שאילתות דרב אחאי גאון ק״מSheiltot d'Rav Achai Gaon 140
א׳דברים
שאילתא דמחייבין דבית ישראל למנויי עליהון דייני דדיינין דינא דקושט' דכתיב הבו לכם אנשים חכמים וגו' ואסיר ליה לדיינא למישקל אגרא ומידן דינא והיכא דשקיל אגרא ודאין דינא דיניה לאו דינא דתנן הנוטל שכרו לדון דיניו בטלים להעיד עדותו בטלה: מנה"מ א"ר יהודה אמר רב דאמר קרא ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי מה אני בחנם אף אתם בחנם מנין שאם לא מצא ללמוד בחנם שילמוד בשכר ת"ל אמת קנה יכול בשם שלמד בשכר כך ילמד בשכר ת"ל אמת קנה ואל תמכור:
שאילתא דמחייבין דבית ישראל למנויי עליהון דייני דדיינין דינא דקושט' דכתיב הבו לכם אנשים חכמים וגו' ואסיר ליה לדיינא למישקל אגרא ומידן דינא והיכא דשקיל אגרא ודאין דינא דיניה לאו דינא דתנן הנוטל שכרו לדון דיניו בטלים להעיד עדותו בטלה: מנה"מ א"ר יהודה אמר רב דאמר קרא ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי מה אני בחנם אף אתם בחנם מנין שאם לא מצא ללמוד בחנם שילמוד בשכר ת"ל אמת קנה יכול בשם שלמד בשכר כך ילמד בשכר ת"ל אמת קנה ואל תמכור:
1
ב׳ברם צריך למימר מהו למישקל דיין אגר בטיליה ומידן גבי עדים לא תיבעי לך דהא תנן דשרי למישקל אגר בטיליה דתנן אם הי' זקן מרכיבו על החמור ונותן לו שכרו כפועל בטל כי תיבעי לך גבי דיין כיון דהו"ל יחיד מומחה מיבעי ליה דחוקי נפשיה דאפילו אגד בטיליה נמי לא לישקול או דילמא אגד בטיליה מידע ידיע ושרי ת"ש דקרנא הוה שקיל איסתירא מהאי ואיסתירא מהאי ודאין להו דינא והוינן בה היכי עביד הכי והא כתיב ושחד לא תקח וכי תימא הנ"מ היכא דמצלי דינא הכא כיון דמתרויהון קא שקיל לא מצלי וכי לא אתי לאצלויי מי שרי והא תניא ושחד לא תקח מה ת"ל אם ללמד שלא לחייב את הזכאי ושלא לזכות את החייב כבר נאמר לא תטה משפט אלא אפי' לזכות את הזכאי ולחייב את החייב אמרה תורה ושחד לא תקח הנ"מ היכא דשקיל בתורת שוחדא קרנא בתורת אגריה הוה שקיל ובתורת אגריה מי שרי והא תנן הנוטל שכרו לדון דיניו בטילין הנ"מ אגר דינא קרנא אגר בטיליה הוה שקיל ואגר בטיליה מי שרי והתניא מכוער הדיין שנוטל שכרו לדון אלא שדיניו דין מאי אילימא אגר דינא דיניו דין והא תנן הנוטל שכרו לדון דיניו בטילים אלא לאו אגר בטיליה וקתני מכוער הדיין הנ"מ בטיליה דלא מוכח אבל בטיליה דמוכח שפיר דמי קרנא תהי בחמרא הוה ושקיל זוזא ביומא כיון דהוה מבטל ליה אזדא מיניה אגדיה דכוליה יומא ואמר להו הבו לי בטילאי פלגא מהאי ופלגא מהאי ואידון לכון דינא כי הא דרב הונא הוי דלי בדוולא כי הוו אתו בתרי לדינא קמיה אמר להו הבו לי גברא דדלי בתרי קמי ואידון לכו דינא:
2