שאילתות דרב אחאי גאון י״טSheiltot d'Rav Achai Gaon 19
א׳שאילתא דמיתבעי ליה לצורבא מרבנן למיקבע דוכתא דיתיב בה וגריס דאמר ר׳ יוחנן משום ר׳ שמעון בן יוחי כל הקובע מקום לתורתו אויביו נופלין לו תחתיו שנאמ׳ ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו ושכן תחתיו וגו׳ ומיתבעי ליה לצעורי נפשיה ומיגרס בליליא דאמר רבי ירמיה בר אלעזר כל בית שאין נשמעין בו בלילה דברי תורה סופו ליחרב שנאמר ולא אמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה ואמר ריש לקיש כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום שנאמר יומם יצוה ה׳ חסדו ובלילה שירו עמו מה טעם יצוה ה׳ חסדו משום דבלילה שירו עמו והיכא דאית ליה רב במדינת הים מיחייב למיזל גביה למיגמר מיניה תורה דאמר רב דימי בר חמא מאי דכתיב לא בשמים היא ולא מעבר לים שאם בשמים היא צריך אתה לעלות אחריה ואם מעבר לים היא צריך אתה לעבור אחריה מיכן לתלמיד חכם שיש לו הרב במדינת הים שצריך לילך אחריו ר׳ יוחנן אמר לא בשמים היא לא תמצא תורה למי שמגביה דעתו עליה כשמים ולא מעבר לים היא לא תמצא תורה למי שמרחיב דעתו עליה כים רבא אמר לא בשמים היא לא תמצא תורה בגסי הרוח ולא מעבר לים לא תמצא תורה לא בסוחרנים ולא בתגרים:
1
ב׳ברם צריך אילו מאן דאית ליה אבא ואימא ומיחייב למימרה קמייהו לאוכלינהו ולאשקויינהו ולעיולינהו ולאפוקינהו ולאלבושינהו ולכסויינהו כדתנן אי זהו כיבוד אב ואם מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא ובעי למיזל גבי רביה למיגמר למקום תירה דלא למיגמר ליה בלחודיה כדתנן ר׳ נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך שחבריך יקיימוה בידך ואל בינתך אל תשען הי מינייהו עדיף תלמוד תורה עדיף דהא הוא עדיפא מכל מעשה או דילמא כיבוד אב ואם עדיף דהוקש כבודן לכבוד המקום דכתיב כבד את אביך ואת אמך וכתיב כבד את ה׳ מהונך הילכתא מאי ת"ש דאמר רבא אמר לי רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב גדול תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם שבל אותם ארבע עשרה שנה שהיה יעקב אבינו בבית עבר לא נענש עליהם אלא עשרים ושנים שלא כבד לאביו ואמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן למה נמנו שנותיו של ישמעאל כדי ליחס בהן שנותיו של יעקב אבינו:
2