שאילתות דרב אחאי גאון צ״טSheiltot d'Rav Achai Gaon 99
א׳שאילתא דאסר להון לארבועי כלאי' דכתיב את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים וגו' ואסיר לאסוקי מינא אמינא דלאו דיליה וכן למלאכה לא שנא בהמה ולא שנא חיה ולא שנא עוף דתנן אחר השור ואחד כל בהמה לנפילת הבור ולכלאים וכן חיה ועוף כיוצא בהן מאי טעמא כתיב הכא בהמתך וכתיב גבי שבת שורך וחמורך וכל בהמתך מה להלן חיה ועוף כיוצא בהן אף הכא חיה ועוף כיוצא בהן והתם מנלן דתניא וכל בהמתך לרבות את העופות אמ' שמואל במנאפים עד שיראו המנאפים בכלאים עד שיכניס מכחול בשפופרת מותיב רב אחדבוי אילו נאמר בהמתך ולא נאמר כלאים הייתי אומר לא יאחז הבהמה כדי שיעלה עליה זכר ת"ל לא תרביע כלאים מכלל דכלאים באחיזה הוא דאסיר מאי אחיזה הכנסה ואמאי קרי לה אחיזה לישנא מעליא ובמקום דאיכא פריצי לא מורינן הכי אמ' רב פפא הני תרי מילי בעו מיני דבי פפא בר אבא ואורי להוי חדא כהלכתא וחדא דלאו כהלכתא מהו ללוש את העיסה בחלב ואסרי להו כהילכתא דתניא אין לשין את העיסה בחלב ואם לש כל הפת כולה אסורה מפני הרגל עבירה מהו להכניס מין ושאינו מינו לדיר ואסרי להו דלאו כהלכתא דאמר שמואל במנאפים עד שיראו המנאפים בכלאים עד שיכניס מכחול בשפופרת משום פריצותא דעבדי אסר להו ואסור למימר לא"י לארבועי כלאים דתניא רבי אליעזר אומר אף על כלאים נצטוו בני נח ומותרין בני נח ללבוש כלאים ולזרוע כלאים ואינן אסורים אלא בהרבעת בהמה ובהרכבת אילן מנא הני מילי אמר שמואל אמר קרא את חקותי תשמרו חקים שחקקתי לכם כבר מבני נח בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים מה בהמתך בהרבעה אסור אף שדך בהרכבה אסור מאי טעמא חקותי תרתין משמע ומאי נינהו הרבעה והרכב' אבל זריעה שדך כתי' בארץ אין בחוצה לארץ לא ובני נח לאו בני ארץ נינהו ובגד כלאים נמי אפסיק שדך ואמר ר' אסי אמר ר' יוחנן לוקין על כלאים בחוצה לארץ דבר תורה איתיביה רבי אלעזר לרבי אסי והכלאים מדברי סופרים אמר ליה כאן בזרעים כאן בהרכבת אילן כדשמואל דאמר שמואל מה בהמתך אפילו בחוצה לארץ אסור אף הרכבת אילן דאתיא מינה אפי' בחוצה לארץ אסור מה בהמתך דבר היוצא ממנה מותר דמיעט רחמנא כלאים לגבוה אסור הא להדיוט שרי אף הרכבת אילן נמי דבר היוצא ממנו מותר:
1
ב׳ברם צריך לומר אילו חמרתא דאיתעברא מסוסיא וסוסתא דאיעברא מחמרא אוליד פרה בתר אימיה שדינן ליה לכוליה ואין חוששין לזרע האב ושרי במינא דאימיה בין להרבעה בין למלאכה ודאימיה חמרא בהדי מינא דאימיה סוכתא אסור או דילמא חוששים לזרע האב והאי אית ביה חמור וסוס והאי אית ביה חמור וסוס ודאבוה חמרא בהדי מינא דאימיה סוסתא שרי מאי טעמא כי הדדי נינהו דהאי אית ביה חמור וסוס והאי אית ביה חמור וסוס ובהדי מינא דאימיה אסור דהא חוששין לזרע האב ת"ש דאמר ליה ר' אבא לשמעיה כד מעיילת לי כודנייתא בדייספיק עיין דדמיין להדדי ועייל קא סבר אין חוששין לזרע האב וסימנין דדמיין להדדי היכי דמי כי הא דאמר אביי עביין קליה בר חמרא צנח קליה בר סוסתא ואמר רב פפא רבן אוניה וזוטן גנובתיה אימיה חמרא זוטן אוניה ורבן גנובתיה בר סוסתא אלמא בתר אימיה אזלת ואין חוששין לזרע האב:
2