שאילתות דרב אחאי גאון קס״גSheiltot d'Rav Achai Gaon 163
א׳שאילתא דאלו מאן דמתייליד ליה ברא מיחייב למימהליה לתמניא יומי וכולי כדאיתא בפ' אחרי מות. אימור כך תנו חכימיא במתניתא דילנא. ת"ר בזמן שהצבור שרוי בצעד יחיד הפורש מהן שני מלאכי השרת המלוין אותו מניחין ידיהם על ראשו ואומרים פלוני זה שפירש מן הציבור אל יראה בנחמת הצבור ולא יראה אדם הצבור בצער ויאמר אלך אוכל ואשתה ושלום עליך נפשי ואם עשה כן עליו הכתוב אומר והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחוט צאן וגו' וכתיב בתריה אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון עד כאן מדת בינונים אבל מדת רשעים מהו אומר אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר מה כתיב בתריה הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין ואף צדיק גמור צריך לצער עצמו עם הצבור שכן מצינו במשה רבינו שציער עצמו עם ישראל שנא' וידי משה כבדי' ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה וכי לא היה למשה רבינו כר או כסת לישב אלא על האבן אלא אמר הואיל וישראל שרויין בצער אף אני אהיה עמם בצער שמא יאמר אדם מי מעיד בי והלא אבני ביתו של אדם וקורות ביתו ורהיטי גגו הם מעידין בו שנאמר כי אבן מקיר תזעק וגו' רבי חידקא אומר נשמתו של אדם היא מעידה בו שנאמר משוכבת חיקך שמור פתחי פיך רבי שילא אומר שני מלאכי השרת המלוין לו בחייו הן מעידין בו שנאמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך וחכ"א איבריו של אדם מעידין בו שנאמר ואתם עדי נאם ה ואני אל אל אמונה כשם שהקב"ה משלם שכר לצדיקים לעוה"ב אפי' על מצוה קלה שעושין בעוה"ז כך משלם לרשעים בעוה"ז אפילו על מצוה קלה שעושין ואין עול כשם שהקב"ה נפרע מן הצדיקים בעוה"ז אפי' על עבירה קלה שעושין כך נפרע מן הרשעים לעוה"ב אפילו על עבירה קלה שעושין בעוה"ז צדיק וישר הוא מלמד שבשעת פטירתו של אדם באים כל מעשיו נפרטין לפניו ואומר לו כך עשית ביום פלוני וכך עשית ביום פלוני והוא מודה ואומר לו חתום והוא חותם שנאמר ביד כל אדם יחתום והוא מצדיק עליו את הדין ואומר יפה דנתוני שנא' למען תצדק בדברך תזכה בשפטך. ת"ר נטה אדם למות אומרי' לו התוודה שכן מתוודין כל המומתין ולא מומתין בלבד אומרים אלא אפי' כל אדם שאדם מהלך בדרך דומה כמה שנמסר לסרדיוט חש בראשו דומה כמי שנתנוהו בקולר עלה למטה דומה כמי שהעלוהו לגרדום וכל העולה לגרדום לידון אם יש לו פרקליטין ניצול ואם לאו אינו ניצול ואילו הן פרקליטין של אדם תשובה ומעשים טובים ואפילו תתקצ"ט מלאכי השרת מלמדין עליו חובה וא' מלמד עליו זכות ניצול שנא' אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו ויחוננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אפילו תשעים ותשעה מאותו מלמדין עליו חובה וא' מלמד עליו זכות ניצול שנאמר מליץ אחד מני אלף: א"ר יצחק אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו שבאותה שעה שנאמר כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם וא"ר יצחק ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם ואילו הן צדקה צעקה שינוי מעשה ושינוי השם ויש אומרים אף שנוי מקום צדקה מנלן שנאמר וצדקה תציל ממות צעקה מנלן דכתיב ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יצילם בשינוי השם מנלן דכתיב שרי אשתך לא תקרא שמה שרי כי שרה שמה וכתי' וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן שינוי מעשה מנלן דכתיב וירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה שינוי מקום שנאמר לך לך מארצך וממולדתך וגו' וכתיב אחריו ואעשך לגוי גדול וגו' א"ר אלעזר גדולה תפלה יותר ממעשים טובים שאין לך שהי' בו מעשים טובים יותר ממשה רבינו ואעפ"כ לא נענה אלא בתפלה שנאמר ויאמר ה' סלחתי כדברך וא"ר אלעזר גדולה תענית יותר מן הצדקה שזה בגופו וזה בממונו א"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר אל דמעתי אל תחרש א"ר אמי אין תפלתו של אדם נשמעת אלא א"כ משים נפשו בכפו שנאמר נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים הדר אוקים עליה אמורא ודרש ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו אעפ"כ והוא רחום יכפר עון ולא ישחית קשיין אהדדי לא קשיא הא ביחיד והא בצבור:
1