שאילתות דרב אחאי גאון קס״זSheiltot d'Rav Achai Gaon 167
א׳שאילתא דאזהרינהו הקב"ה לישראל למיתב בתעניתא בעשרה בתשרי ואפי' בשבת ואסור באכילה ובשתיה ובנעילת הסנדל וברחיצה ובסיכה ובתשמיש המטה מדאורייתא מנלן חמש ענויין כתיבי ועניתם תענו חד לאכילה ולשתיה ואחד לרחיצה ואחד לסיכה ואחד לנעילת הסנדל ואח' לתשמי' המטה ומחייבינן לאתחולי מאורתא דכתי' בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב וכי בתשעה מתענין והלא בעשירי מתענין אלא מכאן שמפסיקין מבעוד יום שמוסיפין מחול על קודש ואין לי אלא בכניסתו דבעינן אקדומי ואפסוקי ביציאתו מניין דמיבעי ליה אחורי עד חשיכה תלמוד לומד עד ערב ימים טובים מניין ת"ל תשבתו מניין שמקדימין ומעיילין ליה ומאחרין ומפקין ליה ת"ל שבתבם הא כיצד כל מקום שנאמר שבות מוסיפין מחול על קדש כגון שבתות ויום הכפורים וימים טובים. ת"ר מצות וידוי ערב יום הכפורי' עם חשיכה אבל אמרו חכמים מתודה קודם אכילה ושתייה שמא תטרף דעתו עליו בסעודה ואע"פ שהתוודה קודם אכילה ושתייה יתודה אחר אכילה ושתייה ואע"פ שהתודה ערבית יתודה שחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילה היכן אומרה אחר תפלתו ושליח צבור אומר באמצע התפלה זהו וידוי חמש תפלות של יום הכפורים אתה יודע ועל חטא וסליק יהיו לרצון ואסור לרחוץ אפילו אצבעו קטנה ביום הכפורים דתני' אסור לרחוץ מקצת גופו ככל גופו ואם היו ידיו מלוכלכות בטיט בצואה רוחץ כדרכו ואינו חושש ואסור לסוך מקצת גופו ככל גופו ואם היה חולה או שהיו חטטים בראשו סך כדרכו ואינו חושש תנא דבי מנשה רשב"ג אומר מדיחה אשה ידה אחת במים ונותנת פת לבנה קטן אמרו עליו על שמאי הזקן שלא רצה להאכיל בידו אחת וגזרו עליו להאכיל בב' ידים מ"ט אמר אביי משום שיבתא וקיימא לן כר' יוחנן דאמר בן י"ב משלימין מדרבנן בן י"ג משלימין אותו מדאודייתא עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשוב נפשה חולה מאכילין אותו עד שיאמר די דת"ר עוברה שהריחה בשר קדש או בשר חזיר תוחבין לה כוש ברוטב אם נתיישבה דעתה מוטב ואם לאו מאכילין אותה רוטב עצמו אם נתיישבה דעתה מוטב ואם לאו מאכילין אותה שומן עצמו שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש חוץ מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים אמר רבי ינאי חולה אמר צריך ורופא אומר אינו צריך שומעין לחולה מאי טעמא לב יודע מרת נפשו רופא אומר צריך וחולה אמר איני צריך מאכילין אותו על פי רופא מאי טעמא תונבא הוא דנקיט ליה וכל ספק נפשות להקל מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אפילו דברים טמאים עד שיאורו עיניו דת"ר מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו דבש וכל מיני מתיקה מפני שמאירין את העינים אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ראו נא כי אורו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה אמר רב נחמן אמר שמואל מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו דבש רב הונא בריה דרב יהושע אמר סולת נקייה בדבש רב פפא אמר אפילו קמחא דשערי בדובשא תנו רבנן תינוקות אין מענין אותם ביום הכפורים אבל מחנכין אותם קודם שנה או שתים כדי שיהיו רגילין במצות ואי זהו תינוק שאמרו חכמים מחנכין אותו רב הונא אמר בן ח' שנים ובן ט' שנים מחנכין אותו לשעות ורב נחמן אמר בן ט' שנים ובן י' שנים מחנכין אותו לשעות ור' יוחנן אמר השלמה מדרבנן ליכא אלא בן עשר ובן י"א מחנכין אותו לשעות ובן י"ב משלימין מדאורייתא בתינוקת ובן י"ג משלימין מדאוריי' בתינוק והלכתא כר' יוחנן: מי שבקש לילך לבהמ"ד והיה נהר מפסיק מהו שיעבור במים וילך כך שנו רבותינו ההולך להקביל פני רבו או לשמוע דברי תורה והיה נהר מפסיק עובר והולך ובלבד שלא יוציא ידו מתחת חפת חלוקו ולחזור מהו שיחזור אמר רב יוסף מותר לחזור שאם אתה אוסר לו לחזור אף לילך אינו הולך ואסור למיתב בתענית' בשאר יומי שתא עד דמקבל עליה יתיב מאי אמר שמואל דמי למפוחא דמלי זיקא. תניא ר' אומר כל עבירו' שבתורה יוה"כ מכפר חוץ מג' דברים הלועג על חבירו והמיפר בריתו של אברה' אבינו והמגלה פנים בתורה ר' יהושע בן לוי אמר אף המבזה תלמידי חכמים ור' יוחנן אמר אף המבזה את חבירו בפני תלמידי חכמים ת"ר תענו את נפשותיכם בתשעה וכי בתשיעי מתענין והלא בעשירי מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשעה ומתענה בעשירי מעלה עליו הכתוב כאילו נתענה תשיעי ועשירי. ת"ר שאל רבי מתיה בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי א"ל שמעת ד' חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש א"ל ג' הם ותשובה עם כל אחד ואחד הא כיצד עבר על מ"ע ועשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו שנאמ' שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם עבר על מצות לא תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויוה"כ מכפר שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם עבר על עבירות חמורות ועשה תשובה תשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם אבל מי שיש בידו חלול השם בעונותיו אין כח לא בתשובה לתלות ולא ביסורין למרק אלא כולן תולין ומיתה ממרקת וע"ז נאמר אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון היכי דמי חלול השם ר' אבא אמר כגון ת"ח שהולך ארבע אמות בלא תפילין ובלא תורה ור' יוחנן א' כגון תלמיד חכם שהוא עומד על המקח בשעה שאין לו דמי' ובני אדם רואין ואומרי' שמא בדוחק הוא עושה רב אמר כגון תלמיד חכם דשקיל בשרא מטבחא ולא יהיב דמי לאלתר רב נחמן בר יצחק אמר כגון דאמרי אינשי שרא ליה מריה לפלניא ורב יצחק בר אבדימי אמר כגון תלמיד חכם שחביריו בושין משמועתו:
1
ב׳ברם צריך למימר עוברות ומיניקות מהו שיתענו ביוה"כ מי אמרי' מתענות ומשלימות או דילמא כל ספק נפשות להקל. ת"ש דאמר רבא עוברות ומיניקות מתענות ומשלימות ביוה"כ אבל חיה אסורה להתענות עד שלשים יום וכן הילכתא:
2