שם הגדולים, מערכת ספרים, מערכת הShem HaGedolim, Maarekhet Sefarim, Letter He

א׳(א) הגהות אבות דר' נתן - בסוף ספר תומת ישרים.

ב׳(ב) הגהות אבות דר' נתן ומס' סופרים וכו' - בס' רגל ישרה.

ג׳(ג) הגהות על ס' אוצרות חיים מהאר"י זצ"ל - ועל ס' כונות ושאר ספרים של גורי האר"י זצ"ל ממהר"י צמח והרב נתן שפירא והרמ"ז הכל בכ"י. ועוד ראיתי אוצרות חיים בהגהות הרב מהר"א אזולאי ממרוויקוס והרב מהר"א ן' מוסא.

ד׳(ד) הגהות - הרב הגדול כמהר"ר אליעזר ן' ארחא ז"ל על הרמב"ם ז"ל כתיבת יד.

ה׳(ה) הגהות אשרי - כתב מהרא"י פרשת ויחי דחיברם מר זקנו מהר"ר ישראל מקרמזיר וכ"כ מור"ם בס' יוחסין.

ו׳(ו) הגהות - והשגות על הב"י. (עיין מ' משה מטיבולי בח"א).

ז׳(ז) הגהות - והשגות על ספר גדולי תרומה. (עיין גדולי תרומה).

ח׳(ח) הגהות - על ס' הזהר כמו מהרש"ל בש"ס ממז"ה מהר"א אזולאי ז"ל ונקרא אור הלבנה בכ"י.

ט׳(ט) הגהות - על ס' הזהר מה' מרדכי ראטו בכ"י.

י׳(י) הגהות - על ספר זהרי חמה מהרב עיר וקדיש מהר"י צמח ז"ל בכ"י.

י״א(יא) הגהות חדשות - על ב"י ואיזה מורה מקום בתשובות וכיוצא נדפסו בבית יוסף שנדפס בעיר דיהרנפורט מחדש למטה בגליון כל דף.

י״ב(יב) הגהות - על טור ובית יוסף י"ד נדפסו מחדש מהגאון מה' ליווא מפראג רבו של הרב תי"ט.

י״ג(יג) הגהות - הגאון הרב תי"ט על טור ובית יוסף אבן העזר נדפסו בסוף חדושי הרשב"א (הרמב"ן) לכתובות דפוס מיץ.

י״ד(יד) הגהות - על הטורים. (עיין מה' עזריה יהושע בח"א).

ט״ו(טו) הגהות - על הטורים ועל הרמב"ם ח"ג מהרב מהר"י ששון נדפסו בסוף ספרו בני יעקב.

ט״ז(טז) הגהות - על הטורים ומורה מקום בשו"ת האחרונים מהרב הגדול מהר"י רוזאניס כ"י.

י״ז(יז) הגהות - על ט"ז וש"ך וסמ"ע מהגאון מה' גרשון שנמצאו בגליון נדפס והוא ס' חדושי הגרשוני להגאון הנזכר.

י״ח(יח) הגהות - ט"ז בי"ד שכתב הרב נקודות הכסף שכתב בדף אחרון וכתב הפר"ח סי' ס"ט שלא הגיע לידו דף זה. ואני הדל מצאתיו בט"ז יורה דעה מדפוס ישן והעתקתיו וכמ"ש בועד ח"א מערכת טי"ת ע"ש (עיין טורי זהב).

י״ט(יט) הגהות - על ירושלמי ממהר"ר בצלאל אשכנזי ז"ל והם בעה"ק ירושלים ת"ו.

כ׳(כ) הגהות - על ירושלמי לאחד קדוש בכ"י והם בידי.

כ״א(כא) הגהות - על ירושלמי להרב עיר וקדיש כמהר"ם די לונזאנו ז"ל בכ"י.

כ״ב(כב) הגהות - על הלבושים. (עיין מהר"ר אברהם אזולאי בח"א).

כ״ג(כג) הגהות מיימוניות - חיברם רבינו מאיר הכהן תלמיד מהר"ם בר ברוך וכ"כ בס' הגמי"י כ"י. וכתב סדר הדורות הגמי"י מהר"ם מרוטנבורג ס"א תלמידו וכו' ע"ש דף קס"ו ע"ג. ואין כאן ספק כלל כי הגהות מיימוניות חיברם תלמיד מהר"ם מרוטנבורג ומזכיר תמיד לרבו מהר"ם. ושם הרב המחבר הוא כשם רבו רבינו מאיר הכהן כמ"ש.

כ״ד(כד) הגהות מרדכי - נראה שחיברם רב אחד אחר המרדכי והן מלוקטות מספרים רבים ולכן הלשון מגומגם כמ"ש מור"ם בתשובותיו סימן מ'. ובהגהות פ"ק דעירובין אומר שמצא להרא"ש מטוליטולא שכתב וכו' והוא הרא"ש המפורסם אביו של רבינו יעקב בעל הטורים שברח מאשכנז לטוליטולא והרביץ שם תורה מאד. והרא"ש היה חבר המרדכי כנודע. ובימי מרדכי רחוק שיתפשטו חבורי הרא"ש. ולפי מה שנראה שההגהות נתחברו אחר המרדכי ניחא. ועיין במערכת י' אות י"ג (עיין רבינו יעקב מרומרוג בח"א) ומשם תראה שיש בתוך הגהות מרדכי איזה לשון שהאומרו היה בזמן המרדכי או קודם. ויש לשונות מספרים שהיו אחר המרדכי כמ,ש מור"ם שנלקטו מספרים רבים ודי בזה.

כ״ה(כה) הגהות מור"ם - על כל ש"ע קראם "מפה" כלומר שהוא פורס מפה על השלחן. וזכה כי רבבות אלפי ישראל שבערי פולין ואשכנז נוהגים כדבריו. וכבר כ' מהרר"י בשל"ה ז"ל דפשטה הוראה כמור"ם אף שחולק על רש"ל כאלו יצאת בת קול דהלכה כמור"ם ע"ש והוא פלא כי מור"ם ז"ל נפטר בן ל"ג שנה וה' עמו לכתוב דרכי משה על ד' טורים וההגהות ותורת חטאת ותורת העולה ומחיר יין ופי' הזהר כ"י ושו"ת שלו ולהרביץ תורה בתלמידים זכותו יגן עלינו. וגיסו של מור"ם היה הגאון הרב שארית יוסף כמ"ש הוא עצמו והביא לשונו הרב ש"ך חשן משפט ריש סי' קכ"ח ע"ש.

כ״ו(כו) הגהות על הרמב"ם - ותיקון התיבות למז"ה מהר"א אזולאי כ"י כנרא' שהגיהם מתוך ס' הרמב"ם כ"י. ואני הדל ראיתי הרמב"ם כ"י שנכתב בנרבונא שנת ה' אלפים מ"ב ישן נושן ומצאתי בו בדין שהייתי עסוק נחסא יפה.

כ״ז(כז) הגהות על הרמ"ם - ממהר"ר דוד עראמה ז"ל ונדפס פעמים. ובלקט הקמח כ' שנדפסו תשובות למהר"ד עראמה הנז' ולא ראיתים עד הנה (ועיין מהר"ד עראמה בח"א). ואחר זמן באו לידי התשובות הנז' בדפוס ישן והם י"ד דפים על סוגיות ודבורים קשי ההבנה נדפסו בקושטנדינא שנת הש"ם.

כ״ח(כח) הגהות על הרמב"ם ז"ל - ומפרשיו מהרב הגדול המג"ן ז"ל כ"י.

כ״ט(כט) הגהות על הרמב"ם - עשה מהר"ם מפאדוה ז"ל כשהדפיס הרמב"ם מגדל עז שנת ש"י. וזמנין דמרן בכסף משנה כותב "כתב הרב המגיה" וכונתו על מהר"ם פאדוה ועליהם השיב הרדב"ז בסוף תשובותיו בדפוס ויניציא כמ,ש בשם הגדולים ח"א מערכת מ"ם אות מ"ה (עיין מהר"ם מפאדובה בח"א).

ל׳(ל) הגהות סמ"ק - זמנין דמשכחת דהפוסקים כותבים "וכתב סמ"ק" וכונתם על הגהות סמ"ק. הרב ש"ך יורה דעה סימן ל"ב ס"ק ג'.

ל״א(לא) הגהות - ספרא שהוא תורת כהנים. בסוף ס' תמת ישרים.

ל״ב(לב) הגהות - על ספרי להרב עיר וקדיש מ' סלימאן ן' אוחנא ז"ל בכ"י.

ל״ג(לג) הגהות - סביב שחיטות ובדיקות למהר"י ווייל חיברם האלוף מה' צבי מקראקא. כן כתב בתשו' מה' יעקב סוריזינה הנדפס בסוף תשו' הרא"ש דפוס וויניציא בשנת שס"ז.

ל״ד(לד) הגהות - על סדר קדשים בגמרא רש"י ותוספות להרב הגאון מה' בצלאל בכ"י. הגהות נפלאות אמתיות מתוך גפ"ת כתובי יד שהיה לו ולא זכינו עדיין שיצאו לאור הדפוס.

ל״ה(לה) הגהות מהרי"ח - שיש בפסקי הרא"ש. שם הרב המגיה הוא הרב יחזקיהו ועמ"ש הרב תה"ד סי' רל"ג.

ל״ו(לו) הגהות הרי"ף - כ"י והם מהרב דיל ויקיי"ו נמצאות בערי איטליא קראו בשמותם "תקונים דיל ויקיי"ו" ויש בהם טעם זקנים. ועיין לקמן במערכת למ"ד בס"ד. (עיין לקוטי אורות).

ל״ז(לז) הגהות הרי"ף והר"ן - נדפסו בספר תמת ישרים בשם דרך תמים והועתקו מכמה רבנים ומכללם הם הגהות רבינו בצלאל אשכנזי ורבינו האר"י זצ"ל כמבואר באורך בהקדמת ס' תמת ישרים מהרב בנימן מוטאל ע"ש. וכבר נדפסו סביב הרי"ף בדפוס אמ"ד וזולצבאך. אך בדפוס זולצבאך נמצא חסרון אפילו איזה שיטות מהר"ן. ומכאן מודעא למי שיתקשה בלשון הר"ן זולצבאך וכיוצא מדברי מפרש אחר יבקש בדפוס אחר אם הוא ט"ס וחסרון הדפוס.

ל״ח(לח) הגהות על הרי"ף - להרשב"ם ור"ת. (עיין הריף בח"א).

ל״ט(לט) הגהות - רבות על הרי"ף ומפרשיו ספר גדול כ"י ואיזה פירושים וקושיות בדרך קצרה. אחשוב שהוא ממהר"ם קאזיס ז"ל.

מ׳(מ) הגהות - וחידושי דינים על ש"ע מהרב מה' דוד קורינאלדי ועל פי' גור אריה בכ"י.

מ״א(מא) הגהות - על כל ש"ע כתב הגאון מהר"ר יחזקאל ז"ל אב"ד ור"מ דק"ק פראג ונדפסו מחדש ויהיו נקראים שלחן טהור. ועמו דגול מרבבה חידושי דינים מהרב ז"ל כמו שנתבאר לעיל במערכת דל"ת בס"ד. (עיין דגול מרבבה).

מ״ב(מב) הגהות - על ש"ע אבן העזר. (עיין מה' יהודה חאבילייו בח"א).

מ״ג(מג) הגהות הש"ס - אשר בדפוס פראנקפורט דמיין והמורה מקום אשר שם אשר לא היה בדפוסים הקודמים אזן וחקר הגאון החסיד מה' יוסף שמואל מקראקא אב"ד מפפד"מ. ועיין בשו"ת זכרון יוסף א"ח סימן י"ד ובס' הקטן מחזיק ברכה א"ח סימן קי"ב ובקונטרס אחרון.

מ״ד(מד) הגהות הש"ס חדשים - הגיה ותיקן הגאון בעל סדר הדורות בתחלת הספר הנזכר.

מ״ה(מה) הגהות לשערי דורא - (עיין מה' ישראל המכונה מה' איסרלן. מה' מרדכי יפה בח"א).

מ״ו(מו) הגהות בשפתי ישנים - (עיין מה' שלמה אלגאזי בח"א).

מ״ז(מז) הגהות ספר התשב"ץ - לתלמיד מהר"ם הנדפס הם כולם מרבינו פרץ. כן ראיתי בתשב"ץ כ"י על קלף ישן נושן ושם כתובות כל ההגהות.

מ״ח(מח) הגהות לספר היראה - מרבינו יונה זצ"ל. (עיין מהר"ם ניגרין בח"א).

מ״ט(מט) הוד מלכות - (עיין מ' אברהם היכיני בח"א).

נ׳(נ) הולך תמים - טעמי המצות ע"פ פרד"ס כסדר התורה למהר"ר אברהם בהג"מ יצחק חיות ונדפס שנת שצ"ד כ"י סה"ד ומזכירו תדיר בס' עיר מקלט להרב מה' דוד אב"ד מקק"א דאמשטרדם.

נ״א(נא) הון רב - ב' חלקים שו"ת ודרושים למה' רפאל נחמיאש.

נ״ב(נב) הוספה - חיבר הרב סמ"ע תוספות על ד"מ כמבואר בהקדמתו. ועתה שהדפיסו מחדש בית יוסף כולו בדיהרנפורט הדפיסו בחושן משפט הוספה הנזכר אבל הוא מעט מזעיר אחשוב שלא הדפיסוהו בשלימות אלא קצת ממנו.

נ״ג(נג) הזהיר - (עיין והזהיר).

נ״ד(נד) היכל ה' - לכמהר"ר יחיאל אשכנזי איש ירושלים ת"ו בכמה ענינים ע"פ הסוד. נדפס בויניציא.

נ״ה(נה) היכל קדש - פי' תפלות ע"פ הזהר ומהר"ם ריקאנטי, חיברו הרב משה בר מיימון המכונה אלבאז. והתחיל לחברו בעיר תרואדנת בשנת של"ה. והיה חבור זה ביד הרב מהר"ר יעקב ששפורטש אב"ד באמשטרדם והדפיסו באמ"ד שנת תבי"א ועשה בראשו הקדמה ארוכה. ויש בספר הנזכר הגהות מהחכם השלם אהרן הסבעוני מעיר סלא.

נ״ווראיתי במכתב לא' חכם שהיו ת"ח יושבים ללמוד ונמשכו הדברים שאחד מהחבורה דיבר קצת שלא כהוגן על ס' הנז' ותכף נתנמנם והענישו אותו בחלום על דבריו וייקץ ויגד לחבריו להזהירם על כבוד הספר הנז' ומחברו. וכיוצא בזה כתכתי לעיל מערכת דל"ת אות יו"ד (עיין דברי נבא). וגם באזנינו שמענו מפום רבנן שיש שנענשו על זלזול הספרים והמחברים. והירא לנפשו יכלכל דבריו ביום הלחמו מלחמתה של תורה ויזהר בכתיבתו. וכבר אמרו בירושלמי יראה אדם בעל שמועה כנגדו ויצייר שאם היה מקשה להרב הזה בפניו במה הלשון אומרת ברוח נמוכה במתק ודשן עדיו וכה יעשה עתה כי גדולים צדיקים במיתתן ויזהר שלא יכוה בגחלתן. וישים בעיניו כי כמה גדולים חשבו שהשיגו על הראשונים ובסוף נתגלה שלא ירדו לעומק דברי הראשונים. ומי לנו גדול מר' יהושע בן חנניא, ארי' דבי עילאי, במעונות אריות משאתו יגורו אלים, כמפורסם בבבלי וירושלמי ואמר בושני מדבריכם בית שמאי ותלמיד אחד אסברה ניהליה והישחרו שניו מפני התעניות כמ"ש בחגיגה דף כ"ב. ושמעתי דכיוצא בזה אירע להגאון המפורסם רבינו העשל שכשיג(?) על מהרש"א ביד חזקה ונזדמן שם תלמיד אחד ופירש דברי מהרש"א. ואם אירע ככה לאיתני עולם ישאו ק"ו בדור הזה דבצר לבא ונחנו מה באמת ודי בזה. ועי' בפתח עינים שם.

נ״ז(נו) הליכות אלי - להרב מהר"ש אלגאזי כללי התלמוד.

נ״ח(נז) הליכות עולם - חיבר ר' ישעיה הלוי מתלמסאן בדרכי הגמרא בשנת רכ"ז והגאון מהר"א מזרחי השיג עליו איזה השגות בתוקף כמו שהביא לשונו הרב מהר"ש אלגאזי בס' גופי הלכות סוף דף צ"ד. ומרן חיבר על הליכות עולם כללי הגמרא. ומהר"ש אלגאזי עליהם יבין שמועה.

נ״ט(נח) הלכה למשה - ב' חלקים על קצת הלכות מהרמב"ם חלק ד' באריכות גדול וקבוץ כל הפירושים והדעות חיברו הרב מהר"ם אמארילייו הרב המחבר שו"ת דבר משה ג' חלקים וספר יד משה מדרשות.

ס׳(נט) הלכה למשה - (ע' מערת שדה המכפלה).

ס״א(ס) הלכות ארץ ישראל - שמזכירים התוס' והרא"ש ריש חולין הם הלכות שחיבר חכם א' מדינים שאמר אלדד הדני שבא מעשרת השבטים בימי הגאונים. וכ"כ הרב שלטי הגבורים ריש חולין ובריש ספר כרתי ופלתי. ועמ"ש בעניותי בריש ס' הקטן מחזיק ברכה על י"ד בס"ד.

ס״ב(סא) הלכות גדולות - מהרמב"ם בס' המצות והרמב"ן שם ובמלחמות והרז"ה. נראה דחיברו רבינו שמעון קייר"א. אך התוס' בכמה דוכתי מיחסים אותו בכמה דוכתי לרבינו יהודאי גאון וכ"כ סמ"ג וכבר כתבו האחרונים בזה. ורבינו שמעון קיירא היה שנת ד' אלפים ת"ק.

ס״גבהלכות גדולות שבידינו יש חסרונות הרבה. הרמ"ע בתשובותיו סי' ל"ב. וזימנין דרבוואתא קמאי מייתי בשמיה וליתיה בנסחתין. ותו כמה לישני דקמן בה"ג וקמאי מייתי משמיה איפכא. ע"כ נסחא דקמן בה"ג הויא כמתניתא דלא מתניא בי ר' חייא ור' הושעיא. הרב תבואות שור י"ד סי' מ"ח ס"ק ד'.

ס״ד(סב) הלכות גדולות - מאספמיא. כן כתב בספר האגור סי' אלף רס"ו ומשם סמ"ג ע"ש.

ס״ה(סג) הלכות יום טוב - (עיין רבינו אשר בן הרב ר' משולם בח"א).

ס״ו(סד) הלכות פסוקות - (ע' רב יהודאי גאון בח"א).

ס״ז(סה) הלכות קטנות - שו"ת מהרב מ' יעקב חאגיז ח"א וח"ב וכתבם דרך קצרה לחדד התלמידים וכו'. ועיין תשובה אחרונה סי' שי"ח מחלק ב' ושם כתב בנו מהרמ"ח דהרב מר אביו למד התלמוד בבלי י"ג פעמים והיה שקדן בתורה וכו' ע"ש.

ס״ח(סו) הלכות ראשונות - והלכות גדולות. כ"כ הרמב"ן בספר מלחמות פרק כירה. ועתה ראיתי בספר הלקוטות להרמב"ן שנדפס מחדש שכ' דף כ' ע"ב "וכן פי' רבינו חננאל בפירושיו ורב שמעון בעל הלכות ראשונות ורבינו יצחק". ואולי הוא ט"ס.

ס״ט(סז) הלכות הרמב"ם - על הירושלמי (עיין רבינו משה בר מיימון בח"א).

ע׳(סח) הלכות שמחות - (עי' מהר"ם מרוטנבורג בח"א).

ע״א(סט) הלכתא גברוואתא - חיבר רב שמואל הלוי מקורטובא על כל התלמוד וברח למיליקא וחברו ונפטר שם שנת ד' אלפים תתט"ו. כ"כ בספר ישן נושן כ"י. ועתה ראיתי להרמב"ן בחדושי גיטין דף מ"ה שכתב "וכ"כ הנגיד בהלכתא גברוותא". "הלכתא גברוואתא חיבר הנגיד". כלבו דף י"ט ע"ג כמ"ש משם הרמב"ן.

ע״ב(ע) הלל גמור - (עיין קדש הלולים).

ע״ג(עא) הללויה - (עיין קדש הלולים).

ע״ד(עב) המבקש - להרב שם טוב בר יוסף אבן פלקירא בחכמה ומוסר חיברו בשנת ה' אלפים כ"ד ונדפס בהא"ג שנת לחק"ת בהיותי שם. ואני בעניי נעשיתי סניף לגדולים אשר הסכימו להדפיסו ככתוב שם.

ע״ה(עג) המון רבה - מובא בתאוה לעינים. כ"כ בסדר הדורות דף קס"ו ע"ד וכבר בחיי הרב המחבר מהרש"א נדפס באזמיר והוא מפתחות תנ"ך הנדרשים במדרש רבה. וכתב שם הרב שחברו בעשרים יום לזכות הרבים.

ע״ו(עד) המעלות לשלמה - דרושים רובם ע"פ הדין להרב הגדול מר קשישא מהר"ש לאניידו אב"ד ור"מ בארם צובה זלה"ה.

ע״ז(עה) הן ישלח - (ע' מ' אהרן ששון בח"א).

ע״ח(עו) הגהות הרא"ש - הודפסו בכמה ספרים והם דברי מוסר ויראה בדברים קצרים והם ארזי הלבנון הרמים כהררי אל. אשרי אדם בהם יהגה וינהיג עצמו ובניו בהם וחיך אוכל יטעם דברים קדושים היוצאים מפה קדוש.

ע״ט(עז) הנמצא - ספר זה מהרמב"ם מוסר וחכמת הטבע והרפואה והרכבת האדם וכיוצא. נדפס בשאלוניקי שנת ויש"ם מדברה כעדן ונלוו אליו אמרות טהורות מהרב אברהם חיון ופירוש איכה להרב מהר"ש וידאש.

פ׳(עח) העמק שאלה - (עיין קול ברמה).

פ״א(עט) הר הכרמל - שו"ת למהר"ר אליהו על סדר ארבעה טורים ונדפס בפראנקפורט דאדר.

פ״ב(פ) הרנינו - (עיין מדרש).

פ״ג(פא) השגות - הראב"ד על הרז"ה בס' המאור בתוקף גדול הובאו בס' תמים דעים על כמה מסכתות מסימן רמ"א ואילך. ועל הרוב שהראב"ד כתב השגות על כל דברי הרז"ה במאורות.

פ״ד(פב) השגות - הראב"ד על הרי"ף על קצת מסכתות. הובאו בספר תמים דעים מסימן רל"ד ואילך וכבר כתבתי בח"ב דיתר על כן השיג על הרי"ף ועל הכל השיב הרמב"ן וחיבר ספר הזכות על זה ולא נדפס כ"א על ג' מסכתות.

פ״הוהרואה יראה שמדבר הרמב"ן להראב"ד בכבוד גדול מאד. כי מלבד גדולת הראב"ד בתלמוד עוד בה שזכה לגלוי אליהו הנביא זכור לטוב והרמב"ן גם כן זכה לגלוי אליהו הנביא זכור לטוב וידע הרמב"ן רום מעלת קדושת הראב"ד.

פ״ונמשך לזה אומר כי הנה היו מן הגדולים שעלה על דעתם לנטות קצת מדברי רז"ל בצד מה. והי' זה שהם היו חכמים בלימודיות וטבעיות ודעתם רחבה וסברו כי רז"ל היו חכמים לבד. וזה טעם שאמרו הלא גם בנו חכמה ודעת עם שהם חכמים יותר. אבל הי"ל לשום לבם כי רז"ל היה להם רוח הקודש ואליהו זכור לטוב שכיח גבייהו ונשמתם ממקום עליון והיא נקיה ואין יחס ביניהם לבין רז"ל. וצריכים אנו לכוף ראשנו לקבל האמת מבעלי האמת. וזה אמרתי שאפשר עד"ז כוונת הפסוק "הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו", כי הנה בכ"ף הדמיון אפשר שלא ישוה לגמרי כמ"ש הרשב"א בתשובה. ובמקום אחר רמזתי על תשובת הרב משאת משה בשניות ואם כן באמרו הנמצא כזה ר"ל אף על פי שאינו שוה אך פירש דבריו איש אשר רוח אלהים בו דזה ודאי מעכב שיהיה חכם והנה צורף רוח אלהים שהחכמה עם רוח הקדש היא תקום מאד נעלה. ודוק כי קצרתי מאד וזה הערה קטנה אבל היא פנת יקרת נגד החושבים לפקפק על דברי רז"ל ודי בזה.

פ״ז(פג) השגות - הראב"ד על הרמב"ם (ע' הראב"ד השלישי בח"א).

פ״ח(פד) השגות - רבינו אפרים שהשיג על רבינו הגדול הרי"ף רבו במסכת קמא הובאו בספר תמים דעים סימן ס"ח.

פ״ט(פה) השגות - על הראב"ע (עיין מהר"ר שלמה לוריא בח"א).

צ׳(פו) השגות - הרב ברכת הזבח על הגאון מהרש"א בחדושי הלכות. הנה הנם בספרו תפארת שמואל.

צ״א(פז) השגות - על הלכות גדולות. (עיין רבינו דוד בר סעדיה בח"א).

צ״ב(פח) השגות - על הרב ט"ז בי"ד חיבר הרב ש"ך וקרא ספרו "נקודות הכסף" ע"ש הכתוב "טורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף". ונדפס קונטרס מגיני זהב על תחלת י"ד לנכדו של הרב ט"ז לישב השגות הרב שפתי כהן בנקודות הכסף.

צ״ג(פט) השגות - הרמ"ז על ספר מצת שמורים להרב נתן שפירא בכתיבת יד.

צ״ד(צ) השגות - הרמ"ך על הרמב"ם. עמ"ש בנדפס מערכת מ"ם בס"ד. (עיין רבינו משה הכהן בח"א).

צ״ה(צא) השגות - על הערוך. (עיין מה' יוסף מטראני בח"א).

צ״ו(צב) השגות - על הרב פרי חדש בי"ד, השיג הרב תבואות שור והרב פרי תואר והרב ח"ק לישראל. ולכל הדברות המעיין יראה כי הרב פרי חדש רב מובהק הוא בסברא ישרה ולשון חכמה ושגגותיו מועטות וימררוהו ורובו ותשב באיתן קסת"ו.

צ״ז(צג) השכם - מדרש השכם מביאין הראשונים ועינינו לא ראו ובס' המכריע סי' יו"ד כתב "וכן בס' השכם וכו'", ע"ש.

צ״ח(צד) השלמה - שני ספרים להשלים הלכות הרי"ף כמ"ש מהר"ב מוטאל בהקדמת תמת ישרים חיברם רבינו משולם. ועיין בח"ב מערכת מ"ם אות ל"א (עיין רבינו משולם חיבר ס' השלמה כו' בח"א).

צ״ט(צה) התחלת חכמה - ספר בקבלה הזכירו הרב מגלה עמוקות.