שאילתות דרב אחאי גאון י״בSheiltot d'Rav Achai Gaon 12
א׳שאילתא דאילו איתתא דמית גברא או דפטר לה בגיטא אסורה לאינסובה בגו תלתא ירחי דדילמא מעברא מראשון וכד מינסבה לשני וילידה לא ידיע אי בר קמא הוא אי בר בתרא הוא ואמר רחמנא דליהוי מיחס זרעיה בתריה שנאמר להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך מאי אחריך אמר רב יהודה אמר רב להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני מתיב רבא גר וגיורת צריכין להמתין שלשה חדשים ואי סלקא דעתך משום הכי אידי ואידי זרעיה הוא הכא נמי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה ובין זרע שלא נזרע בקדושה דקדושה זרעיה ואידך לאו זרעיה הוא רבא אמר היינו טעמא שמא ישא אחותו מאביו ושמא יבם אשת אחיו מאמו ושמא יוציא אמו לשוק ושמא יפטור יבמתו לשוק ושמא יוציא עבדים לחירות מותיב ר׳ חנינא בכולן אני קורא בהן משום תקנת ערוה וכאן משום תקנת וולד ואם איתא הכא נמי משום תקנת ערוה הוא מאי תקנת וולד שלא יבא לידי ערוה לא שנא מן האירוסין ולא שנא מן הנשואין ולא שנא לאיתרוסי ולא שנא לאינסובי כדתנן היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד שיהו לה שלשה חדשים וכן שאר כל הנשים לא יתארסו ולא ינשאו עד שיהו להן שלשה חדשים אחד בתולות ואחד בעולות אחד אלמנות ואחד גרושות אחד נשואות ואחד ארוסות ר׳ יהודה אומר הנשואות יתארסו והארוסות ינשאו חוץ מארוסה שביהודה מפני שלבו גס בה ר׳ יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול ואמרינן רבי אלעזר לא על לבי מדרשא אשכחיה לרבי אסי א"ל מאי אמור בי מדרשא א"ל הכי א"ר יוחנן הלכה כרבי יוסי ומסקנא דשמעתא א"ר חייא בר אבא חזר בו ר׳ יוחנן א"ר אסי אי הדר ביה ממתניתא דכרמא הוא דהדר ביה דתניא רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר כך שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה כולן צריכות להמתין שלשה חדשים:
1
ב׳ברם צריך ביום מישלם שלשה חדשים מהו לינשא מי אמרינן מקצת היום ככולו אי לא אם תמצא לומר לאינסובי גזרינן ליארס מאי ת"ש דאמימר שרא ליארס ביום תשעים א"ל רב אסי לאמימר והא רב ושמואל דאמרי תרויהו צריכה להמתין עשרים וארבעה חדשים חוץ מיום שנתגרשה בו וחוץ מיום שנתארסה בו א"ל לענין מניקה הוא דאיתמר ומשום מילתא דסכנה והא ההוא דעבד סעודת אירוסין ביום תשעים ואפסדא רבא מיניה ההוא סעודת נישואין הוא דעבד והילכתא כי קושיא דרב אשי חוץ מיום שנתגרשה בו וחוץ מיום שנתארסה בו שמע מינה שלשה חדשים שלמים בעינן וכן הילכתא:
2