שאילתות דרב אחאי גאון י״דSheiltot d'Rav Achai Gaon 14
א׳חיי שרה
שאילתא דאילו מאן דשכיב ליה שיכבא מיחייב למיבכייה ולמיספדיה ולמיקבריה דהכי אשכחן באברהם אבונא בעידן דשכיבא שרה בכיה וספדה וקברה דכתיב ותמת שרה בקרית ארבע וגו׳ אמר רב יהודה אמר רב כל הרואה את המת ואינו מלווהו עובר משום לועג לרש חרף עושהו ואם לווהו מה שכרו עליו הכתוב אומר מלוה ה׳ חונן דל וגו׳ ואפילו תלמוד תורה גדול ממעשה מבטלין להוצאת המת ולהכנסת הכלה בד"א כשאין לו כל צרכו אבל יש לו כל צרכו אין מבטלין וכמה כל צרכו אמר שמואל בר אוניא משמיה דרב תליסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי עולא אמר כגון דחייצי גברי מאבולא ועד סיכרא רב ששת אמר ואיתימא רבי יוחנן נטילתה כנתינתה מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא הני מילי למאן דקרי ולא תני אבל למאן דקרי ותני לית ליה שיעור ואסיר לאשתעויי קמי שיכבא מילתא דלא צריכה ליה דאמר רבי זריקא א"ר אמי אמר ריש לקיש אין אומרים לפני המת אלא דבריו של מת וא"ר אבא בר כהנא הני מילי בדברי תורה דחלשא דעתיה אבל במילי דעלמא לית לן בה איכא דאמרי אמר רבי אבא בר כהנא לא נצרכה אלא לדברי תורה וכל שכן במילי דעלמא:
שאילתא דאילו מאן דשכיב ליה שיכבא מיחייב למיבכייה ולמיספדיה ולמיקבריה דהכי אשכחן באברהם אבונא בעידן דשכיבא שרה בכיה וספדה וקברה דכתיב ותמת שרה בקרית ארבע וגו׳ אמר רב יהודה אמר רב כל הרואה את המת ואינו מלווהו עובר משום לועג לרש חרף עושהו ואם לווהו מה שכרו עליו הכתוב אומר מלוה ה׳ חונן דל וגו׳ ואפילו תלמוד תורה גדול ממעשה מבטלין להוצאת המת ולהכנסת הכלה בד"א כשאין לו כל צרכו אבל יש לו כל צרכו אין מבטלין וכמה כל צרכו אמר שמואל בר אוניא משמיה דרב תליסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי עולא אמר כגון דחייצי גברי מאבולא ועד סיכרא רב ששת אמר ואיתימא רבי יוחנן נטילתה כנתינתה מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא הני מילי למאן דקרי ולא תני אבל למאן דקרי ותני לית ליה שיעור ואסיר לאשתעויי קמי שיכבא מילתא דלא צריכה ליה דאמר רבי זריקא א"ר אמי אמר ריש לקיש אין אומרים לפני המת אלא דבריו של מת וא"ר אבא בר כהנא הני מילי בדברי תורה דחלשא דעתיה אבל במילי דעלמא לית לן בה איכא דאמרי אמר רבי אבא בר כהנא לא נצרכה אלא לדברי תורה וכל שכן במילי דעלמא:
1
ב׳ברם צריך המהלך בבית הקברות מהו כפני המת דמי ואסיר או דילמא כיון דקבירי לא כפני המת דמיין ושפיר דמי ת"ש דתניא לא יהלך אדם בבית הקברות ותפילין בראשו וספר תורה בזרועו וקורא בו משום לועג לרש חרף עושהו כיון דאינון לאו בני הכי חלשא דעתייהו ש"מ בית הקברות כפני המת דמי אידי ואידי כיון דמרחק ארבע אמות כמקום אחר דמי ושפיר דמי:
2
ג׳אי נמי ברם צריך הספידא יקרא דחיי הוא או יקרא דשיכבא הוא מאי נפקא מינה דאי אמר לא ליספדוה לההוא גברא ולאפקוה בזילותה אי אמרת יקרא דשיכבא הוא הא קא מחיל על יקריה אלא אי אמרת יקרא דחיי הוא לאו כל כמיניה אי נמי מישקל מן יתמי ומיעבד אוזינקא להספידא אי אמרת יקרא דשיכבא הוא שקילנה אלא אי אמרת יקרא דחיי הוא יתמי לאו בני יקרא נינהו למישקל מינהון למיעבד להון יקרא ת"ש דתניא רבי נתן אומר סימן יפה למת שנפרעין ממנו לאחר מיתה כיצד מת ולא נספד ולא נקבר או שהיתה חיה גוררתו או גשמים מזלפין על מטתו זה הוא סימן יפה למת שנפרעין ממנו לאחר מיתה למימרא דדינא זוטא הוא גביה ובהכי סגי ליה לאיתפרועי מיניה מאי לא נספד ולא נקבר אילימא דלא נספד ולא נקבר כלל הא ברשעים גמורים הוא דכתיב לא יספדו ולא יקברו כדומן על פני האדמה יהיו אלא לא נספד בכבוד ולא נקבר בכבוד עד שנתבזה אלמא הספידא יקרא דשיכבא הוא:
3