שאילתות דרב אחאי גאון ל״טSheiltot d'Rav Achai Gaon 39
א׳שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל לעלומי עיינא מן עניא וצריך למיעבד ביה צדקה וצריך לאלבושייה וכסוייה ומיתן ליה מזוניה שנאמר הלא פרוש לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכסיתו ומבשרך לא תתעלם וא"ר יוחנן משום רבי יוסי בן *קצרתא גדולה לגימא שריחקה שתי משפחות מישראל ומאן נינהו עמון ומואב דכתיב על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים ורבי יוחנן דיליה אמר גדולה לגימא שמרחקת את הקרובים מעמון ומואב ומקרבת את הרחוקים מיתרו דאמר רבי יוחנן בשכר קראן לו ויאכל לחם זכו מבני בניו לישב בלישכת הגזית שנא' ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב תרעתים שהיו מתריעין בתרועה סוכתים שהיו יושבים בסוכות שנאמר ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו שמעתים ששמעו קול תרועה בסיני ומניין לבני יונדב בן רכב שהיו מבני בניו של יתרו שנאמר המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב וכתי' ובני קיני חותן משה ומעלמת עין מן הרשעי' ממיכה דא"ר יוחנן מגרב לשילה שלשה מילים היו ועשן מערכה היה מתערב בעשן פיסלו של מיכה ביקשו מלאכי השרת לדוחפו אמר להן הקדוש ברוך הוא הניחוהו שפיתו מצויה לעוברי דרכים ועבר בים צרה אמר רבי זה פסלו של מיכה ומשרה שכינה לנביאי הבעל מחבריה דעידו שנאמר ויאמר לו גם אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר ה' וגו' ויהי דבר ה' אל הנביא אשר השיבו ה' ושגגתה עולה זדון דאמר רב יהודה אמר רב אילמלא הלוהו יהונתן לדוד שתי ככרות לא נחלקה מלכות בית דוד ולא נהרג נוב עיר הכהנים ולא נטרד דואג האדומי ולא נהרג שאול ויהונתן ואמור רבנן יתום שבא לישא אשה שוכרין לו בית ומציעין לו מטה ואחר כך משיאין לו אשה שנאמר די מחסורו אשר יחסר לו לו זה אשתו שנאמר אעשה לו עזר כנגדו וכל מאן דלא צריך ודחיק ציבורא גרמא ליה מילתא ואזיל וכל מאן דאית ליה ומיעני ומיצטריך לבריות כדתנן כל מי שאינו צריך ליטול ונוטל אינו מת מן הזקנה עד שיבוא לידי כן ות"ר המסמא את עינו והמצבה את כריסו והמקפח את שוקו אינו נפטר מן העולם עד שיבוא לידי כן ואמור רבנן כי אתי לקמן עניא למיתן ליה צדקה הואיל ואיכא רמאי בדקינן ליה ברישא והדד יהבינן ליה:
1
ב׳ברם צריך הני מילי היכא דבעי למילי אחרנייתא כגון לדירתא או לאיתקוני דמעיינינן ביה היכא דבעי ליתזוני אי נמי לבישה וכסוייה מי משהינן ליה אי לא כיון דאיכא דמאי אפילו להנך נמי צריך בדיקה או דילמא הני לא צריכי בדיקה כסות הא מיתחזי דמבזי מזוני נמי משום חיי נפש ולא משהינן ליה לבדיקה ת"ש דאמר רב הונא בודקין למזונות ואין בודקין לכסות איבעית אימא סברא איבעית אימא קרא איבעית אימא סברא הא מיתחזי דקאי ערום מזוני לא ידעי אי כפין אי לא כפין איבעית אימא קרא כי תראה ערום וכסיתו כסהו לאלתר התם כתיב הלא פרוש לרעב לחמך בדוק ותן לו *ר' יהודה אומר בודקין לכסות ואין בודקים למזונות איבעית אימא סברא איבעית אימא קרא איבעי' אימא סברא הכא חיי נפש איבעי' אימא קרא דכתיב הלא פרוש לרעב לחמך פרש לאלתר הכא כתיב כי תראה ערום וכסיתו לכשיראה לך תניא כותיה *דרבי יהודה אם אמר כסוני בודקין אותו פרנסוני אין בודקין אותו:
2