שם הגדולים, מערכת ספרים, מערכת שShem HaGedolim, Maarekhet Sefarim, Letter Shin

א׳(א) שאגת אריה - שו"ת מהרב אריה נכדו של הרב בית חדש. ונדפס בשלוניקי שאגת אריה וקול שחל מנכדו הרב מ' אברהם בשנת תק"ו.

ב׳(ב) שאגת אריה - ח"א מהגאון מופת דורני מ' ליב ראש ישיבה שו"ת, ובהם הראה עושר כבוד חכמתו ובקיאותו להפליא, והיה אב"ד בק"ק מיץ והאריך ימים קרוב לתשעים ונח נפשיה ולא הדפיס שאר החלקים רק טורי אבן. עיין במערכת טי"ת (עיין טורי אבן).

ג׳(ג) שאגת אריה - (עיין קשורים ליעקב).

ד׳(ד) שאילת יעב"ץ - ח"א וח"ב תשובות להרב מ' יעקב אשכנזי הנודע בשערים בחיבוריו הרבים כמ"ש בח"ב מערבת יו"ד אות ק"ח (עיין מהר"ר יעקב בהג"מ צבי בח"א).

ה׳(ה) שאילת שלום - (עיי' רב אחאי ד"ה וחזה הוית וכו' בח"א).

ו׳(ו) שאלות ותשובות - עיין הראב"ד המשיג. מ' אברהם ן' חנניא מהר"א ן' טוואה. מהר"א ן' יעקב נחום. ר' ברכיה הלוי הרגמ"ה. מ' דוד עראמה. מ' דוד קונפורטו. מ' זיסקינד רוטנבורג. מ' זרחיה גוטה. מ' חיים אבואלעפיא בכ"ר דוד. מהר"ח אלגאזי. מ' חיים יהודה. רבינו חננאל. מ' חנייא אישפיריאל. מ' יהודה מינץ. מ' יהוסף קונקי. מ' יהושע פלק כ"ץ. מהר"י מטראני. הג"מ יואל סירקיש. הריטב"א. מהרי"ט צהלון. מ' יונה נבון. רבינו יוסף טוב עלם. מ' יוסף ן' לב. רבינו יוסף הלוי ן' מיגאש. מ' יוסף ן' צאייח. מרן מהר"י קארו. מ' יוסף קורקוס. מ' יחיאל טראבוטו. מהר"ר יחיאל קאסטילאץ. מ' יעקב אבואלעפיא מהר"י בי רב. מהר"י ווייל. מהר"י ן' חביב. מ' יעקב ישראל פינצי. מהרי"ל מ' יעקב לבית הלוי. מ' יעקב מולכו. ר' יעקב ממרויש. מ' יעקב פראגי מהמה. מ' יצחק אלגזי. הרי"ף. מהר"ר יצחק הלוי (אחי מהר"ש הלוי). מ' יצחק לוי ואלי. מ' יצחק די מולינא. רבינו ישעיה הראשון. מהר"י מברונא. מ' ישראל יעקב אלגאזי. מהר"ר מאיר די בוטון. מ' מאיר גביזון. מהר"ם לובלין. מהר"ם מפאדובה. מהר"ם רוטנברג. מ' מנחם הבבלי. הרמ"ע מפאנו. מ' מרדכי קלעי. מ' משה ן' אדרת. הרמ"א. מהר"ם אלשי"ך. מהר"ם אלשקר. מהר"ם גלאנטי. מהר"ם זכות. מהר"ם ן' חביב. מהר"ם מטראני. מ' משה ליאון מאורבינו. מ' משה די מאיין. מ' משה מאלייא. מהר"ר משה מארייו. מהר"ם מינץ . מ' משה פרובינציאלי. מהר"ם מקאנגי. הרמ"ק. רבינו נסים רבינו נתן בר יחיאל. הג"מ נתנאל טראבוטו. מ' סולימאן ן' אוחנא. מ' עזריאל דיינא. מ' עזריא יהושע. מ' עזריה פיגו. הג"מ צבי אשכני. מ' שבתי נאוואנוי. מ' שלמה אלפראנני. רש"י. מהרש"ך. מהר"ש הלוי א' וב'. מהרש"ל . מ' שלמה עבדלה. מהרש"א. מ' שמואל אלגאזי. מהר"ש גאון. מהר"ש גארמיזאן. רבינו שמאול בן חפני גאון. מהר"ש טאיטאצק. מ' שמעון קאסטילאץ. הר"ש משאנץ. מ' תן ן' יחייא וזולתם בח"א. ועיין דברי דוד. דברי שלום. דת ודין. טורי אבן. סדר הדורות. סדרי טהרה. עטרת ראש. פרי חדש וזולתם.

ז׳(ז) שו"ת מ' זכריה ידידיה מאורבינו - (עיין מ' יחיאל טראבוטו בח"א).

ח׳(ח) שו"ת מ' ידידיה הכהן - (עיין מ' ליב בנו של הרב שער אפרים בח"א).

ט׳(ט) שו"ת מ' יצחק הלוי - (עיין מ' דוד סג"ל בח"א).

י׳(י) שו"ת הג"מ מאיר כ"ץ אבי הש"ך - (עיין גבורת אנשים).

י״א(יא) שו"ת הג"מ עזריאל טראבוטו - (עיין מ' יחיאל טראבוטו בח"א).

י״ב(יב) שו"ת הרב שבתי גרמיזאן - (עיין מ' שמואל גארמיזאן בח"א).

י״ג(יג) שו"ת מהר"ר שמואל ויטאל - (עיין מ' חיים ויטאל בח"א).

י״ד(יד) שארית יהודה - (עי' מהר"ר יוסף טאיטאצק בח"א).

ט״ו(טו) שארית יוסף - שו"ת להגאון מהר"י מקראקא, עיין בנדפס מערכת יו"ד (עיין מ' יוסף כ"ץ אב"ד דק"ק קראקא בח"א).

ט״ז(טז) שארית יוסף - כללים ממהר"י ן' וירגא נדפס שנת שד"י, עיין בנדפס שם (עי' מ' יוסף ן' וירגא בח"א).

י״ז(יז) שארית יוסף - (עיין מהר"ר יוסף ן' צאייאח בח"א).

י״ח(יח) שארית יעקב - (עיין שמע יעקב).

י״ט(יט) שארית ישראל - (עי' זמירות ישראל).

כ׳(כ) שב יעקב - להגאון מהר"י כ"ץ אב"ד דק"ק פפד"מ תשובות ע"ס ד' טורים כמש"ש (עי' מ' יעקב כ"ץ בח"א).

כ״א(כא) שבות יהודה - (עי' ספרי חיים).

כ״ב(כב) שבות יעקב - ב' חלקים נדפסו והם תשובות להגאון מהר"י רישר אב"ד דק"ק מיץ. וח"ג מקרוב בא לידינו נדפס במיץ שנת תקמ"ט. ועיין לעיל ריש מערכת למ"ד (עי' לא הביט און ביעקב).

כ״ג(כג) שבות יעקב - מהרב מופת הדור מהרח"א על עין יעקב ח"ב.

כ״ד(כד) שבט מוסר - (עיין מ' אליהו הכהן בח"א).

כ״ה(כה) שבילי תרומה - (עיין תרומה).

כ״ו(כו) שביתת י"ט - למ' י"ט אלנאקוה שו"ת וחי' על הרמב"ם וכו'.

כ״ז(כז) שבלי הלקט - ח"א וח"ב כ"י שניהם מלאים מתשובות הגאונים ור"ח ורגמ"ה ורש"י ורבותיו ור"י ור"ת ורבינו יב"א הלוי ושאר בעלי התוספות ורבינו יואל ובנו ראבי"ה ורבינו ישעיה ובעל הדברות ורבינו אביגדור כ"ץ ושאר גדולים זי"ע ובס' האגור מייתי תדיר דינין משבלי לקט. וס' תניא נאצל משבלי הלקט. ושבלי הלקט ח"ב כ"י יש בו ה' נדה מרש"י והן הם אשר בס' ראיתי תש' רש"י כ"י שאומרים שהוא ספר הפרדס. ועתה ראיתי במרדכי בסוף ברכות שכתב מצאתי בס' הפרדס שסידר רש"י וזה שראיתי הוא סידור תלמידיו ועמ"ש לעיל במערכת צד"י (עיין רבינו צדקיהו בר אברהם הרופא בח"א).

כ״ח(כח) שבלת הלקט - על התורה חיבר הרב החסיד מ' אברהם וראה מראה נורא כ"כ בס' קב הישר פ' י"ח.

כ״ט(כט) שבלת של לקט - כ"י יסד הרמ"ז מגורי האר"י ז"ל על החומש וארבעה ועשרים דבר דבור על אפניו.

ל׳(ל) שבעה עינים - נדפס בליוורנו וכולל חידושי הרמב"ן לפ' זה בורר ולמסכת מכות וספר הזכות להרמב"ן על השגות הראב"ד להרי"ף ביבמות כתובות גיטין. וד' תשובות. השתים ממהר"י אבוהב ואחת ממה' יצחק ן' זאיית ומהר"י די ליאון ויכוח גדול. ועד אחרן תשובת מ' אברהם בולאט תלמיד מהר"י די ליאון.

ל״אודע כי חידושי הרמב"ן לזה בורר נדפסו עם ה' שיטות שנדפסו באשכנז. וחי' הרמב"ן מכות המודפסים הנזכ' הם מלאים טעויות ואני ראיתים כ"י. וס' הזכות כמדומה שהרמב"ן חיבר על מס' אחרות בכל מקום אשר הראב"ד משיג להרי"ף. כי זה דרכו של הרמב"ן דרך הקדש מלאך מליץ בעד הרי"ף והראשונים. והרי בס' תמים דעים כתוב השגות הראב"ד על הרי"ף בקמא ובתרא ומכות ושבועות. ועל הרוב שהשיג גם במס' אחרות ולא נמצאו אצל מ' תם. והרי יבמות שהרמב"ן השיב על הראב"ד בס' שבעה עינים הנזכר לא הובא בתמים דעים. ובודאי דהרמב"ן השיב על כל השגות הראב"ד כמו שעשה על הרב המאור. וכן כתבתי בנדפס במערכת מ"ם (עיין הרמב"ן ד"ה הרמב"ן מלאך מליץ וכו' בח"א). דספר הזכות אפס קצהו נדפס. והרב פר"ח הל' י"ט סי' תצ"ו במנהגי האיסור סעיף כ"ד הזכיר ספר הזכות מפסחים פ' מקום שנהגו ע"ש.

ל״ב(לא) שבר גאון - חיבר רבינו מנחם לבית מאיר הזכירו הרב מנות הלוי דף קל"ט.

ל״ג(לב) שבר יוסף - (עיין אלים).

ל״ד(לג) שברי לוחות - (עיין הרמ"ע מפאנו בח"א).

ל״ה(לד) שבתות ה' -

ל״ו(לה) שדה הארץ - ב' חלקים א' משו"ת וכו' ואחד מדרושים חיברם מ' אברהם בכ"ר שמואל אחיו של מורינו הרב פרי האדמה. וכתב עוד חיבורים בחכמת האמת.

ל״ז(לו) שדה יהושע - חיבר הרב מהר"ר יהושע בנבנשתי על הירושלמי (ח"א קושטא תכ"ב וח"ב שם תק"ט). ונדפסו ג' חלקים כמ"ש בנדפס מערכת יו"ד אות פ"ו (עיין מ' יהושע בנבנשת בח"א). אך דע דלא נדפס כלו, דבעת שנדפס ח"א כתוב שהי"ל ביאור קרוב לשלשים מסכתות ולא נדפסו אלא טו"ב מסכתות מעלה מטה.

ל״ח(לז) שדה יער - (עיין טעמי מצות בדרך דרש בח"א).

ל״ט(לח) שודא דדייני - (עיין כללי ההוראה).

מ׳(לט) שוחר טוב - (עיין מדרש).

מ״א(מ) שולי המעיל - (עיין מעיל צדקה).

מ״ב(מא) שומר אמונים - להרב המקובל מהר"י אירגאז להכריח למוד הקבלה והוא בדרך ויכוח מסודר יפה.

מ״ג(מב) שונה הלכות - להרב מ' שלמה שלם אב"ד דקק"ס באמ"ד ביאור על קצת הלכות גדולות ב' חלקים. והוא תלמיד מורינו הרב מהר"א נחום והרב החסיד מהר"א גירון. וחיבר דברי שלמה דרושים על סדר הפרשיות יפים וטובים וס' לב שלם מ"מ על שני חלקי הרמב"ם מספרי האחרונים.

מ״ד(מג) שושן סודות - כ"י ובו תרנ"ו סימנים שוש"ן דעבדא גימט' זו וחיברו רבינו משה בר יעקב. ודלא כמי שכתב שחיברו הרמ"ה ובא ס' זה לידי כ"י והוכחתי"ו בשב"ט אנשים במקום אחר שהרב המחברו אינו הרמ"ה. והרב חיבר ס' אוצר ה' מענינים עמוקים וכי מטא לידיה דבר עמוק כותב אוצר ה' יבא.

מ״הודע כי עתה מקרוב בא לידי שושן סודות וכתוב שם בתחלתו שיר זה. עשרה קבין ירדו על כל חוקר מבין סודות. רבינו משה בר נחמן נטל מהם עשר ידות. כי הוא השלישי מתשבי קבל עשר ידות. משה נכדו הרב מורנו עם בשמי סודות נכבדות. בשנת רנ"ה חדש ניסן הוא עת צרה אל צאן אובדות. וילקוט מהם קב ונקי קרא לשמו שושן סודות. עכ"ל השיר.

מ״וומזה נראה שהרב המחבר היה נכדו של הרמב"ן. אמנם בתוך הספר מבאר לפעמים לשונות הרמב"ן בפירושו בסי' קפ"ד וסי' רמ"א וסי' רמ"ה והנמשכים ולא משמע שם שהיה זקנו כלל. ושנת רנ"ה שכתוב בשיר נראה שהוא רנ"ה אחר אלף לחרבן ואם כן יהיה בקירוב שנת חמשה אלפים פ"ג.

מ״זאך ראיתי בסי' ר"מ שכתב "ורבינו יעקב בעל הטורים כתב וז"ל וכו'" ואם היה בשנת פ"ג הדבר קשה שיביא לשון הטור. ובעת שראיתי ספר זה לא היה בידי ספר הראשון שראיתי שהזכרתי בנדפס (עיין לעיל) לחזות בנועם אם מכוונים זה עם זה. ואשר נמצא אתו יבין את זאת. כי הספרים סנז' הי בידי בתורת שאלה ליום או יומים והעלם בינתים באחת ומאתים.

מ״ח(מד) שושנה - (עיין קול ברמה).

מ״ט(מה) שושנת יעקב - (עיין מ' שמואל קמחי בח"א).

נ׳(מו) שושנת העמקים - להרב המחבר פרי מגדים על כללי התלמוד.

נ״א(מז) שחיטות ובדיקות - (עיין מ' יעקב וייל בח"א).

נ״ב(מח) שי למורא - שו"ת למהר"ר שבתי יונה וקצת סוגיות ודיבורים כמ"ש בנדפס אות מ"ד (עיין מהר"ר שבתי יונה בח"א).

נ״ג(מט) שיח יצחק - להרב החסיד כמהר"ר יצחק נוניס ואיס ז"ל. (שי"ח ר"ת שבועות יומא חגיגה). בחייו נדפס על מס' יומא שיטה מפוארה רחבת ידים כמ"ש במערכת בי"ת (עי' בית יצחק) ועתה נדפס על חגיגה כיוצא בה וקונט' תפלת כל פה מחבורו בית יצחק על ש"ע א"ח ובסופו חדות יעקב לב"ר מככבא דשבי"ט עדו"ת ביעקב נר"ו.

נ״ד(נ) שיח יצחק - (עיין פרק שירה).

נ״ה(נא) שיטה על מס' ברכות עד"ה - (עי' מ' שמואל גארמיזאן בח"א).

נ״ו(נב) שיטה על מס' זבחים - (עי' האר"י ז"ל בח"א).

נ״ז(נג) שיטה על מס' סוטה - (עיין מהר"ר אברהם ן' מוסה בח"א).

נ״ח(נד) שיטות - (עיין מ' שמואל אלגאזי בח"א).

נ״ט(נה) שיטות מקובצות - (עיין מ' אהרן לפפא מ' בצלאל אשכנזי בח"א).

ס׳(נו) שיטות רבות בגמרא - (עיין רבינו סעדיה גאון. מהרשד"ם בח"א).

ס״א(נז) שיטות על הש"ס - (עי' מ' חנניה אישפריאל. מ' יעקב קאסטרו. מ' יצחק אבוהב. מהר"ש גארמיזאן בח"א).

ס״ב(נח) שיטות בתלמוד ע"ד האמת - (עיין מ' חזקיה די סילוא בח"א).

ס״ג(נט) שיר גדול מאד - מרב האי גאון זצ"ל כ"י על הדינין ומשפטי שבועות.

ס״ד(ס) שיר גדול מאד - בכ"י מכללי הדקדוק לרבינו תם ז"ל ובתחלת ראשי החרוזים רמז שמו יעקב ברבי מאיר.

ס״ה(סא) שיר חדש - (עיין מ' משה זכות בח"א).

ס״ו(סב) שיר מכתם - (עיין מנחת יהודה).

ס״ז(סג) שיר על מנין אותיות התורה - (עי' רבינו סעדיה גאון בח"א).

ס״ח(סד) שירה שקולה - וכו' (עיין רבינו שלמה בן גבירול בח"א).

ס״ט(סה) שיתא סדרי משנה - (עיין גאונים בח"א קו"א).

ע׳(סו) שכל טוב - פי' קדמון על התורה כ"י מהרב מנחם בר שלמה חיברו שנת ד' אלפים תת"ץ ומזכיר פירושי רבי חננאל. ונמצא באוצר ספרי הגאון מוהר"ר אופנהיים הזכירו בס' תוכחת מגולה פי' קהלת דף ז' ע"ב.

ע״א(סז) שכל טוב - ספר זה מזכירו המרדכי כמ"ש מהרד"ך בתשובותיו בית כ"ד חדר א' ה', ועיין בח"ב אות צ"ח (עיין לפני זה בסמוך).

ע״ב(סח) שכל טוב - כ"י פי' מדרש שוחר טוב להרב מהר"ש לאנייאדו בעל הכלים.

ע״ג(סט) שלום הבית - חיבור מהרב מ' מנחם קזיס על ספר תורת הבית ובדק הבית ומשמרת הבית אביו של הרב מהר"ר חנניה קזיס הרב המחבר ס' קנאת סופרים על המצות והוא בכ"י. וכ' בהקדמה שבתחלה לא ידע שמשמרת הבית חיברו הרשב"א וכשנודע לו מתשובות הרשב"א עצמו חזר לראות מ"ש נגד המשמרת ותקן הלשון בכבוד. והסכימו עליו הגאון מהר"ר נתנאל טראבוטו ושליח ארעא קדישא והשלימו שנת שצ"ח. וראיתי חידושי שבת כ"י להרב מהר"ם הנזכר והזכרתיו בקונטרס שירוי ברכה סי' רל"ב.

ע״ד(ע) ס' השלחן - חיבר ה"ר גרשון כמ"ש בס' הכלבו דף ס"ב ע"ג.

ע״ה(עא) שלחן ארבע - בדיני ועניני השלחן ויש דעות מי הוא הרב המחבר. י"א שהוא הרמב"ן ויש מיחסים אותו לרבינו בחיי.

ע״ו(עב) שלחן גבוה - על ש"ע א"ח מהל' פסח ועוד נדפסו ג' חלקים על ש"ע י"ד מכמהר"ר יוסף מולכן.

ע״ז(עג) שלחן מלכים - (עי' מהר"ר יצחק בואינו בח"א).

ע״ח(עד) שלחן עצי שטים - מהגאון כמהר"ש בעל מרכבת המשנה על הל' שבת ושמעתי שהוא קיצור המחודשים מאחרונים. ונדפס אך לא בא בגבולנו כלל. וחיבר עשרה שלחנות על כל ד' טורים. ועתה בא לידי וראיתי שעשה סדר אחר ולשון אחר והלכות חדשות ואין לו יחס על הש"ע. ולמטה עשה פירוש והביא דברי האחרונים. ושם בהקדמתו פירט כל העשרה חלקים. ויש בכללן רוב ד' טורים בסדר חדש. ושם הלכות מחודשות וחלקי הדינים כטוב בעיניו ולא ראיתי כ"א זה החלק הנקרא שלחן עצי שטים, והוא על ל"ט מלאכות וי"ט וכו' וכתב כי ביער לבנון שלו ביאר כל הסתמיות שלו ע"ש באורך. ושאר החלקים לא ראיתי ולא ידעתי אם נדפסו.

ע״ט(עה) שלחן ערוך - יסדו מר"ן הקדוש להורות מתוכו אחר שעמד בשרש הדין בבית יוסף ודלא כמ"ש מהריט"ץ סימן ס"ז. וכבר השיג עליו הרב החסיד הרמ"ך בס' יד מלאכי דף קצ"ב. גם מ"ש הרב דבר שמואל סי' רנ"ה והביאו הרב הנזכר וז"ל שמעתי אומרים שהרב מהר"י קארו מסר לתלמידיו כתיבת קצור ספרו הגדול ב"י הלא הוא הספר שלחן ערוך, ויען כי לא אחד היה הרב המסדר נמצאו מזה קצת שנויים בדעות ונסחאות וקשה לזווגם בלתי דוחק הרבה המביא להוציא הדברים מפשוטן, עכ"ל. מי יאמין לשמועתו דנראה פשוט שמרן הקדוש לא יניח ספר שעשאו להורות לכל ישראל ביד תלמידיו אף שהיו גדולים שיבא מכשול וכל שכן שלא יחלק ההלכות לזה אחת ולזה אחת או כיוצא דנפיק מניה חורבא. ואם ח"ו היה כן לא היה כותב שהוא חיברו דכל קהל עדתנו עליו יסמוכו והוא לא ידע אלא תלמידיו וח"ו למר"ן הקדוש שתצא תקלה מתחת ידיו. גם אשו"ר למהריק"ש בשו"ת אהלי יעקב סי' כ' שכתב דש"ע חיברו הרב בסוף ימיו ומפני חולשתו נמצא דברים רבים כגון בא"ה סימן קכ"ו שבדין כ"ב לא השגיח במ"ש בדין י"ב וכו' ע"ש ועמו הסליחה ועי' מ"ש הרב פר"ח שם ותא חזי מה בין תקיפי ארעא דישראל וכו'. ועמ"ש הרב מהר"י הלוי נזיר בתשו' משם הרב הקדוש מר אביו מהר"ם הלוי נזיר והובא בס' גנת ורדים ח"מ כלל ג' סי' כ"ט ע"ש והרב כנה"ג קורא אותו ס' הקצר וכן איזה אחרונים.

פ׳שלחן ערוך חיברו מרן אחר שחיבר בדק הבית, שיירי כנה"ג א"ח בכללים אות ע"ב וגנת ורדים א"ח כלל ד' סוף סימן ט'. ועמ"ש גנת ורדים א"ה כלל ד' סי' ל'.

פ״אואני הצעיר מפקפק קצת בזה שראיתי ש"ע שנדפס ראשונה ישן בלי הגהה וכתוב שם בסוף א"ח שחיברו מרן בכפר ביריא שבגליל העליון שנת חשב"ה. וכבר נודע דמהדורא בתרא של בית יוסף לא גמרה עד שט"ו. ובהקדמת בדק הבית כתב שכבר נדפס הב"י פעמים שלש . ויש לישב. ועי' מ"ש לעיל בעניותי מערכת בי"ת אות ט' ואות י' (עיין בדק הבית).

פ״ב(עו) שלטי הגבורים - אשר סביב הרי"ף חיברו מ' יהושע בועז לבית ברוך מערי איטליא וזהו ס' המחלוקות. וחיבר עוד ס' הפשוטים ואני הצעיר ראיתי בכ"י. והרב יהושע בועז הנז' הוא החל להיות גבור חיל לזכות הרבים הור"ה גבר מ"מ בהר"ם וסמ"ג וטור איה מקום כבוד דיני הש"ס וקראו עין משפט. ונדפס שלטי הגבורים בסביוניטה שנת שד"י. ובתוך שלטי הגבורים העתיק דברי ריא"ז שהוא רבינו ישעיה אחרון ז"ל והוא רבינו ישעיה מטראני בר ברתיה דרבינו ישעי' הזקן דשמעתיה לפום רבנן הרא"ש והטור ושבלי הלקט ודעמייהו. וראיתי בסדר הדורות דף נ"ה ע"ב שכתב וז"ל "ריא"ז עשה פירוש לאלפסי נקרא שלטי הגבורים", עכ"ל. ועמו הסליחה כי ריא"ז לא חיבר על הרי"ף כלל, רק כתב פסקי הלכות על הש"ס ונמצאים בערי איטליא וגם אני הצעיר יש בידי חלק אחד כ"י. אמנם הרב יהושע בעז לבית ברוך חיבר שלטי הגבורים והוא ס' המחלוקות כמ"ש לעיל ובתוכו הביא דברי ריא"ז ומציין כל מקום שהביאו עליו כמפורסם. והשאר הם דבריו של הרב יהושע בעז ברוך הן להביא דעות הגדולים ומחלקותם והן שהוא מחדש כמה פעמים שקלא וטריא ודינים ותוספות רי"ד קדושין שהם מרבינו ישעיה הראשון הדפיסם מ' יהושע בעז הנזכר סביב לגמרא.

פ״גויען כי לא נדפס שלטי הגבורים עד שנת שד"י לא שלטו בו מאורי אור עיני מרן כשחיבר בית יוסף ולא בעשותו המהדורא בתרא לפני הדפוס. שבית יוסף א"ח נדפס בויניציא שנת ש"י ואף דמרן לא השלים מהדורא בתרא של ב"י ח"מ עד שנת הי"ש כמ"ש בסוף ב"י ח"מ דפוס ויניציא מכל מקום לא בא ליד מרן במשך שנה אחת או פחות. ואעיקרא אפשר דאשתהויי אשתהו עד שנדפס כל הרי"ף נתקן ולא נראה בעליל חוץ מסביוניטא משך זמן.

פ״דואנכי הרואה לגדול הדור האחרון הרב פני משה בראשון סי' צ"א דחה סברת ריא"ז וכתב דאף מרן בב"י שמביא כל הסברות לא חש להביא אותה הסברא של ריא"ז עכ"ד.

פ״הותימא כי מר"ן מעולם לא זכר שר סברת ריא"ז שהביא שלטי הגבורים כי לא ראהו וכדאמרן. וכזה ראיתי להרב החביב בס' שיירי כנה"ג א"ח סי' קפ"ח הגהב"י אות ז' דבשום מקום אינו מזכיר בב"י לשה"ג. ואף דשה"ג כתבה בשם ריא"ז. חידושי ריא"ז לא נתגלו להרב.

פ״ואלא דגם על הרב שיירי לא יבצר מהגמגום, שהקשה שם על הרב מטה משה דבמה נסתפק אם ראה מרן שה"ג אם לאו, דודאי שה"ג שהיה בזמן מרן או קודם אליו מעט לא נתפשט ספרו בזמנו עכ"ד. וגם אני בעניי אומר דבמאי נסתפק הוא הרב שיירי אם היה בזמן מרן או קודם וכו' מי לא עסקינן בב"י א"ח הרי נדפס ג' או ד' שנים קודם שנדפס ס' שה"ג כמדובר.

פ״זהגם הלום ראיתי להרב מכתב מאליהו דף ז' ע"ד תמה על מרן מדברי ריא"ז ע"ש. והרב בשיטת רבו הרב פני משה אמרה, ולא דקו כחדא על דנא פתגם.

פ״חוהן היום שואף זורח יד אהרן א"ח הבא מחדש וראיתי בסי' ק"כ הגה"ט אות כ"ד הש"ג ישי"ג על הרב המכתב דהשה"ג לא בא בדפוס בימי מר"ן. וגם הוא נר"ו לא דייק בלישניה דודאי בימי מרן נדפס כי מרן היתה מנוחתו שנת של"ה, רק דמרן חיבר הב"י ונדפס קודם ראות ס' שה"ג כדאמרן.

פ״ט(עז) שלטי הגבורים - חיברו הרופא כמה"ר אברהם שער אריה ממנטובה על ענינים מצורת הבית והקרבנות ועל מלאכת המוזיק"א וטבעי ב"ח וסדר לימוד וכיוצא. והזכירו ס' זה הרב תי"ט והרב פר"ח סי' פ' בי"ד.

צ׳(עח) ס' השלמות - (עיין חכמתא רבתי).

צ״א(עט) שלמי צבור - להרב המפורסם עיר וקדיש מהר"י אלגאזי ז"ל דינים הנצרכים בסדר תפלה ויש בו הגהות מהרב החסיד כמהר"ר אברהם חייון נר"ו תוספות רבות וחידושי דינים רבים ודיני ס"ת בפרשיות המועדות באורך וברוחב. ונסחאות דוקניות ושפר המנהגים.

צ״ב(פ) שמאל ישראל - (עיין דובב שפתי ישנים).

צ״ג(פא) שמוש תהלים - ידוע ונדפס כמה פעמים והרשב"א בתשובות סי' תי"ג כתב שמוש תהלים שמוסכם מכל גדולי ישראל עיי"ש.

צ״ד(פב) שמוש התורה - ראיתי כ"י ע"ד שמוש תהלים בכל פרשה ופרשה.

צ״ה(פג) שמות בארץ - להרב הגדול מאריה דארעא דישראל מהר"ם ן' חביב ז"ל והוא שיטה על פ' ראוהו בית דין ועל פ' יום הכפורים ועל פרק לולב הגזול.

צ״ו(פד) שמות הגיטין - חיבר מהרימ"ט וראיתיו כ"י לברר כמה שמות משפט כתיבתן בגט.

צ״ז(פה) שמות הגיטין - נדפס להרב מ' שמחה הכהן רב דק"ק בילוגראדו הפליא לעשות עלה בקב"ץ מכמה ספרים והוסיף מדעתו הרחבה ומביא רוב דברי מהרימ"ט בס' שמות הנזכר. גם הרב מהר"ם ן' חביב בס' עזרת נשים הגדיל תושיה בענין זה. ולעת כזאת נדפסו כנה"ג ויד אהרן א"ה ושם המצא ימצאו כל דברי האחרונים הן בתשובותיהם דפוס וכ"י הן בחבוריהם.

צ״ח(פו) שמירות הזירוז - (עי' חכמתא רבתי).

צ״ט(פז) שמלה חדשה - לג"מ אלכסנדר סענדר כמש"ל מערכת האל"ף (עיין הג"מ אלכסנדר סענדר שור בח"א).

ק׳(פח) שמן זית זך - (עי' מהר"ר אברהם ברכיה בח"א).

100

ק״א(פט) שמן הטוב - עם זקן אהרן. דרושים יפים להרב המקובל מ' שלמה אוהב והרב נכדו מ' אהרן הכהן רבני ראגוזה.

101

ק״ב(צ) שמן המאור - חיבר דרושים נפלאים להגאון מ' שמשון בכרך אביו של הגאון הרב חוות יאיר ומזכירו שם בס' חוות יאיר.

102

ק״ג(צא) שמן למאור - להרב מהר"ע מלכי על פ"ק דמציעא מליץ על הרז"ה מהשגות הרמב"ן במלחמות.

103

ק״ד(צב) שמן למנחה - להרב מהר"ש בן הגאון מנחת יעקב כמש"ל במערכת סמ"ך (עיין סלת למנחה).

104

ק״ה(צג) שמן המר - שו"ת חדשות מעתה להרב המופלא ח"ק כמהר"ר מרדכי רובייו תלמיד מורנו הרב מהר"י הכהן, והם בפלפול עצום.

105

ק״ו(צד) שמן משחת קדש - (עי' מ' אהרן ברכיה ממודינא בח"א).

106

ק״ז(צה) שמן ששון - חיבר הגאון הרב מגן אברהם דרשות על התורה בחריפות ובקיאות נפלא ונאבד. אפס קצת פרשיות שנדפסו בתחלת ספרו זית רענן פי' הילקוט.

107

ק״ח(צו) שמע יעקב ושארית יעקב - דרושים נפלאים ונחמדים על כל הפרשיות מהרב החסיד מהר"י אלגאזי כמש"ל. (עיין מ' ישראל יעקב אלגאזי בח"א).

108

ק״ט(צז) שמע שלמה - להרב המפורסם מהר"ש אלגאזי על כל התורה ונדפס באיזמיר. ובאמשטרדם נדפס חסר ס' דברים. ורבו של הרב מהרש"א הנז' היה הרב מ' יוסף גאנסו. ומר זקנו היה תלמיד רבינו האר"י זצ"ל כמ"ש הרב בס' גופי הלכות דף ק"ז ע"ב.

109

ק״י(צח) שמע שלמה - ילקוט גדול משמועות טובות ובשם אומרם נזכרי' ויהיו נקראים. חיברו הרב יש"ר מקאנדיא כמ"ש בסוף הקדמתו לנובלות חכמה. ושם תראה שחיבר כמה וכמה חיבורים רבים אגודות אגודות עשר ידות מדובר בם נכבדות בחכמות מספר שיעור אלגיבר"ה וכמה שו"ת בחכמות אלו ובחכמת התכונה באור לאלמגיסט"י וכמה קצורים וכן בטבעיות מדיניו' אלהיות ובהגיון ורפואה וס' כולל לבאר כל הדבר הקשה הנמצא בספרים. וס' כולל פרחי ספר לה"ק נקרא תורי זהב. וס' רוח שמואל ובו חכמת מר שמואל וס' תור המעלה וכתב שם להוציא לאור ס' גדול הערך שיועיל לרבים יותר מס' היד של הרמב"ם ובס' זה ובס' בשמת כל מעיניו וע"ש באורך ועיין במערכת א' (עיין אלים). ועיין בסה"ד דף קס"ד ע"א שם מזכיר כמה וכמה ס"א שחיבר כנראה שהוזכרו בס' אלים.

110

קי״א(צט) שמש צדקה - שו"ת להרב מהר"ר שמשון מורפורגו אב ב"ד דק"ק אנקונא חתנו של הרב המקובל עיר וקדיש כמהר"ר יוסף פייאמיטא ויש בס' הנזכר הרבה הגהות ותשובות מבן הרב המחבר.

111

קי״ב(ק) שמשוני - הביאו ר' אליה המדקדק בס' שברי לוחות.

112

קי״ג(קא) שנות חיים - מ' חיים חזן דרשות נדפס בוויניציא ומפלפל בדבורי תוס' וכיוצא בכל פרשה. והוא בן הרב מהר"י חזן וראיתי תשובה כ"י ממהר"ח הנזכר ואח"כ בא לעיר הקדש ירושלים ת"ו ושלחוהו שליח לפולין ונח נפשיה בפולין.

113

קי״ד(קב) שני לוחות הברית - להגאון החסיד מהר"י סג"ל הורוויץ (וכן עשרת הדברות בשם העטור לא זכו לשם שקרא להם המחבר ובזה התרעם הרב מוהר"א בר' אבלי ווירמש בספרו מאורי אור על בן המגן אברהם על שקרא לחבור אביו בשם זה בשם ה' שאנחנו מסיימים בו ברכה ראשונה של ח"י ברכות ולא הונח לו בשם נר ישראל שקרא לו אביו). עיין לעיל ובנדפס מערכת יו"ד (עי' מ' ישעיה סג"ל הורוויץ בח"א).

114

קי״ה(קג) שער אפרים - שו"ת להגאון מ' אפרים כ"ץ אב"ד דק"ק אובן כמ"ש בנדפס מערכת אל"ף אות ס"ב (עיין מ' אפרים כ"ץ מווילנא מח"א).

115

קי״ו(קד) שער יהושע - (עי' מהר"ר יהושע בנבשת בח"א).

116

קי״ז(קה) שער כבוד ה' - (עי' מ' אפרים אלנקוואה בח"א).

117

קי״ח(קו) שער המלך - להרב מ' יצחק נונים בילמונטי שני חלקים על הרמב"ם חבור נפלא ונחמד.

118

קי״ט(קז) שער הנתיבות - (עיין קבלה ד"ה ואני הצעיר וכו' בקו"א).

119

ק״כ(קח) שער השמים - להגאון החסיד מהר"י סג"ל הורוויץ פי' תפלה עד"ה [=על דרך הסוד?] כמש"ל (עי' מ' ישעיה סג"ל הורוויץ בח"א).

120

קכ״א(קט) שער השמים - ס' מדבר בבעלי חיים וכיוצא ובתכונה ומחכמה האלהית מלוקט מס' הנפש להרמב"ם הביאו הרב פר"ח י"ד בכמה מקומות ובהם סימן מ"ב ס"ק י"ג וסי' ס"ו ס"ק ט'. ונדפס בויניציא שנת ש"ז והוא לרב גרשון בר שלמה. וכתוב בסדר הדורות דף קע"ח ע"ב שהוא חתנו של הרמב"ן אביו של רלב"ג וכן כתב ספר יוחסין.

121

קכ״ב(קי) שער שמעון - (עיין פרק שירה).

122

קכ״ג(קיא) שער התירוצים - (עיין מקום שמואל).

123

קכ״ד(קיב) שערי אורה - חיברו רבינו יוסף גיקיטיליא וכתב ספר הקורא דף כ"ה ע"ב שודאי היה בזמן הרב יהודה ן' הרא"ש ותלי זייניה שכתב ביוחסין שבשנת ק"י היה הר"י גיקיטיליא בעל הנסים וגזר אומר שהוא חיבר שערי אורה.

124

קכ״האך ראיתי בקובץ כ"י שהרב מחבר שערי אורה היה מיוצאי ספרד שנת רנ"ב. וכפ"ז מ"ש בספר חרדים דף ח' משם הר"י דמן עכו מעשה ברבינו יוסף גיקיטיליא וכו' אולי הוא על הראשון.

125

קכ״ו(קיג) שערי אורה - כ"י דרושים להרב מה' ישועה זיין. עיין לעיל מערכת יו"ד. (עי' מ' ישועה זיין בח"א).

126

קכ״ז(קיד) שערי בינה - חיבר רבינו בעל הרקח ומביא הרבה מדבריו מהר"ש הלוי בן אלקבץ בס' מנות הלוי והוא רומז הרבה מדרשי רז"ל בפסוקים דרך גימט' ונוטריקון.

127

קכ״ח(קטו) שערי בינה - (עיין שערים דרב אלפס).

128

קכ״ט(קטז) שערי ברכות - (עיין רב שמואל בן חפני גאון בח"א).

129

ק״ל(קיז) שערי דורא - (עיין רבינו יצחק מדורא בח"א).

130

קל״א(קיח) שערי ישועה - ב' חלקים כ"י שו"ת להרב מהר"י זיין.

131

קל״ב(קיט) שערי נעימה - (עיין מרכבת המשנה).

132

קל״ג(קכ) שערי צדק - לרבינו מה' יוסף גיקיטיליא בן החכם המובהק כמהר"ר אברהם בקבלה ופירוש הספירות. כ"י. ועיין סדר הדורות שהביא כמה ספרים שמם שערי צדק.

133

קל״ד(קכא) שערי צדק - תשובות הגאונות שנדפסו מקרוב. ועיין מה שכ"ל מערכת ג' אות ט' (עי' גאונים בקונטרס אחרון).

134

קל״ה(קכב) שערי קדושה - לרבינו מהרח"ו זצ"ל נדפס בקושטנדינא ואמ"ד ואשכנז. והוא רב האיכות להגיד לאדם עונש המדות הרעות ושכר מדות טובות והקדמות נוראות להשיג וליכנס בשערי קדושה. והרגיל בו יזכה ויבחן מהוו וימהר לשוב אל ה'.

135

קל״ו(קכג) שערי שבועות - לרבינו האי גאון{{הערה|כנראה לכאורה שהכוונה ל[[משפטי שבועות -- ויקיעורך}} הם בדפוס (עי' תוס' יבמות מ"ח ע"ב ד"ה היכא). ואני הצעיר ראיתים כתובים על קלף בלשון הגדי שהוא ל' ערבי כי כך חיברם הגאון. וזה שבידינו הוא העתקה שהעתיקום בלשון הקדש.

136

קל״ז(קכד) שערי שמים - ח"א י"ח שערים דרושים נחמדים לכמה"ר יחיאל מיכל סג"ל נדפס בפראג שנת התל"ה וכתב שיש לו ח"ב ומביא הקדמות מחודשות ע"ש. ומביא חידושים מהרבנים אביו וזקנו וכתב שדודו מהר"ש אידלש ז"ל ע"ש דף פ"א ע"ג.

137

קל״ח(קכה) שערי תורה - כ"י דרושים להרב מהר"ר ישועה זיין.

138

קל״ט(קכו) שערי תשובה - מרבינו יונה החסיד שערים המצויינים לעורר הנפש ליראת שמים ודבריו הקדושים מועילים הרבה בשב"ר אשר הם שובר"ים את לב האבן. אשרי אדם הזוכה לשקוד על דלתותיו יום יום. וניכר מדבריו ז"ל שעשה שערים אחרים ולא נדפסו.

139

ק״מ(קכז) שערים - דרב אלפסי אינם מהרי"ף מבן בנו והרי"ף שם כבודו רבינו יצחק בר יעקב ומחבר השערים שם תהלתו רבינו יצחק בר ראובן. כ"כ מהר"ם בתשובות סי' רי"ט והגמי"י בתשובות דשייכי לס' משפטים סי' מ"א וסי' נ"ה ומזה הושגו כמה מחברים ועתה מקרוב נדפס שערי בינה באור לשערים הנז' לאחד מרבני אשכנז ולא ביאר מתחלתו מי הוא בעל השערים.

140

קמ״א(קכח) שערים - באיסור והיתר חיבר מהרא"י מחבר תרומת הדשן. ומזכירם מור"ם בספריו תורת חטאת ודרכי משה בכמה מקומות חוץ מהגהות שערי דורא. וק"ק על הרב כנה"ג י"ד סי' מ"ח הגהת ב"י אות ס' שהי' מסתפק ומגמגם בזה. שוב ראיתי בהקדמת מבוא שערים שהוא באור לשערי דורא שנראה מדבריו שההגהות מהאר"י על ש"ך נעתקו משערים שחיבר ונקרא הס' לב שערים ע"ש.

141

קמ״ב(קכט) שערים - (עיין שערי תשובה. ועיין רב שמואל בן חפני גאון בח"א).

142

קמ״ג(קל) שעשוע התלמידים - על טור חושן משפט מהרב נאמן שמואל ז"ל נדפס מקרוב. אך ברוב הימים יבא רקב והני עכברי רשיעי אכלי משופרי שופרי זוהי סבה הוליד את חסרו"ן ולא נמצא כי אם עד סי' ע"ב ומשם לסי' ר"ג עד ר"ז. ונראה דלא היה בידו אפילו ש"ך שהוא היה עוסק בו בשנת תכ"ט והש"ך נדפס שנת תכ"ג. וכבר נודע דאפילו הרב כנה"ג במהדורא בתרא לא הזכירו. שלא הגיע הש"ך באותו פרק בגלילות טורקיא"ה לרחוק המקומות.

143

קמ״ד(קלא) שפת אמת - (עיין דובב שפתי ישנים, ועיין הרמ"ע מפאנו בח"א).

144

קמ״ה(קלב) שפתי דעת - (עיין עוללות אפרים פרי מגדים).

145

קמ״ו(קלג) שפתי ישנים - (ע' טור וב"י ד"ה ודע דבש"ע וכו', ס' נייר, ועיין רבינו יעקב מרומרוג ר"ת בח"א).

146

קמ״ז(קלד) שפתי כהן - עיין בנדפס אות נ'. (ועי' מ' שבתי הכהן בח"א).

147

קמ״חועתה נדפס ח"א מספרו הארוך על תחלת י"ד עם הגהות נכדו הרב והוא על הטור ובית יוסף.

148

קמ״טושמעתי מרב אחד שהרב ש"ך היה יודע שם המציאה דהיינו שם קדוש לכוין בו ולמצוא הבקיאות שרוצה תיכף ומיד.

149

ק״נואירע לו להרב ש"ך ענין אחד עם הגאון מהרא"ש מפראג כמ"ש הרב שבות יעקב ח"א סי' ל"ו.

150

קנ״אשפתי כהן. ראיתי להרב מה' דוד ז"ל הובא בספר באר יעקב בי"ד סי' קי"ו דף ס"ג ע"ד שכ' דכי פליגי הט"ז והש"ך באשכנז כתר ש"ך גרירו. וכ"כ הרב המחבר דף ס"ד ע"ב ע"ש. ועיין בסמוך.

151

קנ״בשפתי כהן. כבר נודע שהרב ז"ל קודם שחיבר ש"ך על ש"ע י"ד עשה ביאור רחב על טור ובית יוסף יו"ד. ואח"כ חיבר הש"ך והוא רומז עליו ואומר בספרי כתבתי ועד אחרן נדפס ס' הארוך מהש"ך על טור ובית יוסף י"ד עד סי' ק"י ולפי המשוער אצלי כבר כתבתי ששינו והשמיטו ואפילו זה המעט לא נדפס כדחזי. והנה ש"ך ח"מ נדפס שנת תכ"ג אחר פטירתו ז"ל וכתב חתנו בהקדמתו שם שימי חייו מ"א שנה. וש"ך י"ד שהדפיס הוא ז"ל היה שנת בקד"ש. צא וחשוב שנדפס ש"ך י"ד כשהיה להרב ז"ל חמשה ועשרים שנה וכבר היה להרב ז"ל חבור על הטור ובית יוסף י"ד. ועוד כתב שם המדפיס שהי"ל חבור גדול ע"ש. וספר תקפו כהן הנחמד חיברו הרב ז"ל בחדש אחד. כמ"ש הוא ז"ל שם שחיברו בחדש ושנת טב"ת, היא שנת התי"א והוא פלא.

152

קנ״ג(קלה) שפתי כהן - על התורה מהרב החסיד מ' מרדכי הכהן תלמיד מ' ישראל די קוריאל כמ"ש בנדפס מערכת מ"ם (עי' מ' מרדכי הכהן בח"א).

153

קנ״ד(קלו) שפתי רננות - (עי' פי' פרק שירה).

154

קנ״ה(קלז) שקל הקדש - הזכירו הרדב"ז בשו"ת ד' ליוורנו סי' נ"ה.

155

קנ״ו(קלח) שרש יוסף - על דיני מיגו סובב הולך על דברי הרב בית לוי, חיברו הרב מ' יוסף אב"ד מפרעמסלא בעל חק יוסף וכתנת יוסף חתנו של הגאון מהר"א ברודא.

156

קנ״ז(קלט) שרש ישי - פירוש נחמד למגילת רות מהרב עיר וקדיש מהר"ש בן אלקבץ הלוי ז"ל.

157

קנ״ח(קמ) שרשי השמות - כ"י חיבר הרמ"ז מגיד מוצאן ופעולתן וכו'.

158

קנ״ט(קמא) שרשי השמות - גם זה כתיבת יד בתוס' מרובה שהוסיף מהרא"ש מספרי קדמונים כ"י.

159

ק״ס(קמב) שרשי השמות - גם זה כתיבת יד גדול בכמות ואיכות מחכמי המערב.

160

קס״א(קמג) שתי אחיות - הביאו הרמד"ל באור תורה.

161

קס״ב(קמד) שתי ידות - להרב המקובל מהרמד"ל הנז' כמ"ש בנדפס מערכת מ' (עי' מ' מנחם די לונזאנו בח"א).

162

קס״ג(קמה) שתי ידות - להרב המקובל מ' אברהם חזקוני, דרשות על התורה דפוס אמשטרדם (תפ"ד).

163

קס״ד(קמו) שתי הלחם - שו"ת וענינים למהר"ם חאגיז. נדפס בוואנזבעק (תצ"ג).

164

קס״ה(קמז) שתיל פורח - (עיין מהר"ר אהרן ברכיה ממודינא בח"א).

165