שאילתות דרב אחאי גאון נ״בSheiltot d'Rav Achai Gaon 52
א׳שאילתא דאסר להון לדבית ישראל למפלח לשום מדעם בעלמא ולאודויי אלא להקב"ה לחודיה שנאמר לא יהיה לך אלהים אחרים על פני וכתיב לא תשתחוה להם ולא תעבדם ת"ר אל תפנו אל האלילים אל תפנה לעבדם רבי יהודה אומר אל תפנה לראותם דבר אחר אלילים אחר מן עשרה שמות המגונין שנתגנת בהן ע"ג אלילים על שהן חלולים פסולים על שהן פסולים מסכה על שם ניתוכין מצבה על שהן עומדין עצבים על שהן נעשין פרקים פרקים תרפים על שהן מרקיבין גילולים על שהן מגועלין שיקוצים על שם שהן משוקצין חמנים על שהן מתים כבהמה אשרים על שהן מתאשרים מאחרים ת"ר אשר בשמים לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ממעל לרבות מלאכי השרת אשר בארץ לרבות הרים וגבעות ימים ונהרות אפיקים וגיאיות מתתת לרבות שלשול קטן ואשר במים לרבות דגים שקצים ורמשים ודאי בשר ודם חד לחבריה דלאו דירכא דאלהותא הוא שפיר דמי למיסגד שנאמר לא תשתחוה להם להם אי אתה משתחוה אבל אתה משתחוה לבשר ודם שכמותך יכול אפילו נעבד כהמן ת"ל לא תעבדם ואסור לאדכורי שמיה דע"ג שנאמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו ותניא ושם אלהים אחרים לא תזכירו שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי אצל ע"ג פלונית ואני אשמור לך אצל ע"ג פלונית ולא ישמע על פיך שלא ידור בשמן ולא קיים בשמן ולא יגרום לאחרים שידרו בשמן ושיקיימו בשמן מסייע ליה לשמואל דאמר אסור לעשות שותפות עם עו"ג שמא נתחייב לו שבועה ונשבע לו בשם עבודת גלולים שלו והתורה אמרה ושם אלהים אחרים לא תזכירו אלא ליקרי לה בשמא דגנותא דתניא ר' אליעזר אומר מניין לעוקר ע"ג שצריך לשרש אחריה שנאמ' ואבדתם את שמם אמר לו ר' עקיבא והלא כבר נאמר אבד תאבדון ומה תלמוד לומד ואבדתם את שמם אמר לו לבנות לה שם יכול לשבח לשבח סלקא דעתך יכול לא לשבח ולא לגנאי ת"ל שקץ תשקצנו הא באיזה צד היו קורין אותו בית גליא קורין אותו בית כריא פני וכו' עין כל עין קוץ:
1
ב׳ברם צריך מהו לאילצוני בע"ג כיון דחמיר עונשא דליצנותא דאמר רב חסדא אמר רבי ירמיה בר אבא ארבע כיתות אין מקבלין פני שכינה כת ליצים וכת שקרנים וכת חניפים וכת מספרי לשון הרע בת ליצים דכתיב משך ידו את לוצצים כת שקרנים דכתיב ודובר שקרים לא יכון לנגד ה' כת חניפים דכתיב כי לא לפניו חנף יבוא כת מספרי לשון הרע דכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע צדיק אתה ה' ולא יגור במגורך רע הילכך אסור או דילמא משום ביזיון גלולים שפיר דמי ת"ש דאמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דע"ג דשרייא דכתיב כרע בל קורס נבו וגו' קרסו כרעו יחדיו ולא יכלו מלט משא ונפשם בשבי הלכה ר' ינאי אומר מהכא לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו אל תיקרי כבודו אלא כבידו אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא שרי ליה לבר ישראל למימר ליה לעו"ג שקלה לע"ג כו' ואמר רב אשי האי מאן דסני שומעניה שרי כו' בשי"ן וגימל:
2
ג׳אי נמי ברם צריך עבודת גילולים הכתובה בתורה מהו להזכיר שמה מי אמרינן הואיל ואישתרי למיקרייה בתורה אישתרי או דילמא לא אמרינן הואיל ת"ש דכי אתא עולא בקל נבו אמר ליה רב נחמן היכא בת מר אמר ליה בקל נבו א"ל והא מדכר מר שמא דע"ג וכתיב ושם אלהים אחרים לא תזכירו א"ל הכי א"ר יוחנן כל ע"ג הכתוב בתורה מותר להזכירה והא היכא כתיב כרע בל קורס נבו ודלא כתיבא לא מיחייב מותיב רב משרשיא ראה אחת מרובה כשלש שהיא כמגד יון לשילוח שהן שתי טבילות ושני ספוגין הרי זה גד גמור אמר רבינא גד נמי מיכתב כתיבה שנא' העורכים לגד שולחן וגו':
3
ד׳אי נמי ברם צריך גר תושב מהו שיבטל ע"ג מי אמרינן דפלח מבטל ודלא פלח לא מבטל או דילמא כל דבר מיניה מבטל והאי בר מיניה הוא ת"ש דאמר רב נחמן מיסתברא דפלח מבטל ודלא פלח לא מבטל מיתיבי ישראל שמצא אליל בשוק עד שלא בא לידו אומר לעו"ג ומבטל ליה ומשבאת לידו אינו אומר לעו"ג ומבטלה מפני שאמרו עו"ג מבטל ע"ג שלו ושל חבירו בין עוברה ובין שלא עוברה מאי עוברה ומאי שלא עובדה אילימא אידי ואידי עו"ג היינו שלו ושל חבירו אלא לאו עובדה עו"ג ושאינו עובדה גר תושב וש"מ גר תושב נמי מבטל לעולם אידי ואידי עו"ג ודקא אמרת היינו שלו ושל חבירו התם זה וזה לפעור וזה וזה למרקוליס הכא זה לפעור וזה (וזה) למרקוליס: דרשה שאלו את הזקנים ברומי:
4