שאילתות דרב אחאי גאון ו׳Sheiltot d'Rav Achai Gaon 6
א׳שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למיכל בשרא דתליש מן חיותא מיקמי דתשתחיט דכתי׳ לא תאכל הנפש עם הבשר ואפי׳ אוכליה לעובד כוכבים נמי אסיר דתנן רבי נתן אומר מניין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח שנאמר ולפני עור לא תתן מכשול ומנא לן דאיתסר לבני נח דכתיב אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו יכול אף בשרצים כן ת"ל אך חלק ומאי תלמודא דהאי אך למעוטי שרצים הוא דאתא אמר רב הונא דאמר קרא כנפשו דמו מי שדמו חלוק מבשרו יצאו שרצים שאין דמן חלוק מבשרן ואילו אבר ובשר המדולדלין בבהמה ושחטה לבהמה אם יכולין להעלות ארוכה מישתריין בשחיטה רבהמה ואי לא לא היכי דמי להעלו' ארוכה כדתנן נשבר העצם אם רוב הבשר קיי' שחיטתו מטהרתו ואם לאו אין שחיטתו מטהרתו והיכא דשחטה לבהמ׳ ועדיין לא נפקא נשמתה מאן דתליש בשרא ואכיל מינה קאי׳ בלא תעשה דתניא מניין לאוכל מן הבהמה עד שלא תצא נפשה שהוא עובר בלא תעשה שנאמר לא תאכלו על הדם ר"א לא תאכל מן הבשר ועדיין דם במזרק ר׳ דוסא אומר מניין שאין מברין על הרוגי בית דין שנאמר לא תאכלו על הדם רבי עקיבא אומר מניין לסנהדרין שהרגו את הנפש שאין טועמין כלום כל אותו היום שנאמר לא תאכלו על הדם:
1
ב׳ברם צריך אילו בישרא דתליש מן חיותא מיקמי דנפקא נשמתה מהו למיכליה בתר דנפקא נשמתה מי אמרינן כיון דאמר מר שחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת הרי היא כחיה לכל דבריה כתולש מן החי דמי או דילמא כי אמרינן כחיה לכל דבריה הני מילי להעמדה והערכה ולרבע׳ ולחרוש בה אבל לעניין אבר מן החי אכשרתיה שחיטה לאפוקה מידי אבר מן החי ואם תמצא לומר לישראל בשחיטה תליא מילתא ואכשרתיה שחיטה לעובד כוכבי׳ מאי כיון דלעובד כוכבי׳ לאו בשחיטה תליא מילתא אלא ביציאת נשמה כאבר מן החי דמי מידי דהוה אבהמה טמאה או דילמא כיון דלישראל שרי ליכא מידי דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור ת"ש דאמר רב אידי בר אבין א"ר יצחק בר אשיאן הרוצה שיבריא יחתוך כזית בשר מבית השחיטה קודם שתצא נפשה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין לה עד שתצא נפשה אחד עובד כוכבים ואחד ישראל מותרין לאוכלו תניא נמי הכי הרוצה לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה חותך כזית בשר מבית השחיטה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין עד שתצא נפשה ואוכלו א' עובד כוכבי׳ וא׳ ישראל מותרין בו אלמא בטהורה ליכא מידעם דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסיר:
2