שאילתות דרב אחאי גאון מ״וSheiltot d'Rav Achai Gaon 46
א׳שאילתא דמחייבי' דבית ישראל למיקבע ירחי ולקדושינהו ולתקוני מועדיא ובבית דינא תליא מילתא למיקבעיה לירחא לחסוריה ולעבודיה דכתיב אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש מדקאמר מקראי תקראו למימרא דבדידכו תליא מילתא ובית דין מומחה בעינן לעבר שנים ולקבוע חדשים שנאמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם ראש חדשים מאי לכם עדות זה תהא מסורה לכם דבעינן מומחה ואין מעברין שנים ואין קובעין חדשים אלא ביום דתניא אין מעברין שנים ואין קובעין חדשים אלא ביום ואם עיברוה בלילה אינה מעוברת כיוצא בו אין מקדשין החדש אלא ביום ואם קידשוהו בלילה אינו מקודש שנאמר תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגינו כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב מה משפטים ביום אף קידוש ביום ולא מעברינן שנה אלא ביהודה דתניא אין מעברין את השנה אלא ביהודה ואם עיברוה בגליל מעוברת העיד חנניה איש כפר אונו שאם עיברוה בגליל אינה מעוברת אמר רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי מהאי קרא לשכנו תדרשו ובאת שמה כל דרישות שאתה דורש לא יהיו אלא בשכנו של הקב"ה והני מילי דאיכא מומחין בארץ ישראל אבל איכא מומחה בחוצה לארץ מעברין וקובעין אפילו בח"ל דר' עקיבא עיבר שנים וקבע חדשים בחוצה לארץ מפני שלא הניח כמותו בארץ ישראל ומעיקרא דלא ידעי ירחא אי חסר הוא אי מלא הוא היו עבדין משואות כדתנן בראשונה היו משיאין משואות משקילקלו הכותים התקינו שיהו שלוחים יוצאים ואילו ביטלו כותים עבדינן חד יומא והיכא דמטו שלוחים עבדינן חד יומא והשתא מאי טעמא עברינן תרי יומי משום דשלחו מתם הזהרו מנהג אבותיכם בידיכם זימנין דאיכא שמדא ואתו לאקלקולי והיכא דמטן שלוחים מריש ירחא דניסן ועד חמיסר ומריש ירחא דתשרי ועד חמיסר דמודעי אי חסר שויוה אי מלא שויוה נקטין חד יומא דוכתא דלא מטן נקיטין תרי יומין דילמא מליוה לאדר דילמא מליוה לאלול מכריז ר' יוחנן דוכתא דמטין שלוחי דניסן ולא מטין שלוחי דתשרי משום דיש שתא ויומא דכיפורי דלא איפשר למיזל ליעבדון תרי יומי גזירה ניסן אטו תשרי וא"ר זירא אמר רב נחמן כל ספיקא לקמיה שדינן חמיסר ושתסר עבדינן ארביסר וחמיסר לא עבדינן וליעביד ארביסר דילמא חסרוה לאב וחסרו נמי לשבט כיון דמרחק אם איתה דחסרוה אישתמועי הוא דאשתמע והאידנא אע"ג דידעינן קבועה דירחא אימת קא אתי עיבורא אפילו הכי נקטינן תרי יומי במקום דלא מטן שלוחים ושלחו מתם אל תשנו מנהג אבותיכם זימנין דהוי שמדא ומיקלקלא מילתא ויומא דכיפורי משום דלא איפשר למינקט תרי יומי דתרין יומין ותרין לילותא כדלא אבל איכא דאתי לידי סכנה נקיטינא חד יומא ולא חיישינן למילתא דילמא מליוה לאלול ואפילו אתו אמרי מליוה לאלול ולא שמעינן מב"ד מקודש לא חיישינן לה למילתא כי הא דרבי איבו בר נגארי ור' חייא בר אבא איקלעו בחד עשר בתשרי לבבל אמרו בסים תבשילא דבבלאי ביומא רבה דמערבא אמרו להו אסהידו אמרו לא שמענו מפי ב"ד מקודש דילמא אימליכו ולא קידשוה למחר ושויוה חסר:
1
ב׳ברם צריך חד כי אתי ואמר מליוה לירחא וקדשוה קמי מי סמכינן עליה מי אמרינן ככל עדיות שבתורה דבעינן תרין או דילמא הא מילתא דעבירא לאגלויי היא ולא משקר ביה איניש וגילוי מילתא בעלמא הוא ואפילו חד מינהון ת"ש דכי אתא עולא אמר קדשוה לירחא אמר רב כהנא לא מיבעיא עולא דגברא רבה הוא ומהימן אלא אפילו איניש בעלמא אתי ואמר הכי מהימן תניא נמי הכי אחד בא מסוף העולם ואמר קדשו בית דין לירחא נאמן מאי טעמא מילתא דעבידא לאיגלויי הא ובמילתא דמיגלייא לא עבדין אינשי דמשקדין וכן הילכתא:
2