שאילתות דרב אחאי גאון ק״עSheiltot d'Rav Achai Gaon 170
א׳שאילתא דמחייבין דבית ישראל לנטורי יומי טבי ולאקרוינון מקרא קודש כל חד וחד בזימניה דכתיב אלה מועדי ה' וגו' ואסיר למיעבד בהון עיבידתא דכתי' כל מלאכת עבוד' לא תעשו ולא מיבעי' יומי טבי אלא אפי' חולי דמועדא אסור בעשיית מלאכה דתניא אלה מועדי יי מקראי קודש מה ת"ל אם לענין שבתו' וימים טובים הרי כבר נאמר אלה מועדי ה' הא מה אני מקיים מקרא קודש לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה ועוד תניא ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת מה שביעי עצור אף ששה עצורין אי מה שביעי עצור בכל מלאכה אף ששה כן תלמוד לומר השביעי עצרת שביעי עצור ואין ששה עצורין הא לא מסרן הכתוב אלא לחכמים לומר לך איזה ים אסור ואיזה יום מותר איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת ואמור רבנן מילתא דאית בה פסידא שרי למעבד בחולא דמועדא ודלית בה פסידא אסור פשיטא שערי כיון דפסידן שרי למיחצד בחולי דמועדא:
1
ב׳ברם צריך למימר חיטי מאי מי אמרינן כיון דפסדן שרי למיחצד בחולי דמועדא או דילמא הני מילי היכא פסדן דאי שבקן עשרה יומי אבל ארבעה חמשה יומי לא פסדן מידי אם תמצא לומר חיטי אסור דלא פסדן אין לו מה יאכל מאי מי אמרינן כיון דסגי ליה למיזף אסור או דילמא כיון דבעי למיזף עציבא ליה מילתא ולא מקיים ושמחת בחגך מאי בריך שמיה דקב"ה אימור כך תנו חכימיא במתניתא דילנא ר' אליעזר אומר מושכין את המים מאילן לאילן במועד ובלבד שלא ישקה את השדה כולה אמר רב הונא אם היתה שדה מטוננת מותר תניא נמי הכי רבי אליעזר בן יעקב אומר כשאמר משקין את הזרעים במועד לא אמר אלא בזרעים ששתו מלפני המועד כדי שלא יעפשו את הזרעים אבל זרעים שלא שתו מלפני המועד אין משקין אותם במועד ואם היתה שדה מטוננת מותר ואין משקין שדה גריד לכתחילה וחכמים מתירין בזה ובזה אמר רבא ש"מ האי תרביצא שרי לתרבוצי בחולא שדה גריד מאי טעמא לאו אפלא לשוויי חרפא הא נמי אפלא לשוויי חרפא מאי טעמייהו דרבנן לאו אמור רבנן היכא דאיכא פסידא שני בין חרפא לאפלא הכא נמי שני בין חרפא לאפלא תנו רבנן מרביצים שדה הלבן בשביעית ואין מרביצין שדה הלבן במועד ותניא אידך מרביצין שדה הלבן בין במועד בין בשביעית לא קשיא הא רבי אליעזר בן יעקב והא רבנן וצדין את האישות ואת העכברים במועד מאי אישות בריה שאין לה עינים אמר רבא בר' ישמעאל ואיתימא רב יימר בר שלמיא מאי קראה כמו שבלול וגו' ת"ר צדין את העכברים במועד ומחריבין חורי נמלים כיצד מחריבין רשב"ג אומר מביאין עפר מחור זה ונותן בחור זה והן חונקין זה את זה אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי והוא דמייתי מתרי עברי נהרא ואי ליכא מתרי עברי נהרא עד פרסה רבי יהודה אומר צדין את העכברים משדה האילן כדרכו ומשדה הלבן שלא כדרכו ת"ר כיצד כדרכו וכיצד שלא כדרכו הוחר גומא ופורש עליה מצודה שלא כדרכו נועץ עליה שפוד ומכה בקורנס ומרדיד אדמה עליהן תני' ר' אליעזר בן יעקב אומר כשאמרו צדין אפילו משדה לבן הסמוכה לשדה אילן שמא יצאו משדה הלבן ויחריבו שדה האילן ומקרין את הפרצה במועד ובשביעית בונה כדרכו תנא צר בצרור ואינו טח בטיט רב יוסף אמר אפילו בהוצא ודפנא אמר רב חסדא לא שנו אלא בכותל גינה אבל בכותל חצר בונה כדרכו לימא מסייעא ליה בכותל גוהה ברשות הרבים סותר ובונה כדרכו ואינו חושש התם כדקתני טעמא משום סכנה איכא דאמרי ת"ש כותל הגוהה לרשות הרבים סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה מפני הסכנה אין שלא מפני הסכנה לא התם סותר ובונה הכא בני ולא סתר התם נמי ליסתר ולא ליבני אם כן מימנע ולא סתר אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני ובשביעית כונה כדרכו במאי עסקינן אלימא בכותל חצר צריכא למימר אלא לאו בכותל גינה ומדסיפא בכותל גינה רישא נמי בכותל גינה וקתני דמקרין כותל גינה הוא דמקרין הא דחצר ונפלה בונה אותה ואם הית' בעיר הסמוכ' לכפר סותר ובונה כדרכו ואינו חושש בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק מהו למישע שיכרא בחולא דמועד' אמר להו מדאמ' סיני הלכה כר' יוסי ש"מ שפיר דמי והיינו דתנן מי שהיה יינו בבור ואירע לו אכל או אונס זולף וגו' וגף כדרכו דברי רבי יוסי ודלמא ה"מ חמרא דאית בי' פסידא אבל שיכרא לא אמר להו שיכרא נמי אית בי' פסידא דאמ' אביי בר שית סאוי ושיע כבר תמני ולא שיע אמר רב יצחק בר אדא מאן תנא שינוי במועד בדבר האבד דלא כר' יוסי אמר רבינא השתא דאמר רב יצחק בר חנא מאן תנא שינוי מועד דלא כרבי יוסי הא דאמר רב חסדא האי אקלידא דאיתבר אסור לתקונה בחציצא בחולא דמועדא אלא במגלא הילכך אפילו בחציצא שפיר דמי דהא אמר סיני הלכה כר' יוסי אמר רב חמא בר גוריא הלכות מועד כהלכות כותיים למאי הלכתא אמר רב דניאל בר רב קטינא לומר עקורות הן ואינן למדו' זו מזו שמואל כי דריש בחולי דמועדא מילי דשריין דריש ואזיל כל מילי דשריין וכד דריש מילי דאסירן דריש ואזיל כל מילי דאסירן" ת"ר טוחנין קמח במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור קוצצין עצים במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואין מערימין בכך מטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך אסור ואין מערימין בכך ורמינהו מטילין שכר במועד אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואע"פ שיש לו ישן מערים ושותה מן החדש תנאי היא דתניא אין מערימין בכך ורבי יוסי בר' יהודה אומר מערימין בכך מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה פשתנו מן המשרה במועד בשביל שלא יאבד תנא ובלבד שיעשה בצינעא רב יוסף הו"ל ההיא כשורה שדר אתייה ביממא בחולי דמועדא א"ל והא תניא ובלבד שיעשה בצינעא א"ל צניעותא דהאי ביממא דאי בליליא בעו גברי יתירי ובעי מדברני דנורא ופרצא מילתא ואוושא טפי ולענין שאילתא דשאילנא קדמיכון ת"ש דרב חצדו ליה חצדא בחולי דמועדא שמע שמואל ואיקפד ואמאי איקפד והא אמר מר דשערי שפיר דמי למיחצד דחיטי הוה אי הכי אמאי שרא רב אין לו מה יאכל הוה ושמואל לא סיימוה קמיה והלכתא דשערי שרי דחיטי אסור ואם אין לו מה יאכל אפילו רהיטי נמי שרי וכן הלכתא:
2