שאילתות דרב אחאי גאון נ״דSheiltot d'Rav Achai Gaon 54
א׳שאילתא דמחייבין דבית ישראל לקדושי ביומא דשבתא דכתיב זכור את יום השבת לקדשו ונשי נמי חייבות דאמר רב אדא בר אהבה נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה ואמאי מצות עשה שהזמן גרמה היא וכל מצות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות אמר אביי מדרבנן אמר ליה רבא והא דבר תורה קאמר ועוד כל היכא דפטירן נשים מאורייתא ליחייבין מדרבנן אלא אמר רבא זכור ושמור בדבור אחד נאמרו כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה ומיחייב ליקדושי מדאורייתא דתניא לילי שבת ולילי יום טוב יש בהן הזכרה בברכת המזון ויש בהן קדושה על הכוס שבת ויום טוב אין בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון והיכא דלא קדיש ביני שמשי מקדיש כולה יומא דבעי מיניה רבינא מרב נחמן בר יצחק מי שלא קדש בערב שבת מהו שיקדש והולך כל היום כולו אמר ליה מדאמרי בני רבי חייא מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולה כך מי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו ואע"ג דקדיש בתפלה צריך לאקדושי אכסא דתנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין בכניסתו אין לי אלא ביום בלילה מניין ת"ל את יום וביום מאי אמר רב יהודה אקדשיה מרישא והא אמר מר שבת ויום טוב אין בהן קדושה על הכוס אלא אמר רב יהודה בורא פרי הגפן אתויי כסא דחמרא וברוכי בורא פרי הגפן ומישתא משום כבוד שבת ומנלן דעל היין דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מניין שאין אומר שירה אלא על היין שנאמר ותאמר להן הגפן החדלתי את תרושי המשמח אלהים ואנשים וגו' אם אנשים משמח דשתו ליה אלהים במה משמח הוי אומר בשירה מיכן אמרו שאין אומרים שירה אלא על היין ומאי היא היא שירה דנסכים ואמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב אין אומרים קידוש היום אלא על היין הראוי לינסך על גבי המזבח למעוטי מאי אילימא למעוטי יין מגיתו והא תני ר' חייא יין מגיתו לא יביא ואם הביא כשר וכיון דאם הביא כשר אנן אפילו לכתחילה נמי דאמר רבא סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום למעוטי מפיה ומשוליה והא תני רב חייא מפיה ומשוליה לא יביא ואם הביא כשר אלא למעוטי סימן כבל"מץ יין כושי יין בודק יין איליוסתון יין של מרתף יין של צימוקים והא תני ר' חייא יין של צימוקים לא יביא ואם הביא כשר אלא למעוטי סימן קזג"שר יין קוסס יין מזוג יין מגולה יין של שמרים יין שריחו רע והא תניא לא יביא ואם הביא פסול למעוטי מאי אי למעוטי יין קוסס פלוגתא דרבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי מזוג נמי עלויי עלייה דאמר רבי יוסי בר חנינא מורין חכמים לרבי אליעזר בכוס של ברכה שיתן לתוכו מים יין מגולה אסור משום סכנה של שמרים היכי דמי אי דרמא תלתא ואתא ארבעה חמרא מעלייא הוא ואי דרמא תלתא ואתא תלתא ופלגא פלוגתא דרבנן ואחרים אלא למעוטי שריחו רע ואי בעית אימא למעוטי מגולה ושל שמרים ואע"ג דעבדיה במסננת וכדרבי נחמיה דאמר הכי הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך בעא מיניה רב כהנא חמוה דרב משרשיא מרב חמרא חיוריין מהו אמר ליה אל תרא יין כי יתאדם ואסור לאינש למיטעם מידעם מקמי דמקדש והיכא דאישתלי וטעים מקדש דאמר רבא הילכתא טעם מבדיל טעם מקדש ואע"ג דקדשיה בצלותא וקדשיה בכסא נמי צריך לאדכורי בברכת המזון בין בשבתא בין ביומא טבא דתניא לילי שבת ולילי יום טוב יש בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון ואי טעה ולא אידכר בשבתא או ביום טוב הדר לרישא דאמר רב מנשיא בר תחליפא משמיה דרב לא שנו אלא שלא פתח הטוב והמטיב אבל פתח הטוב והמטיב אינו חוזר לראש אלמא הדר בין בתפלה בין בברכת המזון מאי טעמא הדר תפלה משום דחובה היא ברכת המזון נמי לא סגי דלא אכיל אבל בראש חודש דאי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל בתפלה אי טעי הדר בברכת המזון לא הדר דאמר רב אידי בר אבין אמר רב עמרם אמר רב נחמן אמר שמואל טעה ולא הזכיר של ראש חודש בתפלה חוזר בברכת המזון אינו חוזר וקרובי תכא מקמי דמקדש לא מקריבינן ביומא דשבתא מאי טעמא כי היכי דתיתי סעודתא ליקרא דשבתא והיכא דקריבו לא מסלקינן אלא פורש עליו מפה ומקדיש דתניא ושוין שאין מביאין לפניו שלהן אלא אם כן קידש ואם הביאו פורש עליו מפה ומקדש והיכא דאתחיל בסעודתא מדאנהר מעלי שבתא וקדש עליה יומא פורש עליו מפה ומקדש דתנו רבנן מפסיקין ואמר רב יהודה אמר שמואל אין הלכה לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא פורש עליו מפה ומקדש ומתבעי להון ליטול ידיהון דאמר רב יהודה בר אשי אמר רב כל הנוטל ידיו באחרונה תחילה הוא מזומן לברכה ומדקאמר תחילה שמע מינה כולהון מיתבעי להון ליטול ידיהון מיהא שמעינן אי ניחא להו לברך תחילה ואחר כך ליטול ידיהון הרשות בידם ואימתי בזמן שלא אכלו דבר מזוהם אבל אכלו דבר מזוהם קיימא לן דידים מזוהמות פסולות לברכה ואלו הן דברים מזוהמים שפסול אדם לברך עד שיטול ידיו אמרו חכמים כל שהוא קרב למזבח לקרבן אינו פסול וכל בהמה ועוף שאין קריבין למזבח וחיה ודגים כולם פסולות עד שיטול ידיו וכשהן פסולין לברך אין פסולין אלא כשמברכין על כוס של ברכה אבל אם מברכים על הכוס אין פסולין ואף כשמברכין על היין נמי אין פסול אלא אותו שהוא מזומן לברכה שצריך ליטול בידו את הכוס והא דאמר רב חייה בר אשי שלש תכיפות הן תכף לנטילת ידים ברכה שנאמר שאו ידיכם קודש וברכו את ה' תיכף לסמיכה שחיטה שנאמ' וסמך ושחט תיכף לגאולה תפלה שנאמר ה' צורי וגואלי וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה ומתבעי ליה לאדוחי כסא דברכתא דאמר מר עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה טעון הדחה ושטיפה חי ומלא עיטור ועיטוף ונותן עיניו בו ואוחזו בימין ומגביהו מן השלחן טפח ויש אומרים אף משגרו לאשתו במתנה אמר רבי יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה הדחה ושטיפה חי ומלא ומאן דלא בן חיובא הוא כגון חרש שוטה וקטן כי מקדש לא מפיק אחרים ידי חובתן כדתנן זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים מידי חובתן:
1
ב׳ברם צריך אילו מאן דקדיש ונפיק ידי חובתיה מהו לאפוקי לאחרים ידי חובתיהון מי אמרינן כיון דהא איפטר ליה הוה ליה כקטן ואסיר ולא מפיק או דילמא דחיובא הוא מי איכא דבעי קדושי ומיזל לעלם וכל חד וחד מישראל מיחייב בערבותא דחבריה וכמאן דלא איפטר דמי ומפיק אחרים ואם תמצא לומר קידושא כיון דחובה הוא מקדש ומפיק ברכתא דהמוציא וברכתא דבורא פרי הגפן מאי כיון דלא סגיא דא דלא בריך והדר אכיל ואי בעי לא אכיל לאו חובה הוא אם תמצא לומר דשאר יומין לאו חובה הוא ברכת הלחם של מצה וברכת היין של קידוש היום מה הוא כיון דלא סגיא דלא אכיל בחובה דמי ומפיק או דילמא כיון דלא ציונו הוא דקא מברך אלא הודאה אהנאתו לא מפיק ת"ש דתניא אהבה בריה דרבי זוטראי אומר כל הברכות כולן אע"פ שיצא מוציא חוץ מברכת הלחם וברכת היין שאם יצא אינו מוציא ואם לא יצא מוציא בעי רבא ברכת הלחם של מצה וברכת היין של קידוש היום מהו מי אמרינן כיון דנפיק ליה לא מפיק או דילמא חובה הוא ולא סגיא דלא מפיק ת"ש דאמר רב אשי כי הוינן בי רב פפי הוה מקדש כי הוה אתי אריסיה מדברא הוה מקדש ליה: דרשה שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן
2
ג׳שאילתא (כ) דמחייבינן דבית ישראל לקדושי ליומא טבא וליומא דשבתא דכתיב זכור את יום השבת לקדשו וביום טוב כתיב מקרא קודש יהיה לכם ותניא מקרא קודש זה קידוש היום ומחייבינן לקדושיה בצלותא ועל כסא דחמרא וכי חתים יום טוב משום דישראל קא קבעין ליה חתים מקדש ישראל והזמנים אבל שבת דקבעא וקיימא חתים מקדש השבת יום טוב שחל להיות בשבת אומר מקדש השבת וישראל והזמנים דתניא יום טוב שחל להיות בשבת מתפלל שמונה של שבת בפני עצמה ושל יום טוב בפני עצמה ובה"א שבע מתחיל בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע רבי אומר אף חותם בה מקדש ישראל והשבת והזמנים תני תנא קמיה דרבינא הכי אמר ליה אטו שבת ישראל מקדשי שבת הוא דקא מיקדש נפשיה אלא אמר רבינא מקדש השבת וישראל והזמנים אמר רב יוסף הילכתא כרבי וכי דתריץ רבינא ואסיר למיטעם מידי עד דמקדש והיכא דלא קדיש ואישתלי וטעים מקדש דאמר רבא הילכתא טעם מקדש ואף על גב דקדיש אכסא ובצלותא צריך לאדכורי בברכת המזון בין בשבת בין ביום טוב כדתניא לילי שבת ולילי יום טוב יש בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון שבת ויום טוב אין בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון:
3
ד׳ברם צריך טעה ולא הזכיר של שבת ויום טוב חוזר לראש אי לא מי אמרינן כיון דבירך ברכת המזון יצא ידי חובתו ואי הדר מברך הויא ברכה שאינה צריכה או דילמא כיון דתיקנוה רבנן ואסמכוה אקרא דכתיב ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה כמאן דלא בריך דמי ת"ש דיתיב רבי זירא אחוריה דרב גידל קמיה דרב הונא ויתיב קא אמר טעה ולא הזכיר של שבת אומר ברוך אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל לאות ולברית כאשר דיבר ברוך מקדש השבת וביום טוב אומר ברוך אשר נתן מועדי' לשמחה לעמו ישראל לאות כאשר דבר ברוך מקדש ישראל והזמנים והני מילי שלא פתח בהטוב ומטיב אבל פתח בהטוב והמטיב חוזר לראש אלמא הדר בין בתפלה בין בברכת המזון והני מילי שבת ויום טוב דלא סגיא דלאכיל אבל ראש חודש דאי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל בתפלה הדר בברכת המזון לא הדר:
4
ה׳אי נמי ברם צריך מימר אמרינן דאין אומרים קידוש היום אלא על היין הראוי לגבי מזבח לאפוקי של ריח רע דפני ריחיה ולאפוקי נמי מגולה ואע"ג דעביר במסננת ואפילו הכי אסיר משום הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך יין מגיתו מאי כיון דלא חזי על גבי המזבח לכתחילה דתנן על יין בן ארבעים יום שנתנסך על גבי המזבח לקידושא נמי לא מקדשינן מיניה או דילמא כיון דעל גבי המזבח דאיעבד שפיר דמי דתני רבי חייא יין מגיתו לא יביא ואם הביא כשר הכא נמי לכתחלה מקדש עליה ת"ש דאמר רבא סוחט אדם אשכול של ענבים לתוך הכוס ואומר עליו קידוש היום:
5