שאילתות דרב אחאי גאון קמ״אSheiltot d'Rav Achai Gaon 141
א׳שאילתא דאסר להון לדבית ישראל למיכל בישולי כותים ריפתא דאפי לה ארמאי בישרא וכוורא דמטוי להו ארמאי דתנן אלו דברים של כותים אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו כותי ואין ישראל רואהו הפת והשמן והשלקות שלהן מנה"מ א"ר חייא דאמר קרא אכל תשברו מאתם וגו' מה מים שלא נשתנו אף אוכל שלא נשתנה אלא מעתה חטים ועשאן קליות הכי נמי דאסירן והתניא החמין והקליות שלהן מותרין אלא כמים מה מים שלא נשתנו מברייתן אף אוכל שלא נשתנה מברייתו אלא מעתה חטים ועשאן קמח הכי נמי דאסירן והא תנן הקמחים והסלתות שלהן מותרין אלא כמים מה מים שלא נשתנו מברייתן על ידי האור אף אוכל שלא נשתנה מברייתו על ידי האור מידי אור כתיב אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא: אמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב כל שהוא נאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי כותי' בסורא מתנו הכי בפומבדיתא מתנו אמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב כל שאינו עולה על שולחן מלכים ללפת בו את הפת אין בו משום בישולי כותים מאי בינייהו איכא בינייהו דגים קטנים מטוי ודייסא אמר רב אסי אמר רב דגים קטנים מלוחים אין בהן משום בישולי כותים אמר רב יוסף אם צלאן כותי סומך עליהן משום עירובי תכשילין ואי עבדינהו כותי כסא דהרסנא אסירי פשיטא מהו דתימא הרסנא עיקר קמ"ל קמחא עיקר אמר רב ברונא אמר רב כותי שהצית את האור באגם כל חגבים שבאגם אסורין אמר רב חנא בר אמי א"ר פדת אמר ר' יוחנן האי כותי דחריך רישא שרי למיכל מריש אוניה:
1
ב׳ברם צריך אילו ישראל שהניח בשר על גבי גחלים ובא כותי והפך בו מהו היכא דאי לא הפיך ביה לא הוה בשיל לא קא מיבעי' לן דודאי אסור דהו"ל כמאן דשקליה מסלא ואחתיה אגומרי כי קא מיבעיא לן דאי לא הפיך ביה הוה בשיל בתרתי שעי והשתא קא בשיל ליה בחדא שעתא מאי כיון דמקרב בישולי' ביד כותי אסו' או לא ואם תמצא לומר כיון דעיקר בישוליה ביד ישראל שרי הניח כותי והפך בו ישראל מהו כיון דעיקר בשוליה ביד כותי אסור או דילמא כיון דגמר בישוליה ביד ישראל שפיר דמי ת"ש דאמר רב יהודה אמר שמואל ישראל שהניח בשר ע"ג גחלי' ובא כותי והפך בו מותר איבעיא להו הניח כותי והפך בו ישראל מהו אמר רב נחמן בר יצחק קל וחומר גמרו ביד כותי שרי ביד ישראל לא כל שכן ואיתמר נמי אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן ואמרי לה אמר רבה בר בר חנה א"ר אמי א"ר פדת א"ר יוחנן בין שהניח כותי והפך בו ישראל בין שהניח ישראל והפך בו כותי אינו אסור אלא עד שתהא התחלתו וגמרו ביד כותי הילכך האי ריפתא אי שגר כותי ואפה ישראל אי נמי שגר ישראל ואפה כותי אי נמי שגר כותי ואפה כותי וישראל מחתה בגחלים מותר:
2