גמירי הילכתא בזמן שבית המקדש קיים דומיא דערבה וניסוך המים אבל בזמן הזה לא ואסיר למישתל בערב שביעית מקמי שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה ואם נטע או הבריך או הרכיב יעקור רבי יהודה אומר כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים שוב אינה קולטת רבי יוסי ורבי שמעון אומרים לשתי שבתות תנא קמא סבר לתלתין כדרא ר' יהודה סבר לתלתא כדרא רבי יוסי ורבי שמעון סברי לשתי שבתות כדרא:
1
ב׳ברם צריך לומר הילכתא כתנא קמא או כרבי יהודה או כרבי יוסי ורבי שמעון ת"ש דאמרי בי רב משמיה דרב הלכתא כרבי יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה ושמואל אמר הילכתא כרבי יוסי בקושי ובקידוש איבעיא להו בהרכבה מאי ת"ש דאמר ליה שמואל לרב ענן הילכתא כדברי האומר שלשים ושלשה וקיימא לן דכל היכא דפליגי רב ושמואל הילכתא כרב באיסורי:
2