שאילתות דרב אחאי גאון קכ״בSheiltot d'Rav Achai Gaon 122
א׳בהעלותך
שאילתא דמחייבין דבית ישראל לאדלוקי שרגא ליקרא דשבת' וכי מדליק לה צריך לאדלוקי ברוב היוצא מ"ט דילמא לא בדרא נורא וכביא ולא מתאכיל ליה. וכן נמי מן דעביד מדורא בי שימשי אי איכא שהות ביום כי היכא דבדרא נורא ברובא שרי ואי לא אסיר דתנן ובגבולים כדי שיצית האור ברובן מאי רובן רב אמר רוב כל אחד ואחד ושמואל אמך כל שאין אומרים הביאו עצים ונניח תחתיהן תני ר' חייא כוותיה דשמואל כדי שתהא שלהבת עולה מאליה ולא תהא דולקת ע"י דבר אחר: וצריך איניש למימר בגו בייתיה סמוך למקדש יומא אדליקו שרגא דתנן שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר מנהני מילי דאמר ר' יהושע בן לוי דאמר קרא וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא ואי לא מערבי כיון דלא שרי לטלטולי מאניה ליכא שלמא בביתיה ואי לא מדלקי שרגא ולא מעשרי ליכא שלמא בביתיה. אמר רבה בר רב הונא אע"ג דאמור רבנן שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו לימרינהו בניחותא משום דאמור רבנן אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו אמר רב אשי אנא לא שמיעא לי וקיימתיה מסברא: ותזנח משלום נפשי אמר רבי ירמיה זו הדלקת הנר אמר רב חנן בר רב חסדא אמר רב חנן בר רבא אמר רב הדלקת נר בשבת חובה רחיצת ידים ורגלים בחמין רשות ואני אומר אף רחיצת ידים ורגלים בחמין חובה דאמר רב יהודה אמר רב כך היה מנהגו של רבי יהודה ברבי אלעאי ערב שבת מביאים לו עריבה מליאה חמין ורוחץ בה פניו ידיו ורגליו ומתעטף בסדינין המצויצין בציצית ודומה למלאך ה' צבאות:
שאילתא דמחייבין דבית ישראל לאדלוקי שרגא ליקרא דשבת' וכי מדליק לה צריך לאדלוקי ברוב היוצא מ"ט דילמא לא בדרא נורא וכביא ולא מתאכיל ליה. וכן נמי מן דעביד מדורא בי שימשי אי איכא שהות ביום כי היכא דבדרא נורא ברובא שרי ואי לא אסיר דתנן ובגבולים כדי שיצית האור ברובן מאי רובן רב אמר רוב כל אחד ואחד ושמואל אמך כל שאין אומרים הביאו עצים ונניח תחתיהן תני ר' חייא כוותיה דשמואל כדי שתהא שלהבת עולה מאליה ולא תהא דולקת ע"י דבר אחר: וצריך איניש למימר בגו בייתיה סמוך למקדש יומא אדליקו שרגא דתנן שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר מנהני מילי דאמר ר' יהושע בן לוי דאמר קרא וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא ואי לא מערבי כיון דלא שרי לטלטולי מאניה ליכא שלמא בביתיה ואי לא מדלקי שרגא ולא מעשרי ליכא שלמא בביתיה. אמר רבה בר רב הונא אע"ג דאמור רבנן שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו לימרינהו בניחותא משום דאמור רבנן אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו אמר רב אשי אנא לא שמיעא לי וקיימתיה מסברא: ותזנח משלום נפשי אמר רבי ירמיה זו הדלקת הנר אמר רב חנן בר רב חסדא אמר רב חנן בר רבא אמר רב הדלקת נר בשבת חובה רחיצת ידים ורגלים בחמין רשות ואני אומר אף רחיצת ידים ורגלים בחמין חובה דאמר רב יהודה אמר רב כך היה מנהגו של רבי יהודה ברבי אלעאי ערב שבת מביאים לו עריבה מליאה חמין ורוחץ בה פניו ידיו ורגליו ומתעטף בסדינין המצויצין בציצית ודומה למלאך ה' צבאות:
1
ב׳ברם צריך למימר אלו מאן דבעי למיזבן שרגא וקידושא בשבתא וליכא בידיה אלא לחד מינייהו הידא מינייהו עדיפא קידוש עדיף דהוה ליה חיובא דאורייתא דכתיב זכור את יום השבת לקדשו ואמר מר זוכרהו על היין בכניסתו אבל נר כבוד בעלמא הוא או דילמא נר עדיף דאי ליכא נר לא מתאכיל ליה ולא משתתי ליה ומיעניא שבתא וליכא שלמא בבייתיה ת"ש דאמר רבא פשיטא לי נר חנוכה ונר ביתו נר ביתו עדיף משום שלום ביתו נר ביתו וקידוש היום נר ביתו עדיף משום שלום ביתו בעי רבא נר חנוכה וקידוש היום הי מינייהו עדיף קידוש היום עדיף דתדיר או דילמא נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא בתר דבעיא הדר פשטה נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא וכן הלכתא:
2