שאילתות דרב אחאי גאון ט׳Sheiltot d'Rav Achai Gaon 9
א׳שאילתא דאילו מאן דמיתייליד ליה ברא מיחייב למימהליה לתמניא יומי והיכא דאיקלע שמיני שלו בשבת דוחה את השבת ואפילו בן שפחה כיון דנימול לתמניא יומי שבת נמי דחי דאמר רבה אמר רבי אסי כל שאמו טמאה לידה נימול לשמונה וכל שאין אמו טמאה לידה אין נימול לשמונה אמר ליה אביי דורות הראשונים יוכיחו שאין אמו טמאה לידה ונימול לשמונה א"ל ניתנה תורה ונתחדשה הלכה איני והא איתמר יוצא דופן ומי שיש לו שתי ערלות רב הונא ורב חייא בר רב חד אמר מחללין עליו את השבת וחד אמר אין מחללין עליו את השבת עד כאן לא פליגי אלא לחלל עליו את השבת אבל לשמונה ודאי מהלינן ליה הא בהא תליא כתנאי יש יליד בית שנימול לשמונה ויש יליד בית שנימול לאחר שמנה יש מקנת כסף שנימול לשמונה ויש מקנת כסף שנימול לאחר שמונה כיצד לקח שפחה מעוברת ואחר כן ילדה זהו מקנת כסף שנימול לשמונה לקח שפחה וולדה עמה זהו מקנת כסף שנימול לאחר שמונה רב חמא אמר הטבילה ואחר כך ילדה זהו יליד בית שנימול לאחר שמנה ותנא קמא לא שני ליה בין הטבילה ואחר כך ילדה בין ילדה ואח"כ הטבילה אלמא אע"ג דאין אמו טמאה לידה נמול לשמנה בשלמא לרב חמא משכחת לה יליד בית כדקתני מקנת כסף שנמול לשמנה זה שלקח שפחה ואח"כ ילדה נמול לשמנה לקח שפחה ועוברה עמה נמול לאחר שמונה אלא לתנא קמא יליד בית שנימול לאחר שמונה היכי משכחת לה אמר רבי ירמיה כגון שלקח שפחה לעובריה דהא לא קנייא לי׳ לישראל הניחא למאן דאמר קנין פירות לאו כקניין הגוף דמי אלא למאן דאמר קניין פירות כקניין הגוף דמי מאי איכא למימר אמר רב משרשיא כגון שלקח שפחה על מנת שלא להטבילה ומילה שלא בזמנה לא דחיא לא שבת ולא יום טוב ואפילו ספק זימניה ספק לא זימניה והיכי דמי כגון שנולד בין השמשות במעלי שבתא לא מהלינן ליה דדילמא לא מלו ליה תמניא יומי בשבתא נמי לא מהלינן ליה דדילמא בר מעלי שבתא הוא והוה ליה מילה שלא בזמנה ואי איקלע חד בשבא ותרי בשבא תרי יומי טבא דריש שתא מעכבינן עד תלתא בשבא כדתנן קטן נימול לשמונה לתשעה לעשרה לאחד עשר לשנים עשר: ברם צריך אילו היכא דאישתמע קול צוציתא דוולד בין השמשות ולא איתילד עד שחשיכה מהו למימהליה בשבתא בתר לידתו אזלינן דבשבת איתיליד או דילמא כיון דאישתמע קל צוציתא בין השמשו׳ הוציא ראשו חוץ מן הפרוסדור הוה ואהדריה וכיון דהוציא ראשו הרי הוא כילוד ת"ש דההוא דאתא קמיה דרבא אמר מהו למימהל בשבתא א"ל שפיר דמי בתר דנפק אמר מי לא ידע האי גברא דשרי למימהל בשבתא אהדרי׳ א"ל אימא לי גופא דעובדא היכי הוה אמר ליה שמעתי׳ דצייץ בין השמשות ולא איתייליד עד דחשיך א"ל ההוא הוציא ראשו חוץ לפרוסדור הוה דאילו לא הוציא ראשו לא הוה מצייץ דכמה ראיתיה במעי אימיה פיו סתום וטיבורו פתוח והוה ליה נולד בין השמשות והויא מילה שלא בזמנה ומילה שלא בזמנה לא מהלינן לא שבת ולא יום טוב:
1