שאילתות דרב אחאי גאון ל״בSheiltot d'Rav Achai Gaon 32
א׳ויגש
שאילתא דאסר להון לדבית ישראל למיעצר פירי כגון עיבורא וחמרא ומישחא דחיי ברייתא אינון ומאן דעבד הכי לא הוה ליה מחילה לעולם דתניא עוצרי פירות ומלוי בריבית ומקטיני איפות ומפקיעי שערי׳ עליהן הכתוב אומר נשבע ה׳ בגאון יעקב אם אשכח לנצח את כל מעשיהם לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעוות מאזני מרמה אלא כי משכח רווחא דנקא מתבעי ליה לזבוני דאמר שמואל אין מוסיפין על המדות יותר משתות ולא על המטבע יותר משתות והמשתכר אל ישתכר יותר משתות הני מילי דקא זבין ומזבין אבל יתירין ליה מן פירי דנפשיה וקא בעי ביה לעכוביה עד דקיימי לדמיה ומזבין ליה רשותא בידיה דאמר רב עושה אדם את קבו אוצר ובזמן דאיכא בצורתא לא ליבמ׳ מר מאי דאית לי אנא איכול ואישתי כדרגילנא אלא מיתבעי ליה למינטר כי היכי דליצטער בהדי כולי עלמא דתניא בשעה שהציבור בצער אל יאמר יחיד אלך אוכל ואשתה ושלום עליך נפשי ואם עשה כן שני מלאכים המלוין אותו מניחין ידיהן על ראשו ואומר לו פלוני זה שפירש מן הציבור אל יראה בנחמת ציבור אמר רב יהודה אמר רב כל המרעיב עצמו בשני ריעבון ניצול ממיתה משונה שנא׳ ברעב פדך ממות האי ברעב מרעב מיבעי ליה אלא בשכר שמרעיב עצמו בשני ריעבון ניצול ממיתה משונה אמר ריש לקיש אסור לאדם שישמש מיטתו בשני ריעבון שנא' וליוסף יולד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב מכלל דבשני ריעבון לא שימש ולמאן דלית ליה בני שרי דתני חסוכי בנים משמשין מיטותיהן בשני רעבון:
שאילתא דאסר להון לדבית ישראל למיעצר פירי כגון עיבורא וחמרא ומישחא דחיי ברייתא אינון ומאן דעבד הכי לא הוה ליה מחילה לעולם דתניא עוצרי פירות ומלוי בריבית ומקטיני איפות ומפקיעי שערי׳ עליהן הכתוב אומר נשבע ה׳ בגאון יעקב אם אשכח לנצח את כל מעשיהם לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעוות מאזני מרמה אלא כי משכח רווחא דנקא מתבעי ליה לזבוני דאמר שמואל אין מוסיפין על המדות יותר משתות ולא על המטבע יותר משתות והמשתכר אל ישתכר יותר משתות הני מילי דקא זבין ומזבין אבל יתירין ליה מן פירי דנפשיה וקא בעי ביה לעכוביה עד דקיימי לדמיה ומזבין ליה רשותא בידיה דאמר רב עושה אדם את קבו אוצר ובזמן דאיכא בצורתא לא ליבמ׳ מר מאי דאית לי אנא איכול ואישתי כדרגילנא אלא מיתבעי ליה למינטר כי היכי דליצטער בהדי כולי עלמא דתניא בשעה שהציבור בצער אל יאמר יחיד אלך אוכל ואשתה ושלום עליך נפשי ואם עשה כן שני מלאכים המלוין אותו מניחין ידיהן על ראשו ואומר לו פלוני זה שפירש מן הציבור אל יראה בנחמת ציבור אמר רב יהודה אמר רב כל המרעיב עצמו בשני ריעבון ניצול ממיתה משונה שנא׳ ברעב פדך ממות האי ברעב מרעב מיבעי ליה אלא בשכר שמרעיב עצמו בשני ריעבון ניצול ממיתה משונה אמר ריש לקיש אסור לאדם שישמש מיטתו בשני ריעבון שנא' וליוסף יולד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב מכלל דבשני ריעבון לא שימש ולמאן דלית ליה בני שרי דתני חסוכי בנים משמשין מיטותיהן בשני רעבון:
1
ב׳ברם צריך בזמן דאיכא בצורתא מהו למיעצר איניש פירי דנפשיה עד דקיימן לדמי אי נמי שאר פירי כגון רמוני וחרובי דלאו חיי דברייתא אינון כגון עיבורא וחמרא ומישחא מאי כיון דלא קא זבין ומזבין ומן נפשיה הוא דיתירין ליה ושאר פירי נמי כיון דלאו חיי דברייתא אינון אע"ג דקא זבין ומזבין לא קא דחיק תרעא או דילמא כיון דבשני בצורת אינון לא דקא אתי לעיולי מארה בשערים כיון דמיתעצר תרעא דשאר פירי אתי נמי לאיתעצורי תרעא דעיבורא וחמרא ומשחא דחיי נפש אינון ולדיליה נמי דחזיין אינשי דליכא למיזבן אתי נמי לעיולי מארה בשערים ת"ש דתניא אין עוצרין פירות בארץ ישראל דברים שיש בהן חיי נפש כגון עיבורא וחמרא ומשחא אבל תבלין כמון ופלפלין מותר ומותר לו לאדם לאצור פירות בארץ ישראל שלש שנים ערב שביעית ושביעית ומוצאי שביעית משום דלא זרעין ומסקין ושרי לנטורי מן שתא לשתא בד"א בלוקח מן השוק אבל משלו מותר ובשני בצורת אפילו קב חרובין לא יאצור מפני שמכניס מארה בשערים מיהא שמעינן הלוקח מן השוק למכור לא שנא שלא בשני ריעבון ולא שנא בשני ריעבון לא שנא דברים שהן חיי נפש ולא שנא דברים אחרים כגון שאר פירי אסיר ליה למיעבד אבל מן דנפשיה דיתיר בלא שני בצורת שרי לי׳ לעכוביה עד דקאים לדמיה ואפילו פירי דאינון חיי נפש ובשני בצורת אסיר ליה למיעצר אפי׳ שאר פירי דלא חיי נפש אינון:
2
ג׳דרשה המקבל שדה מחבירו
3