שאילתות דרב אחאי גאון ע״הSheiltot d'Rav Achai Gaon 75
א׳שאילתא דאסור להון לדבית ישראל למיכל חמירא ביומי דפיסחא ומאן דאכיל חמירא ביומא דפסחא קאי בכרת שנאמר כי בכל אוכל מחמצת ונכרתה וכי היכי דאסור באכילה הכי נמי אסור בהנאה דאמר (ר') חזקיה מניין לחמץ בפסח שאסור בהנאה שנאמר לא יאכל חמץ לא יהיה בו היתר אכילה וחמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר לישראל בהנאה ושל ישראל אסור בהנאה ושל נכרי שעבר עליו הפסח אפילו באכילה נמי שרי והאי דקתני בהנאה משום דישראל כי הא דאמר רבא כד הוינן בי רב נחמן כי הוו נפקין שבעה יומי דפסחא הוה אמר לן אייתו לי חמירא דבני חילא ולא מיבעיא חמץ גמור דאסור אלא אפי' שיאור נמי אסור ובצק החרש דליכא למיקם עילוויה אי הוה ליה שיאור אי לא אם יש שם כיוצא בו שהחמיץ אסור אם אין שם כיוצא בו שהחמיץ מאי א"ר אבהו אמר ריש לקיש כדי שילך אדם ממנדל ננוה לטבריא מיל ושיאור נמי אסור בהנאה בחמץ כדתנן שיאור ישרף והאוכלו פטור סידוק ישרף והאוכלו חייב כרת אי זהו שיאור כקרני חגבים סידוק כל שנתערבו סדקיו זה בזה דברי ר' יהודה וחכמים אומרים זה וזה האוכלו חייב כרת ואי זהו שיאור כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו ומאן חכמים רבי מאיר דתניא אי זהו שיאור כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו סידוק כקרני חגבים דברי רבי מאיר ושיאור דרבי מאיר לרבי יהודה אסור באכילה ומותר בהנאה דתניא שיאור ישרף ונותנו לפני כלבו והאוכלו בארבעים דברי רבי מאיר הא גופה קשיא אמר שיאור ישרף אלמא אסור בהנאה ונותנו לפני כלבו אלמא מותר בהנאה אלא שיאור ישרף דרבי מאיר לרבי מאיר ודרבי יהודה לרבי יהודה ונותנו לפני כלבו דרבי מאיר לרבי יהודה והאוכלו בארבעים אתאן לרבי מאיר:
1
ב׳ברם צריך הלכה כרבי מאיר דאמר כיון שהכסיפו פניו באדם שעמדו שערותיו אסור אפי' בהנאה או דילמא הלכה כר' יהודה דאמר כקרני חגבים הוא דאסור בהנאה אבל הכסיפו פניו באדם שעמדו שערותיו אסור באכיל' ומותר בהנאה ת"ש דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן ראה רבי דבריו של רבי מאיר באותו ואת בנו ושנאו בלשון חכמים ה"נ מדתני לר"מ בלשון חכמים במתניתין שמע מינה איסתברא ליה כותיה והוה ליה כסתמא ואע"ג דתניא בברייתא לר' יהודה בלשון חכמים סתמא דמתניתין עדיף וכן הילכתא: פסח
2