שאילתות דרב אחאי גאון כ״חSheiltot d'Rav Achai Gaon 28
א׳שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל לאישתעויי לישנא בישא חד על חבריה דתניא דבי ר׳ ישמעאל כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד עבודת גילולים וגילוי עריות ושפיכות דמים שנאמר יכרת ה׳ כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות עבודת גילולים איקרי גדולה דכתיב אנא חטא העם הזה חטאה גדולה גילוי עריות איקרי גדולה דכתיב ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת שפיכות דמים איקרי גדול דכתיב גדול עוני מנשוא אבל לשון הרע איקרי גדולות דכתיב לשון מדברת גדולות אימא גדולות גדולות תרתי א"כ להידא מפקעת לה כי היכי דאסיר ליה לאישתעויי הכי אסיר לקבוליה דאמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה כל המספר לשון הרע וכל המקבלו וכל המעיד עדות שקר לחבירו ראוי להשליכו לכלבי׳ שנא׳ לא תשא שמע שוא וסמיך ליה לכלב תשליכון אותו קרי ביה נמי לא תשיא וכי אסיר לקבוליה למעבד ביה מעשה אבל למיחש ליה מיבעי דאי אמרין ליה פלניא קא מהדר בתרך למקטלך או לצעורך מיבעי ליה לנטוריה נפשיה מיניה דאמר מר האי לישנא בישא אע"ג דלקבולי׳ לא מיבעי למיחש ליה מיבעי דהכי אשכחן בגדליה בן אחיקם דאמר ליה יוחנן בן קרח עילויה ישמעאל בן נתניה ולא חש למילתיה ואיענש דכתי׳ והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי האנשים אשר הכה ביד גדליה וכי גדליה הרגן והלא ישמעאל הרגן אלא מתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש ואיענש והעלה עליו הכתוב כאילו הרגן ולא מיבעייא מילתא דליתיה דאסיר ליה לאיניש למימר דהוא שקרא אלא אפילו מילתא דאיתיה ואמר ליה ההוא מן דהוא ולא יהיב ליה רשותא למימר לאחרינא אסיר ליה למימר דא"ר מנסיא בריה דר' מנסיא משמיה דרבי מנסיא רבה מניין לאומר דבר לחבירו שהוא בבל יאמר עד שיאמר לו לך ואמור שנא׳ וידבר ה׳ אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר ויאמר ה׳ אל משה אמור אל הכהנים אמור ואמרת אל זקני ישראל:
1
ב׳ ברם צריך אילו היכא דאמרה למילתא קמי בי׳ תלתא מהו למיזל למימרא ליה למריה או לאחריני כיון דאמר מר עד שיאמר לו לך ואמור בי תלתא נמי כיון דלא אמר להו לך ואמור לא או דילמא הני מילי כי צריך למימר ליה לך ואמור היכא דלא אמר קמי בי תלתא ואמרה בצינעא אכל היכא דקא אמר קמי בי תלתא הויא כי פרהסיא וכמן דאמר ליה לך ואמור דמי ת"ש דאמר רבה בר רב הונא כל מילתא דמתאמרה באפי בי תלתא אין בו משום לישנא בישא כי אזיל ואמר ליה למריה דהוה ליה כי פרהסיא:
2