שקל הקדש, שער החכמהShekel HaKodesh, On Wisdom
א׳חכמה תחיה את בעליה / לשלם גמול אל ועבודתו,
בה יהיה קונה ימי חייו / שם טוב וכבוד אחרי מותו.
בה יהיה קונה ימי חייו / שם טוב וכבוד אחרי מותו.
1
ב׳מטר שחק יחיה הזרעים / בעת ירד ואם ירבה ימיתם,
והחכמה תחיה לב חכמים, / ואם תרבה לחיי עד תשיתם.
והחכמה תחיה לב חכמים, / ואם תרבה לחיי עד תשיתם.
2
ג׳אל תדאגה אם עשרך אבד, אם שכלך נשאר והודך,
כי איך תהי דואג עלי תער חרב והחרב בידך.
כי איך תהי דואג עלי תער חרב והחרב בידך.
3
ד׳מי הוא אשר נאה / למלוך עלי תבל,
או על אוני שיט / מלח ורב חובל,
חכם בכל עניין / מבין בכל פשר,
אם לא אנוש ידרוש / חכמה מאד סובל.
או על אוני שיט / מלח ורב חובל,
חכם בכל עניין / מבין בכל פשר,
אם לא אנוש ידרוש / חכמה מאד סובל.
4
ה׳למה יהי ירא אשר אוסף חכמה, וידו באמת מחזיק,
מדוב ומאריה ומשחל או מחמת תנין וכל מזיק.
התיאשה אם שכלך אבד כי זאת אבדה לא תהי מוצא,
על כן שמור את שכלך לעד, כי לא יהי שב אם יהי יוצא.
מדוב ומאריה ומשחל או מחמת תנין וכל מזיק.
התיאשה אם שכלך אבד כי זאת אבדה לא תהי מוצא,
על כן שמור את שכלך לעד, כי לא יהי שב אם יהי יוצא.
5
ו׳כל איש חננו אל מאד דיעה, אל ידאגה על הון ועל קניין
הן אחרית חכמה לאיש שלום, גם אחרית הון מר ורע עניין.
הקור בינה דרוש חכמה, והתייאש בתכליתה, וחפש את צפוניה וגנזכה ומשכיתה.
הן אחרית חכמה לאיש שלום, גם אחרית הון מר ורע עניין.
הקור בינה דרוש חכמה, והתייאש בתכליתה, וחפש את צפוניה וגנזכה ומשכיתה.
6
ז׳אמת, יראה בלא חכמה / כמו בעל בלא אשה,
עם חכמה בלי יראה / כאשה מבלי בעל.
ושכל מבלי חכמה / כקשת מבלי יתר,
וכל אדם שניהם בו / בכל עת מעלה יעל.
עם חכמה בלי יראה / כאשה מבלי בעל.
ושכל מבלי חכמה / כקשת מבלי יתר,
וכל אדם שניהם בו / בכל עת מעלה יעל.
7
ח׳אין איש לגודל גוף ידובר, כי להוד חכמה והשכל והתושיה,
ואינו חסר לחם מחוסר, כי חסר חכמה מאד חסר ואין לו מחיה.
ואינו חסר לחם מחוסר, כי חסר חכמה מאד חסר ואין לו מחיה.
8
ט׳ראה חכמה ברוב עוני ודלות, וחכם יש ברוב עושר וכח,
כשדה יעשה חטה, ושדה בצדו יעשה קמוש וחוח.
כשדה יעשה חטה, ושדה בצדו יעשה קמוש וחוח.
9
י׳אם תאהב חכמה בחר יושר המעשה ושנא מרי,
התבוננה כי נמשלה חכמה אילן והמעשה פרי.
חכמת אדם עם המעשה יום המות יוליכנה,
אכן חכמה מאין מעשה לבני עולם יניחנה.
התבוננה כי נמשלה חכמה אילן והמעשה פרי.
חכמת אדם עם המעשה יום המות יוליכנה,
אכן חכמה מאין מעשה לבני עולם יניחנה.
10
י״אבחר מושב חכמים כי לשכלך יהודוך וירבו בך שבחות
וירוך בעת תסכל, ובכל עת תהי שוגה יבינוך נכוחות.
וירוך בעת תסכל, ובכל עת תהי שוגה יבינוך נכוחות.
11
י״בתאומים נולדו חכמה ומעשה, וכל אחד יהי הודו חבירו,
ומעשה מבלי בין איך יהי זך, ומאין מעשה בין מה שכרו.
ומעשה מבלי בין איך יהי זך, ומאין מעשה בין מה שכרו.
12
י״גטוב לי לעזוב חכמה בעבור סכלות כי לא אדענה,
משאניחנה ואני חכם בעבור אמאסנה.
משאניחנה ואני חכם בעבור אמאסנה.
13
י״דאמרו לחכם מבני דורו, / מה זה אשר חכמתך על כל,
ענם בהוציאי בשמן נר, / שלא להוציא ביין אשכל.
אמת גוף בלא חכמה / כמאין יסוד בית,
בשדה אשר יצמח / מקום מענית שית.
ענם בהוציאי בשמן נר, / שלא להוציא ביין אשכל.
אמת גוף בלא חכמה / כמאין יסוד בית,
בשדה אשר יצמח / מקום מענית שית.
14
ט״והתמצא מעלת רמה כמעלת אנוש מכיר במדת מעלתו,
מפיהו ידבר רק בפיהו לכל אדם כמשפטו ודתו.
מפיהו ידבר רק בפיהו לכל אדם כמשפטו ודתו.
15
ט״זאנוש חכם בעוד חכמה יבקש, ושואל בין בכל מושב ומשמר,
ואין בער כמותו כאשר הוא מחשב כי כבר השלים וגמר.
ואין בער כמותו כאשר הוא מחשב כי כבר השלים וגמר.
16
י״זקנה חכמה ואל תאמר אשר די לך אם מעלתך בה מכלכל
ודע כי הון בלי חכמה יבלע עדי תמו ומשאר חסר כל.
אשר ייגע דרוש חכמה ונכנע לבקש פני מבין וידרוש,
לרגלה יעלה מעלה למחר, ואם היה לזנב יהיה ראש.
ודע כי הון בלי חכמה יבלע עדי תמו ומשאר חסר כל.
אשר ייגע דרוש חכמה ונכנע לבקש פני מבין וידרוש,
לרגלה יעלה מעלה למחר, ואם היה לזנב יהיה ראש.
17
י״חאם המלכים שופטי ארץ, הן החכמים ישפטו אותם,
ורצון מביני עם בבינתם, ורצון כסילי עם בסכלותם.
ורצון מביני עם בבינתם, ורצון כסילי עם בסכלותם.
18
י״טעורון לבב הוא עורון, על כן להקשיב הט אזנים,
כי איש לבו [יהי] סתום, לא יועיל פקוח העינים.
כי איש לבו [יהי] סתום, לא יועיל פקוח העינים.
19
כ׳וכמה מבני אדם יבהלך במראיתו,
ואמנם כאשר דבר לאלם תחשב אותו.
ואמנם כאשר דבר לאלם תחשב אותו.
20
כ״אאנוש קומה מאד ארוך ובעל זרוע וחנית וסגור וירק,
היש מועיל ודעת אין בקרבו ומשכל ומחכמה מאד ריק.
היש מועיל ודעת אין בקרבו ומשכל ומחכמה מאד ריק.
21
כ״בדבר וטובו לעין, חכם אנוש ידבקה בו.
דבר ונזקו לעין, יתרחקה מסביבו.
דבר וטובו מסופק, ישלך עלי אל יהבו.
דבר ונזקו לעין, יתרחקה מסביבו.
דבר וטובו מסופק, ישלך עלי אל יהבו.
22
כ״גאנוש חבר לחכמתו [ענוה], בכל המעלות רק היא גדולה,
וכן יקר ונכבד המחבר בכל עת ליכולת המחילה.
וכן יקר ונכבד המחבר בכל עת ליכולת המחילה.
23
כ״דאיש יעסוק תמיד ויתאמץ ללמוד נתיב חכמה ויאמן,
לא נתכנו להיות שני לו, תואר מאד עבה וגוף שמן.
לא נתכנו להיות שני לו, תואר מאד עבה וגוף שמן.
24
כ״הבחר בארבעה, בחר לך בן משכיל, ומדבר אחד חמשי השמר,
היה חכם, אם לא היה לומד או מאזין או אוהב דת ואל תרבה ממר.
היה חכם, אם לא היה לומד או מאזין או אוהב דת ואל תרבה ממר.
25
כ״ואל תהי בישן, דרוש חכמה אם תדרשה מפי חכמיה,
בוש אל תהי לא אדעה לאמר אם לא תהי מבין סתומיה.
אם לא תהי בוש תהיה מחר נחשב ונכבד בין יקומיה.
בוש אל תהי לא אדעה לאמר אם לא תהי מבין סתומיה.
אם לא תהי בוש תהיה מחר נחשב ונכבד בין יקומיה.
26
כ״זאל תעלוז אם כבדוך עם על הון וממשלה בידך,
כי כל כבודם יהפוך עורף עת יהפוך עורף כבודך.
אך יערב לך אם תהי נכבד על הוד אשר ינוד בנודיך.
כי כל כבודם יהפוך עורף עת יהפוך עורף כבודך.
אך יערב לך אם תהי נכבד על הוד אשר ינוד בנודיך.
27
כ״חלשואל מי גדולי עם בתבל, חכמים או עשירים, תענהו
אשר הוליך בידו כל יקרו, ודרך ים ומדבר יסעדהו.
אשר הוליך בידו כל יקרו, ודרך ים ומדבר יסעדהו.
28
כ״טואומר לך נוני עם בפתחי עשירי עם מצאתימו קרא לו,
לסכלות העשירים החכם לב, וחוסר מעלת דעתם לשכלו.
לסכלות העשירים החכם לב, וחוסר מעלת דעתם לשכלו.
29
ל׳חדש מדבר שוא ושפתי חלקות, ואל תתחרה עם פתלתול ועקש,
ומה טוב באנוש יחליק את לשונו, בבואו תבונה וחכמה לבקש.
ומה טוב באנוש יחליק את לשונו, בבואו תבונה וחכמה לבקש.
30
ל״אחמשה ספרום מתי בין ודעת, אשר הם תחלת תבונה וחכמה,
שתיקה ושמע וזכרון ומעשה ולמוד הכי הם כמגדל וחומה.
שתיקה ושמע וזכרון ומעשה ולמוד הכי הם כמגדל וחומה.
31
ל״בשלשה נפלאו, אין איש מקורא חכם לב עד ישתלמו בו,
בלי לבזות אנוש תחתיו בחכמה בעודו ידרשה עם טוב לבבו,
ולא יהיה מקנה לאשר רב יקר ביתו ורוב אוצר זהבו,
ולא ישאל מחיר חכמה ודיעה לכל דורש אשר לבו נדבו.
בלי לבזות אנוש תחתיו בחכמה בעודו ידרשה עם טוב לבבו,
ולא יהיה מקנה לאשר רב יקר ביתו ורוב אוצר זהבו,
ולא ישאל מחיר חכמה ודיעה לכל דורש אשר לבו נדבו.
32
ל״גשאלת השוטים שאל על החכמה,
ושמרה כשמיר שבו וגם אחלמה.
ושמרה כשמיר שבו וגם אחלמה.
33
ל״דעוטה כסות בשת בעת חכמה יבקש יעטה מחר מעיל אולת,
לכן קרע אותו ועמדה על מקום פתחי נבוני עם כדל על דלת.
לכן קרע אותו ועמדה על מקום פתחי נבוני עם כדל על דלת.
34
ל״האבדת מאמין חכמה ביד כל איש יבקשנה,
ואפלו ביד כופרים אבידתו ישיבנה.
ואפלו ביד כופרים אבידתו ישיבנה.
35
ל״ולדרוש תבונה ותפוש חכמה, כל עיר וכל מקום היה סוחר,
כי אם תהי קטן בעם אחד תהיה מאד יקר בעם אחר.
כי אם תהי קטן בעם אחד תהיה מאד יקר בעם אחר.
36
ל״זלמד תבונתך ללא ידע, ולמד אשר תסכל ולא תדע,
אם תעשה זאת תהיה זוכר דעתך ותוסיף בין וכל מדע.
אם תעשה זאת תהיה זוכר דעתך ותוסיף בין וכל מדע.
37
ל״חחכמה כפתוח עלי אבן על לב נערים דורשי בינה,
אך היא כפתוח עלי החול אם ילמדו אותה בעת זקנה.
אך היא כפתוח עלי החול אם ילמדו אותה בעת זקנה.
38
ל״טאל תחמסו חכמה בתת אותה ביד אישים אוילי עם לבל תחטאו,
אכן תנו אותה ביד האוהבים דרכה ואז חיים וחן תמצאו.
אכן תנו אותה ביד האוהבים דרכה ואז חיים וחן תמצאו.
39
מ׳רש לא יגנה איש חכם לב, גם תאוה לא תעבירהו,
שכלו כמו כתר על ראשו, והוא על נתיב יושר יניחהו,
הזהרה לשמור אשר צויתה בו וייגע את בשרך,
וכפעלו אל תגמלה רשע פן יאבדה מאל שכרך.
שכלו כמו כתר על ראשו, והוא על נתיב יושר יניחהו,
הזהרה לשמור אשר צויתה בו וייגע את בשרך,
וכפעלו אל תגמלה רשע פן יאבדה מאל שכרך.
40
מ״אהשמרה אל תאשים בער השיב על דברתך,
כי תדע סכלו ואולתו, לבין צפון חכמתך,
לו יהיה משכיל ומתבונן, אז יחשק אמרתך.
כי תדע סכלו ואולתו, לבין צפון חכמתך,
לו יהיה משכיל ומתבונן, אז יחשק אמרתך.
41
מ״באמת חכמה אשר בה לא ידובר
כמטמון בעפר ארץ יקובר.
כמטמון בעפר ארץ יקובר.
42
מ״גחכמה בלי מעשה בפה ישיבתה,
אכן במעשה היא בלב מכונתה.
אכן במעשה היא בלב מכונתה.
43
מ״דאנוש עובר עלי מצות וחקים והוא חכם ורזים לו גלויים,
כמו רופא אשר נפל למשכב ואוכל מאכלים לא ראויים.
כמו רופא אשר נפל למשכב ואוכל מאכלים לא ראויים.
44
מ״האנוש חכם אשר יועיל אחרים בחכמתו ולא יועיל לנפשו,
כמו מעיין מרוה הצמאים והוא יחמור בטיט יון ורפשו.
כמו מעיין מרוה הצמאים והוא יחמור בטיט יון ורפשו.
45
מ״וכל איש בארבעה חלקים נמצאו, תן לבך בהם ותשכילנו,
ידע וידע כי ידעו באמת, זהו חכם לבב למוד ממנו,
ידע והוא לא ידעה אם ידעה, דבר על לבו והזכירנו,
לא ידעה וירא אשר לא ידעה, חוס וחמול עליו והודיענו,
לא ידעה ויחשוב כי ידעה פתי, שנא אותו והרחיקנו.
ידע וידע כי ידעו באמת, זהו חכם לבב למוד ממנו,
ידע והוא לא ידעה אם ידעה, דבר על לבו והזכירנו,
לא ידעה וירא אשר לא ידעה, חוס וחמול עליו והודיענו,
לא ידעה ויחשוב כי ידעה פתי, שנא אותו והרחיקנו.
46
מ״זאל תענה אדע ואתבונן בבין אשר אין בו לך מדע,
השמרה מפח ומרשת, פן יחשדוך באשר תדע.
השמרה מפח ומרשת, פן יחשדוך באשר תדע.
47
מ״חעת יחטא איש כסיל את חטאו ישא על מבישו,
אכן אנוש בין ודיעה ישיב אשמו בראשו.
אכן אנוש בין ודיעה ישיב אשמו בראשו.
48
מ״טעונה ומתחכם באין חכמה ובין דומה באיולתו חמור ריחים,
כל יום ויום סובב ולא זז מסבי[ב]תיו כאילו הוא נכה רגלים.
כל יום ויום סובב ולא זז מסבי[ב]תיו כאילו הוא נכה רגלים.
49
נ׳הלא ירך לבבכם על מתי בין אשר נפלו ברשת הפתאים,
ועל נכבד אשר נקלה, ועשיר אשר נורש וגם ירד פלאים.
ועל נכבד אשר נקלה, ועשיר אשר נורש וגם ירד פלאים.
50
נ״אאנוש חכם אשר יוכח בני איש ואינם מעשי ידיו נכונים,
הלא כל תוכחותיו על לבבות כמו גשם ברדתו על אבנים.
הלא כל תוכחותיו על לבבות כמו גשם ברדתו על אבנים.
51
נ״בשמור ארבע ואל תתכבד בם ולו היו לך מאה עבדים,
כבוד האורחים וכבוד חכמים וכבוד יולדיך החמודים,
ועיין ענייני מרכבתך את ולו היו לך רוכבים צמדים.
כבוד האורחים וכבוד חכמים וכבוד יולדיך החמודים,
ועיין ענייני מרכבתך את ולו היו לך רוכבים צמדים.
52
נ״גהלך בחברת החכמי' יהיה נכבד ויקרא גבור ישוע,
כן יהיה נבזה בהתחבר אלי פתי ורועה הכסיל ירוע,
ראה שכל כמו מלך בכסאו והיופי מקורא שר צבאו,
יפי יוסף בתוך מאסר כלאו, ושכלו את פני מלך הביאו.
כן יהיה נבזה בהתחבר אלי פתי ורועה הכסיל ירוע,
ראה שכל כמו מלך בכסאו והיופי מקורא שר צבאו,
יפי יוסף בתוך מאסר כלאו, ושכלו את פני מלך הביאו.
53
נ״דהשמר מפתי ירא שדי, וכסיל האל עובד,
גם מחכם לא ירא חטא, כי תקותם נצח תאבד.
גם מחכם לא ירא חטא, כי תקותם נצח תאבד.
54
נ״האמרו לחכם מבני דורו, מי הוא אדון עולם בראנו,
ענם, וחלילה חקור אותו, כי נחלש גם חטא מצאנו.
ענם, וחלילה חקור אותו, כי נחלש גם חטא מצאנו.
55
נ״ובאילנא מדע ועובד / טב אינביה,
דדין ביה כולא ביה / דלא דין ביה מה ביה.
דדין ביה כולא ביה / דלא דין ביה מה ביה.
56
נ״זשפר נכסי מדע זבן לך לזביני,
דקניא מה חסר, דחסר מה קני.
דקניא מה חסר, דחסר מה קני.
57
נ״חפרקך עלי לבך תחקנו, ושנה ושלש עד תביננו,
להג מאד הרבה יהי מרחיק בינות, והשכל יכסנו,
הנר כתיקונו יהי דולק, אכן ברוב שמן תכבינו.
להג מאד הרבה יהי מרחיק בינות, והשכל יכסנו,
הנר כתיקונו יהי דולק, אכן ברוב שמן תכבינו.
58
נ״טחכמה לחלק לך בחר להיות עלי ראשך לנס,
מספר חרוזיה מנה, יעלו לך במספר ל נ ס.
מספר חרוזיה מנה, יעלו לך במספר ל נ ס.
59