שם הגדולים, מערכת ספרים, מערכת תShem HaGedolim, Maarekhet Sefarim, Letter Tav

א׳(א) תאוה לעיניים - פי' על עין יעקב ושקלא וטריא מהרב מהר"ש אלגאזי.

ב׳(ב) תבואות שור - ספר ישן, קיצור בית יוסף ותוספת להרב מהר"ר אפרים זלמן שור.נדפס שנת שע"ה על כל ד' טורים ובילדותי ראיתיו ישן נושן.

ג׳(ג) תבואות שור - להגאון מה' אלכסנדר סענדר, ביאור לשמלה חדשה שלו. ובכור שור חידושים על הש"ס. נדפס בזאלקווא שנת תצ"ג והוא ספר נפלא בבקיאות ועיון כמ"ש בשם הגדולים ח"ב מערכת האל"ף אות פ"ז עיי"ש (עי' מ' אלכסנדר סענדר שור בח"א).

ד׳(ד) תבנית היכל - על כל עניני בית המקדש וכליו כ"י.

ה׳(ה) ספר תגין - הזכירו הרשב"ץ בתשובה ח"א סי' ג"ן. ואחר זמן רב ראיתי שהזכירו הרמב"ן ז"ל בפירושו על התורה פרשת תבא. ובספר צידה לדרך למהר"מ ן' זרח סוף דף ז"ך הזכירו ואמר שהוא מצוי וכו' ויש בו סודות עמוקים. ומביא ממדרש שיר השירים דחזקיהו המלך ע"ה ספר תגין הראה להם עיי"ש. וכתב הרב סדר הדורות דף קע"ח סוף ע"ג שהיה בידו ספר זה כ"י, ומביאו כמה פעמים בספר ילקוט ראובני ובספר מנחת שי מביאו תדיר בשם ספר תגי.

ו׳(ו) תדשא - מדרש שחיבר התנא רבי פינחס ן' יאיר ומתחיל בפסוק "תדשא הארץ דשא". וכתב רבינו הרקח בריש ספרו כ"י: תדש"א גימטריא זה רבי פינחס בן יאיר, ע"כ. ובדפוס יש טעויות סופר ובהקדמת מטה משה העתיקו כמו שמצאו.

ז׳(ז) תודת שלמים - כולל חידושים מהראשונים הר"ן לנדה, הלכות נדה להרמב"ן, השגות הרז"ה על בעלי הנפש, ותשובות מ' ישעיהו באסן אב"ד בקק"י ריגייו.

ח׳(ח) תולדות אברהם - (עי' מ' אברהם ברודא בח"א).

ט׳(ט) תולדות אדם - קורין לתשובות הרשב"א שנדפסו בליוורנו מדיני ממונות שכך כתוב בדפוס. אכן הרב כנה"ג ושאר אחרונים קורין לו שו"ת הרשב"א ח"ב.

י׳(י) תולדות אדם - כתוב בדפוס על חידושי הרמב"ן יבמות. אך אין האחרונים מכנין אותם בשם זה רק חידושי יבמות להרמב"ן.

י״א(יא) תולדות אדם - לרבינו יואל בעל שם מסגולות ועניינים, נדפס בזאלקווא שנת ת"פ.

י״ב(יב) תולדות אדם - (עי' מ' שמואל אלגאזי בח"א).

י״ג(יג) תולדות אדם וחוה - הוא חיבור (קושטא רע"ו) רבינו ירוחם. ועל הרוב אין הפוסקים ומחברים קורין לספרו כי אם "רבינו ירוחם". אך לחלק בין "ספר מישרים" לפעמים כותבין "חלק אדם וחוה".ולרבינו ירוחם מכנין רי"ו, מרן בית יוסף והבאים אחריו. וכבר יש שחשב שהוא מהר"י וייל, ומתוך הענין ניכר ופשוט.

י״ד(יד) תולדות יעקב יוסף - (עי' צפנת פענח חדש).

ט״ו(טו) תולדות יצחק - פשטים יפים על התורה מהרב רבי יצחק קארו דודו של מרן ואינו זקנו כאשר חשב סדר הדורות. וחיבר שו"ת ובסוף תשובות מרן לא"ח(ה?) יש שתי תשובות להרב הנזכר, וכותב שם בנו של מרן שידפיס שאר תשובות הרב דודו הנזכר בשאר חלקי תשובות מרן.

ט״זתולדות יצחק, רבי יצחק קארו, פירוש יפה על התורה ומאמרים שי"ח וכו'. תולדות יצחק פשטים כסדר התורה אבי אביו של הגאון בית יוסף עכ"ל סדר הדורות. ונראה דהכל אחד אלא שנדפס שני פעמים. ואינו זקנו של מרן בית יוסף אלא הוא דודו. ויש לו תשובות בסוף תשובות מרן לא"ה. גם בס' אבקת רוכל למרן שנדפס מקרוב בסי' מ"ז היא תשובתו לבנו והוא היה חותם "יצחק בכמה"ר יוסף קארו", וכפ"ז אינו צודק מ"ש הרב סדר הדורות אבי אביו. האמנם ס' תולדות יצחק בשני הדפוסים אין בידי ואני כותב מהרשום בזכרוני, כי הרב אפרים קארו אבי מרן והרב יצחק אחים בני כמה"ר יוסף זקנו של מרן.

י״ז(טז) תולדות יצחק - בן אברהם דרושים על ספר בראשית לרב אשכנזי.

י״ח(יז) תולדות שמשון - (עיין זרע שמשון).

י״ט(יח) תולעת יעקב - דפוס ישן נושן. פי' התפלה על דרך האמת להרב מ' מאיר בן גבאי.

כ׳(יט) תוספות - כמה מיני תוספות חיברו רבוותא על הש"ס, [ומהם]:

כ״אא) תוספות רבינו אלחנן, הזכירם בספר המכריע סי' ל"א.

כ״בב) תוספות רבינו אליעזר מטוך, הזכירם הרב שבלי הלקט ח"א שבלת מט"ר ובשבלת נ"ר ומביאו האגור בכמה דוכתי.

כ״גג) תוספות גורניס, הזכירם הרב יש"ר מקאנדיא בהקדמת נובלות חכמה. והרב מהר"ש אלגאזי בספר גופי הלכות כלל קצ"ה מביא לשון תוספות גורניץ ריש קמא. וראיתי בשיטה מקובצת ריש קמא שהביא לשון שהביא הרב מהר"ש אלגאזי בשם גורניץ הביאו בשם תלמיד ה"ר פרץ, ויש שינוי בלשון עיי"ש. וכפי זה אפשר דתוספות תלמיד ה"ר פרץ מכנים בשם "תוספות גורניס".

כ״דד) תוספות חיצוניות, מביאם רבינו בצלאל אשכנזי בשיטות מקובצות, והיינו שאינם תוספות שאנץ תוספות טוך שהם קיצור תוספות שאנץ, אלא הם לגדולים אחרים שחיברו תוספות. ולפי דלא מסיימי מי הוא המחבר קרי להו "תוספות חיצוניות". ואפשר דמחברם שהיה אחר תוספות שאנץ הוא עצמו קראם תוספות חיצוניות שלקטם מתוס' אחרות שאינם תוספות שאנץ.

כ״הה) תוספות טוך, הם שרבינו אליעזר מטוך קיצר תוספות שאנץ הוא וסייעתו והוסיפו מגדולים שהיו אחרי תוספות שאנץ וכמ"ש בנדפס (עי' תוס' שאנץ).

כ״וו) תוספות רבינו יהודה למסכת ברכות, שמזכירים הפוסקים ומהם הרשב"א בחידושיו ומהר"ם בתשובה ד"פ סי' מ"ג והגמי"י סוף הלכות חמץ. אני הצעיר ראיתים כ"י. וכמה דברים שבתוס' דידן מייתו בשם ר"י, בתוספות הנזכר הוא בלשון "אמר רבי". ולכן נראה שהם תוספות רבינו יהודה החסיד תלמיד ר"י. ובספר ארחות חיים דף קי"ב ע"ב מזכיר תוס' סוכה לרבינו יהודה ובכלבו דף ט"ל ריש סי' ל"ז מזכיר גם כן תוספות רבינו יהודה לברכות. ובשו"ת מהר"ם ד"ק סי' ר"ה מביא תוס' רבינו יהודה לבתרא עיי"ש. ובתוס' דידן בע"א דף י"ב ע"א מזכירים תוספות רבינו יהודה ע"ש. ובשו"ת מהר"י קולון שרש קמ"ח מזכיר תוס' יבמות לרבינו יהודה מפרי"ש. והנה בתוספות דידן בברכות דף מ"ה ע"ב כתוב "וכן עשו בנות ר' אברהם חמיו של ר' יהודה וכו'". ובתוס' ברכות כ"י הנזכר כתוב "אומר חמי ה"ר אברהם בן ה"ר יהוסף שהנהיג לנשים בביתו וכו'" ותדיר מזכיר רבינו יהוסף. כנראה שהיה זקן בית"ו, והוא הרב שעשה תוספות שכותבים הראשונים בתוספות ה"ר יוסף. וכתבתי עוד בח"ב אות י"א (עיין תוספות תמיד) דהראב"ד בחידושי תמיד מזכיר תוס' צרפת עיי"ש. שוב ראיתי בפי' הראב"ד לתמיד הנזכר דמזכיר כמה וכמה פעמים רבינו יצחק בר שמואל ורבינו יעקב ורבינו אלחנן, עיי"ש, והיו עיניך רואות.

כ״זז) תוספות רבינו יהודה מפרי"ש (עי' תוספות רבינו יהודה לפני זה).

כ״חח) תוספות יומא (עי' מהר"ם מורוטנברג ד"ה תוספות יומא וכו' בח"א).

כ״טט) תוספות הרב רבינו יוסף, הזכיר רבינו תם בספר הישר כ"י, ובשבלי הלקט שבלת קמ"ב.

ל׳י) תוספות ה"ר יחיאל הזכירם הגמי"י סוף הל' חמץ. ובכלבו סס"י קי"ד כתב "מיהו בתוס' ר' יחיאל מפרי"ש".

ל״איא) תוספות רבינו יצחק מדופירא (עיין תוספות אין להקשות וכו').

ל״ביב) תוספות ר"י הזקן בעצמו, ראיתי תוס' לקידושין כ"י והעיד רב אחד בכ"י בס' הזה שכן הוא האמת שהם תוספות ר"י עצמו.

ל״גיג) תוספות ישנים דיומא שבידינו הם תוס' שאנץ כמו שנראה מהרב תרומת הדשן סי' צ"ד. ודע דתוספות ישנים דיומא הנזכר שנדפסו בפ"פ הם מוטעים ובדפוס אמ"ד של פרופס מצאתי גירסאות נכוחות. וגם הרב שיח יצחק הפליא לתקן ולבאר תוספות ישנים הנזכר.

ל״דיד) תוספות ה"ר ישראל, הזכירם המרדכי פ"ב דע"א.

ל״הטו) תוספות רבינו מאיר חתנו של רש"י, הזכירם בנו ר"ת בספר הישר כ"י.

ל״וטז) תוספות ספרדיות (עיין להלן ד"ה תוספות אין להקשות וכו').

ל״זיז) תוספות רבינו פרץ, רבינו בצלאל מביא מדבריהם בשיטות מקובצות. ואני ראיתי תוספות רבינו פרץ כ"י על כמה מסכתות ועיין בהקדמת צדה לדרך.

ל״חיח) תוספות צרפת (עיין תוספות תמיד).

ל״טיט) תוספות רי"ד הם מרבינו ישעיה די טראני. והדפיסם מה' יהושע בעז לבית ברוך קדושין עם הריטב"א ותוס' רי"ד סביב הגמרא, ובספר סדר הדורות דף קע"ט ע"ג כתב דמס' קידושין עם תוס' רי"ד ורמב"ן ורשב"א והר"ן, והוא אגב שיטפיה שלא נסתכל היטב במה שכתוב שם ולא נדפס כי אם הריטב"א ותוספות רי"ד.

מ׳כ) תוספות שאנץ הם תוס' שחיבר רבינו שמשון בר אברהם משאנ"ץ תלמיד ר"י בעל התוס' ואחריו בא רבינו אליעזר מטוך וקצרם והוסיף חידושין מגדולים שהיו אחר רבינו שמשון. והתוספות שבידינו הם תוספות טוך וכמתבאר מדברי מהריק"ו ותה"ד כמ"ש קורא הדורות דף י"ח. וחידושי רבינו אליעזר מטוך עצמו כתבם בגליון התוספות, וכך קורא אותם ר' בצלאל במקובצות גליון תוספות.

מ״אוכה הראוני בס' מכלל יופי לרד"ק הנדפס בקושטנדינא שכתוב שם שה"ר גרשון צונצינו המדפיס מקושטנדינא היה משלשלת רבינו משה שפירא אחד מבעלי תוס' טוך. וה"ר גרשום הנזכר הביא תוס' טוך מעיר גיניבר"י ושאר ערי צרפת חדרי הורתם של התוספות והדפיסם. ומהם לקחו בויניציא והדפיסום כי מקדם לא נראו תוס' טוך בעולם. כן כתוב בדף ראשון של מכלל יופי.

מ״בתוספות חולין שבידינו הם תוס' טוך. ותוס' ע"א שבידינו הם תוס' רבינו פרץ. כן כתב רבינו בצלאל בשיטה מקובצת חולין כ"י. ומהרש"ל בים של שלמה יבמות פ"ד סי ל"ד כתב שהוא מקובל שתוספות שבידינו במסכתות גדולות הם תוספות טוך.

מ״גכא) תוספות שיטה כך כתב מהר"י קולון שרש צ"א. ונראה דהוא ז"ל שהיה בידו תוס' שאנץ ותוספות טוך ותוס' רבינו יהודה, אלו התוס' שלא ידע למי הם קראם "תוספות שיטה", לומר שאינם תוס' שאנץ וכיוצא. על דרך שעשה רבינו בצלאל ז"ל בשיטות מקובצות שמכנה תוס' אחרות בשם "תוספות חיצוניות".

מ״דוהן עתה ראיתי בסמ"ק עשין קנ"א דף ג' ע"א דפוס קרימונה שכתוב בהג"ה "וכמדומה שראיתי בתוס' שיטה רבינו יחיאל", עיי"ש, וזה נגד מ"ש. ועדיין אפשר כי לתוס' שאנץ קורא סתם "תוספות" ולתוספות אחרות יש מי שקורא "תוספות שיטה" אף שידע מחברם.

מ״הכב) תוספות על התלמוד במקום שלא נמצא תוספות (עיין מהר"ר יששכר אבד"ק גוריציאה בח"א).

מ״וכג) תוספות תלמיד רבינו פרץ על קמא כתב יד. ראיתי קובץ גדול.

מ״זכד) תוספות תלמידי רבינו יצחק בר אשר כ"כ הרב שבלי הלקט ח"א שבלת רכ"ה כ"י.

מ״חכה) תוספות תמיד יסוד הרב רבינו ברוך. כן כתוב בתוספות יומא שלפנינו דף י"ו סוף ע"ב. ודע דבחידושי הראב"ד הנדפסים מזכיר הרבה תוס' צרפת. אך ראיתי דף ו' ע"ד מדפוס חדש שכתב "ובתוספות צרפת מקשים בשם רבינו אלחנן בן רבינו יצחק", עיי"ש. והוא חידוש גדול בעיני שהראב"ד יביא לתוספות שמזכירים רבינו אלחנן בן רבינו יצחק. ואני מסופק שמא יהיה הגה"ה מבחוץ.

מ״טכו) תוספות לתענית (עיין גאונים בח"א קו"א).

נ׳(כ) תוספות - דע דזמנין דמשכחת שהראשונים -- הרמב"ן והרשב"א והריטב"א והר"ן ודומיהם -- מביאין משם התוספות, ובתוס' שבידינו אין החידוש או תירוץ או דין ההוא כלל. והטעם כי יש כמה גדולים שעשו תוספות ובעת שנדפס הש"ס כל אשר נמצא אתו איזה תוס' לאיזה מסכתא יהיה מי שיהיה הכניסוה בדפוס ולכן אין תוספות שבדפוס על התלמוד שבידינו ממחבר אחד. ואף שכתב ה"ר גרשום צונצינו שהוא הביא תוס' טוך מעיר גיניברי ושאר ערי צרפת חדרי הורתם של התוס' והדפיסם, והבאתיו בח"א (עיין תוספות שאנץ ד"ה וכה הראוני וכו') -- מכל מקום לא ידענו בפרטות וכוון איזה מסכתות הביא והדפיס. ומהרש"ל כתב שקבל שהמסכתות גדולות הם תוס' טוך ואנחנו לא נדע בירורן של דברים. ונראה שמה שמביאין הגדולים משם התוס' סתם הם תוס' שאנץ, שעליהן כותבים "תוספות" סתם. וכבר רבינו בצלאל בשיטות המקובצות ובפרט בקמא ומציעא מביא דברי תוס' שאנץ. וראיתי מס' גיטין ד' ויניציא עם הגהות מ' בצלאל מלאה על כל גדותיה כל הגליונות רחבות, ושם מביא תוספות שאנץ תדיר באורך.

נ״אתוספות, אין להקשות מתוספות שבמסכתא זו לתוס' שבמסכתא אחרת אלא כאשר שני המקומות הם בשם ר"י או בשם ר"ת וכיוצא. אבל כששני המקומות הם בסתם - אין להקשות, דאין מופת חותך דמחבר אחד חיבר תוספות השני מקומות. אמנם כששני המקומות הם בתוס' מסכתא אחת אז היא קושיא וטעונה תירוץ. וזה פשוט. ובתשובת מהר"ם הקצרות סי' קל"ד הביא תוספות רבינו יצחק מדופירא ע"ש. והאגור סי' שכ"ז מזכיר תוספות ספרדיות ע"ש.

נ״בדע שרבותינו בעלי התוס' לא היו בזמן אחד. ומתחלת זמן רבותינו בעלי התוס' ועד אחרון לא בציר ממאה וחמשים שנה. שהרי רבינו יצחק בר אשר הלוי היה מבעלי התוס' כמ"ש בס' תמיד דעים בכמה דוכתי, והוא היה בזמן רש"י כמ"ש התוס' בנדה דף ט"ל. והוא ריב"א שמזכירים התוס'. ורש"י עלה לשמים שנת תתס"ה לאלף החמישי כמ"ש ספר יוחסין.

נ״גהן אמת דראיתי בצמח דוד שכתב משם שלשלת הקבלה דפליג על זה וכתב דרש"י בזמן הרמב"ם ופליג נמי על מ"ש הרב ספר יוחסין. דרבינו תם נפטר שנת תתק"ל והוא כתב בשנת ה' אלפים ט"ל. וכעת ס' שלשלת הקבלה איננה פה עמנו. אך כבר כתבתי לעיל במערכת המ"ם (עיין מהר"ם מרוטנבורג ד"ה ואחר זמן וכו' בח"א) שמקובלני דאין לסמוך על דבריו.

נ״דובמאי דקמן בפרטות נראה דהעיקר כמ"ש בספר יוחסין דרש"י היתה מנוחתו כבוד שנת תתס"ה. חדא, דמהרש"ל בתשובה סי' כ"ט כתב שמצא בסדר ישן זמן זמנם דרבוואתא קמאי וכתוב שם כדברי הרב ספר יוחסין. וזאת שנית, דאשכחן דרש"י היה בזמן רבינו נתן בעל הערוך, ככתוב בתשובה לקמאי הובאה באגודה דף קע"ב ובנימין זאב סימן רל"ג. ורבינו בעל הערוך היה בשנת תשצ"ח כנראה בערוך ערך עד זומם. והיה תלמיד רבינו חננאל כמו הרי"ף. ואלו הרמב"ם נולד שנת תתצ"ג כמ"ש נכדו רבינו דוד, והבאתיו לעיל מערכת מ"ם (עי' רמב"ם ד"ה מדברי הרב ס' יוחסין וכו' בח"א). ומזה מוכח דרש"י קודם להרמב"ם. ובימי הרב אב"ד שהיה גדול מכל תלמידי רבינו משה הדרשן כבר נתפשטו פירושי רש"י כדמייתי ליה כמה זימני בתשובותיו שבס' תמיד דעים עיי"ש. והרז"ה שחיבר המאור שנת תתק"י מייתי לרש"י שכבר נתפשטו פירושיו בזמנו. ולא מצינו שהרב אב"ד והרז"ה מזכירים הרמב"ם. ומכל זה מוכח דרש"י קודם להרמב"ם כדברי הרב ספר יוחסין. ואחר זמן רב מצאתי כתוב לאחד קדוש שהוכיח בראיות שרש"י קדם להרמב"ם כמו ק' שנה.

נ״הגם מ"ש צמח דוד משם השלשלת דרבינו תם היה שנת ה' אלפים ט"ל - ליתא. חדא, שהרב העטור היה שנת תתקל"ט ותדיר מזכיר לרבינו יעקב שהוא רבינו תם. ותו, שהראב"ד בס' הקבלה תלמידו של רבינו ברוך בן יצחק בן אלבאליא תלמיד הרי"ף חבר לרבינו יוסף ן' מיגאש ונפטר שנת תתפ"ו - ט"ו שנים לפני מותו של הרא"ם מזכיר לרבינו יעקב מרומרוג שהוא רבינו תם. והראב"ד הנזכר חיבר ספרו שנת תתקכ"א. הא למדת ששנת תתקכ"א כבר היה מפורסם רבינו תם לרב מובהק. ואינו מזכיר הראב"ד הנזכר בספר קבלתו אלא לרבינו תם עיי"ש. אתה הראת לדעת כי נאמנו מאוד דברי הרב ספר יוחסין בזמן זמנם של רש"י ורבינו תם.

נ״וולפי דברינו למדנו שתחלת חיבור התוס' היה בסוף זמן רש"י, כי ריב"א אחד מבעלי התוס' בזמן רש"י, ולכל הפחות בשנת ארבע אלפים תת"ס אור נוצץ מרבותינו בעלי התוספות וזרח השמש דרך כוכב מיעקב רבינו תם תורה וגדולה כמ"ש מהרי"ל שהיה מניח לפניו תל זהובים להרחיב לבו בעומק הלכה הוא ואחיו ותלמידיו. ואחריו החזיק בר אחתיה רבינו הקדוש ר"י בר שמואל ויזרח יצחק זר"ח העודף בישיבה של מעלה תלמידיו לששים או לשבעים. וכל אחד הי"ל מסכת שוגר"ת ומשוגר"ת שגורה בפיו. וכלהו זהירי באחוורי אפי פנים מסבירות בהלכה מינה ובה. ובכולי תלמודא אשתרבובי אשתרבוב ונחות סרוכי סרוך וסלוק. ותלמידי ר"י רבינו שמשון משאנץ ואחיו ריצב"א וסייעתם חיברו תוספות שאנץ. ואחריהם תלמידי תלמידיהם של רבינו תם ור"י העדיפו מטובם תוספות טובא עד שבא ר' אליעזר מטו"ך הוא היה תחלה לקוצרי"ם וקיצר תוספות שאנץ והוסיף מגדולים אחרים וחיבר התוספות שבידינו.

נ״זומהתוספות בע"א סוף דף ט' מוכח דהיו בשנת י"ב לאלף הששי. ואף דתוס' ע"א הם מרבינו פרץ כמ"ש בסמוך (עיין לעיל תוס' שאנץ ד"ה תוס' חולין וכו') -- מכל מקום גם רבינו פרץ מבעלי התוספות תלמיד רבינו שמואל מאיבורא והוזכר בתוספות. וגם צמח דוד כתב דשנת י"ב מאלף הששי היו קצת מבעלי התוס'. איכו השתא צא וחשוב מסוף ימי רש"י עד שנת י"ב לאלף הששי. אתה מוצא דלא בציר מק"ו שנה, דבמשך זה הזמן נעשו ונגמרו התוס' שבידינו. וכן הסמ"ג והרמב"ן שהיו בתחלת האלף הששי היו תלמידיהם של רבותינו בעלי התוס' .

נ״ח(כא) תוספות יום טוב - (עיין מ' יום טוב הלוי העליר בח"א).

נ״ט(כב) תוספי הרא"ש - בס' פרי מגדים על י"ד בהקדמתו עלה במחשבה לפניו דתוספי הרא"ש הם פסקיו. ופסקיו הם קיצור פסקי הרא"ש. ודחאו. והאמת שלא ניתן להאמר מכמה טעמים. ותוספי הרא"ש הם תוספות שעשה הרא"ש כמו תוס' ממש על כל הש"ס. ונדפסו תוספי הרא"ש על הוריות יבמות כתובות מגילה שבועות תמיד, וקצת על סוטה. ורבינו בצלאל בשיטות המקובצות מזכירם תדיר. ואני הצעיר ראיתי בכ"י תוספי הרא"ש ברכות שבת גיטין חולין, מלבד כל סדר קדשים שבלקוטי רבינו בצלאל כ"י מביאם תדיר. ובתשובת הרא"ש כלל נ"א סי' ב' שם מבואר שעשה תוס' על הש"ס עיי"ש.

ס׳תוסי הרא"ש שחיבר על כל הש"ס ונדפסו על קצת מסכתות נראה שהם בנויים על תוס' שאנץ. כמו פי' סדר זרעים להרא"ש שהוא בנוי על פי' רבינו שמשון משאנץ. שוב ראיתי שכן כתב רבינו מנחם ן' זרח בהקדמת צדה לדרך כשהזכיר הרא"ש ופסקיו וזה לשונו: "ועשה חיבור הפסקים על דרך האלפסי והוסיף בהם דברי התוספות ומדעות בעלי החידושין כרבינו מאיר הלוי והרמב"ן ורבינו יונה והר' אברהם שחידשו חידושים אחר בעלי התוספות. גם חיבר פרישה וקיצר תוס' רבינו שמשון משאנץ שהיה תלמיד מובהק מר"י בעל התוספות והוסיף דקדוקים ופירושים משאר המחדשים. ומהר"ם מרוטנבורג שהיה רבו מובהק", עכ"ל. וממ"ש על פסקי הרא"ש אתה תשמע דלא כהרב ש"ך בתקפו כהן כמ"ש בח"ב מערכת אל"ף אות כ"ד (עיין הרא"ש ד"ה שוב וכו' בח"א). ומ"ש "גם חיבר פירשה", ר"ל שעשה פירוש לכל הש"ס כפירוש נדרים הנדפס. וממ"ש "וקיצר וכו'" - הראת לדעת כמ"ש בעניותי דתוספי הרא"ש בנויים על תוספות שאנץ.. וכבר ידעת דהרא"ש חיבר גם כן תוספי תוס' כמ"ש בח"א דף ז'. (עיין הרא"ש בח"א). ועוד חיבר תשובות הרבה יותר מכללי הרא"ש שבידינו כמו שנראה בספר חזה התנופה ובס' בשמים ראש.

ס״א(כג) תוספי תוספות - (עי' בסמוך).

ס״ב(כד) תוספות יום הכפורים - למהר"ם ן' חביב על פרק יה"כ, שיטה בגפ"ת ופלפול בהר"מ וכל פוסקים ומפרשים.

ס״ג(כה) תוספת מרובה - (עיין מ' אברהם היכיני בח"א).

ס״ד(כו) תוספת דרבנן - (עי' קהלת יעקב).

ס״ה(כז) תוספת שבת - מהרב מ' רפאל ז"ל נכד הב"ח והרב חלקת מחוקק והוא ביאור על ש"ע א"ח הל' שבת והלכות עירובין בפלפול ומסקנת הדין.

ס״ו(כח) תוספתא - שבידינו היום שהיא נדפסת אצל הרי"ף, נ"ל שכוללת ברייתות רבי חייא ורבי אושעיא ותוספתא דר' נחמיה ויש לי ראיות על זה ואין כאן מקום להאריך. והיא מלאה טעיות. וראיתי תוספתא כלה קדמוניות כתובה על קלף כל שיתא סדרי מסודרים.

ס״זתוספתא בספר לחם הפנים י"ד בסופו נדפסו הגהות הרב מגן אברהם על תוספתא דנזיקין. ונדפס בספר עטרת אליה פי' תוספתא דזבחים. וספר ים יששכר פירוש על תוספתא דביצה. והרב המופלא מר מחותני כמהר"ר דוד פארדו ז"ל פירש כל שיתא סדרי מהתוספתא וכבר נדפסו על ד' סדרים כולם. ואכתי פשו קדשים וטהרות והמה בכתובי"ם.

ס״ח(כט) תוצאות חיים - לרבינו אליה די וידאש, סלת נקיה מספרו הקדוש ראשית חכמה. ובסוף פי' קצת התפלה על דרך האמת.

ס״ט(ל) תוצאות חיים - כ"י, חיבר מהר"ר אברהם מונסון האחרון לישב קושיות ספר עץ החיים לגדול הדור מהרח"א וחיבר ע"ד זה מוצאי יום טוב לישב קושיות הרב תי"ט. וחיבר עץ הדעת על י"ד וחיבר אשל אברהם שו"ת וראיתים כ"י. ומר ניהו דשקיל וטרי עם מורי הרב נחפה בכסף ועם הרב משאת משה בח"ג.

ע׳(לא) תוצאות חיים - כ"י למהר"ש ויטאל בן מהרח"ו ז"ל פירוש על התורה.

ע״א(לב) תוצאות חיים - (עיי' אור חדש).

ע״ב(לג) תורה המעלה - (עי' שמע שלמה).

ע״ג(לד) תורי זהב - (עי' שמע שלמה).

ע״ד(לה) תורת האדם - הוא חיבור מופלא מהרמב"ן בהלכות שמחות ואביזרייהו והטור י"ד מסימן של"ה עד הסוף הוא קצורו עם חידושים אחרים כמ"ש הטור סימן הנזכר.

ע״ה(לו) תורת אמת - שו"ת להרב מהר"א ששון, נדפסו בויניציא. והיו לו עוד חלקי תשובות ולא נדפסו.

ע״ו(לז) תורת האשם - חיברו הרב תי"ט, והוא ביאור על ספר תורת החטאת למור"ם. ואמרו שהוא שלשה חלקים ולא נדפס. רק בספר סלת למנחה כפעם בפעם זכר עשה מביא אשם.

ע״ז(לח) תורת האשם - מוסר מחובר עם ספר ויחל משה.

ע״ח(לט) תורת הבית הארוך - להרשב"א, לא ראהו הטור. כן כתבו מרן והאחרונים.

ע״ט(מ) תורת החטאת - חיברו הגאון מור"ם בעל ההגה"ה בדיני איסור והיתר ונדפס שנת הש"ל והוא כסדר שערי דורא. והרב עצמו חיבר קיצור תורת חטאת ונדפס עם פי' דמשק אליעזר.

פ׳תורת חטאת חיבר רבינו מור"ם בעל המפה קודם שחיבר המפה שהם ההגהות על שו"ע. ודלא כשמועת הרב לחם חמודות בחולין אות צ"ד, וגם הוא עצמו כתב איפכא, כ"כ הרב שיירי כנה"ג סוף כללי הפוסקים. והדבר הקשה על הרב מהר"י זיין בתשובה, הובאה בשו"ת מטה יוסף ח"ב י"ד סי' י"ט דף ס"ח ע"ג, דפשיטא ליה דספר תורת חטאת חיבר בסוף. והנדחה יקבץ היא סברת הרב לחם חמודות בחולין אות צ"ד הזכר, וליתא.

פ״א(מא) תורת חיים - הגאון מ' חיים שור, חיבר שיטות על התלמוד על סדר קדשים ועל תשעה מסכתות ונקראו הספרים צאן קדשים, תורת חיים.

פ״ב(מב) תורת חיים - שו"ת ג' חלקים למהרח"ש כמ"ש בנדפס ולעיל מערכת חי"ת בס"ד (עי' מ' חיים שבתי בח"א).

פ״ג(מג) תורת חכם - כתב בסדר הדורות דחיברו מהר"ר שמואל בכ"ר אברהם הכהן. וזה אינו. כי הרב המחבר הוא בעל טור ברקת וחוצב ממקור חיים.

פ״ד(מד) תורת חסד - שו"ת להרב חסדאי הכהן פרחיא, תלמיד מהרח"ש, כמ"ש בנדפס מערכת חי"ת (עי' מ' חסדאי הכהן פרחיא בח"א), והיה רבו של הרב פרח מטה אהרן, ואמרו כי הם כהנים ממשפחה ששמו פרחיה קבעו לומר "הכהן פרחיא". ושמעתי מזקנים נוסחא אחרת, כי יש כהנים שיש להם כינוי -- כהן פ'רחיא, כהן נ'הר, כהן ח'ימצי, כהן ס'הל -- ראשי תיבות פנחס, שכל המשפחות האלו הם מפנחס.

פ״ה(מה) תורת יוסף - פירוש המסרות נדפס לאחד מרבני אשכנז.

פ״ו(מו) תורת המנחה - כ"י, דרשות פשוטות על כל החומש, דברים נאים לרבינו יעקב בר רבינו חננאל צקלי. וראיתי חלק ממנו על בראשית שמות ויש בו חידושים וסודות ומזכיר להרמב"ן ופותח בפ' א' מנביאים או כתובים ומקשר כל עניני הפרשה בו ואת הקשורים ליעקב ונהניתי בדבריו וקשר"ו אשר קש"ר.

פ״ז(מז) תורת הנזיר - חיבר הרב ר' אברהם מוטאל על מסכת נזיר.

פ״ח(מח) תורת נתן - כ"י, חיבר הרב המוקבל מה' נתן שפירא בעל מצות שמורים וכו', ביאור פסוקים ומאמרים על פי הקדמות רבינו האר"י זצ"ל.

פ״ט(מט) תורת נתן - מהרב מגלה עמוקות על התורה, כ"י, הביאו בספר סדר הדורות עיי"ש.

צ׳(נ) תורת נתנאל - נדפס מחדש להרב מה' נתנאל וייל זלה"ה, שו"ת וחידושים על הפרשיות. והוא הרב המחבר קרבן נתנאל ונתיב חיים.

צ״א(נא) תורת העולה - חיברו מור"ם בעל ההגהות על עניני קרבנות ומדות מקדש, ונדפס שנת הש"ל. ובתשובותיו סוף סי' קכ"א מזכירו לשבח.

צ״ב(נב) תורת הקנאות - (עיין ערך חיים תעלומות ומקורות חכמה).

צ״ג(נג) תורת השלמים - חיברו הגאון מ' יעקב רישר מפראג על הלכות נדה מהש"ע. ונדפס בסוף ספרו מנחת יעקב.

צ״ד(נד) תחלת חכמה - להרב מהר"י חאגיז כללים מחובר אצל ספר כריתות.

צ״ה(נה) ס' התכליות - (עיין חכמתא רבתי).

צ״ו(נו) תלמוד בבלי - כתבו גורי האר"י ז"ל שהוא ‏[כנגד רחל] ואפשר דמשום הכי כמעט כל העסק בתלמוד בבלי. ועיין במאורי אור ערך גלות ובסוף הספר ביאיר נתיב והבן. [ועוד כי תורה לשמה לבנות לאה ותלמוד בבלי כנגד רחל ועוסק בה לשמה מתקן שתיהן וא"ש ההי"ב והי"ע], והאמוראים הראשונים מתחלה שחיברו ירושלמי זכו [לברר ניצוצות גדולים בסוד לאה ואח"כ שנתחזק מאוד הגלות היו מבררים בטורח וחיברו תלמוד בבלי כמ"ש כמ"ש הרמ"ז]. ואח"כ האחרונים פירשו הירושלמי וזה היה על ידי עסק הבבלי ומשם באו לפרש הירושלמי ועלו בידם שתים כהלכתן. ומזה תשכיל תוקף קדושת נשמת הרמב"ם שחיבר הלכות על הירושלמי. ורבינו יהודה בר יקר שעשה פירוש לירושלמי. ומכל מקום גם הם היו צריכים לעסוק ביותר בבבלי והי"ע.

צ״זויען בזמנינו זכינו שנדפסו חידושי הראשונים על חלק רב מתלמוד בבלי, וכבר ידוע כי דברי הראשונים מאירים את העינים, נפש כי תשב"ע על דבר אמת. לכן לתועלת התלמידים אעלה על אר"ש חידושי הראשונים שנדפסו על כמה מסכתות:

צ״חברכות: חידושי הרשב"א

צ״טשבת: חידושי הרשב"א, ופסקי הרב המאירי

ק׳עירובין: חידושי הריטב"א

100

ק״אביצה: שיטה מקובצת בתחלה נדפסה בסוף ספר נחלה ליהושע ואחר כך נדפסה לבדה.

101

ק״בראש השנה: חידושי הרשב"א והם בקיצור, ובכ"י יותר באריכות, רמזי הרשב"ץ

102

ק״גיומא: חידושי הריטב"א

103

ק״דסוכה: חידושי הריטב"א, נדפסו בקובץ שבע שיטות להרשב"א

104

ק״התעניות: חידושי רבינו ישעיה הראשון בסוף ס' המכריע, חידושי הריטב"א

105

ק״ומועד קטן: חידושי הריטב"א

106

ק״זמגילה: חידושי הרשב"א, תוספי הרא"ש, פסקי הרב המאירי, חידושי הריטב"א בסוף ספר מכתם לדוד

107

ק״חיבמות: חידושי הרשב"א, חי' הרמב"ן, תוספי הרא"ש, חידושי הריטב"א

108

ק״טכתובות: חידושי הרמב"ן ונדפסו במיץ על שם הרשב"א, שיטה מקובצת, תוספי הרא"ש, נמוקי יוסף

109

ק״יגיטין: חידושי הרמב"ן, חידושי הרשב"א, חידושי הריטב"א, חידושי הר"ן

110

קי״אקדושין: חידושי הרמב"ן, חידושי הרשב"א, תוספות רי"ד והוא רבינו ישעיה דטראני הראשון, חידושי הריטב"א

111

קי״בנדרים: חידושי הרשב"א, פסקי הרב המאירי, הלכות הרמב"ן, חידושי הריטב"א, נמוקי יוסף

112

קי״גסוטה: קצת תוספי הרא"ש, פסקי הרב המאירי

113

קי״דנזיר: פסקי הרב המאירי, שיטה מקובצת

114

קי״הקמא: שיטה מקובצת, חידושי הרשב"א בז' שיטות חסרים ונדפסו שלמים בפראג

115

קי״ומציעא: שיטה מקובצת, הריטב"א (עיין לעיל מערכת י"ד) (עיין הריטב"א ד"ה הריטב"א כבר נודע וכו' בח"א).

116

קי״זבתרא: שיטה מקובצת, חידושי ופסקי הרמ"ה, חידושי הרמב"ן, חידושי מהר"י ן' מיגאש

117

קי״חסנהדרין: חידושי הרמב"ן לפרק זה בורר, חידושי הר"ן

118

קי״טמכות: חידושי הרמב"ן, חידושי הריטב"א

119

ק״כשבועות: חידושי מהר"י ן' מיגאש, חידושי הרמב"ן, חידושי הרשב"א דפוס שלוניקי, תוספי הרא"ש, חידושי הריטב"א, חידושי הר"ן בשו"ת מהר"ם גאלאנטי, חידושי נמוקי יוסף

120

קכ״אע"א: חידושי הרמב"ן, חידושי הריטב"א

121

קכ״בהוריות: תוספי הרא"ש

122

קכ״גחולין: חידושי הרשב"א, חידושי הריטב"א, חידושי הר"ן

123

קכ״דמדות - תמיד: חי' הראב"ד, תוספי הרא"ש

124

קכ״הקינין: חידושי הראב"ד, חידושי הרז"ה, תוספי הרא"ש, הרשב"ץ

125

קכ״ונדה: חידושי הרמב"ן חידושי הרמב"ן, חידושי הרשב"א ולא נדפסו כולן, חידושי הר"ן בס' תורת השלמים, רמזי פסקי הרשב"ץ - כל זה נדפס. ורוב בכתב ראתה עיני הרבה מחידושי הראשונים על הש"ס, שבאופן שכל אחד מהגדולים שראינו לו חידושים על מסכתא אחת על הרוב הוא כתב על כל הש"ס או רובו, ובזמן רבותינו בעלי התוספות כל אחד מהגדולים כתב תוספות על הש"ס, ומכאן תראה דבצרי לן טובא מפירושי ותוספות וחידושי רבוואתא קמאי. וברוך ה' אשר לא עזב חסדו וזכינו לחידושי הראשונים הנזכרים שנדפסו. ועיין מ"ש הרב יש"ר במצרף לחכמה ואין להאריך.

126

קכ״זוכתב הגאון מהר"ר שעפטל בן הגאון הרב של"ה בצוואה הנדפסת בסוף ס' יש נוחלין דפוס אמשטרדם "לימוד הגמרא ופירוש תוספות חיוב כמו הנחת תפילין. לימוד כל המשניות הוא דבר גדול וקבלה בידי שאינו רואה פני גיהנם מי שהוא בקי במשניות. וצריך להיות בקי בגמרא ובפרט באלו המסכתות: ברכות - ענין גדול, מסכת שבת - ענין מפואר, מסכת כתובות - כולל כל התלמוד, מסכת חולין, מסכת ע"א, מסכת נדה - כלל גדול". זהו תורף אמרי קדוש ביום ציותו על בניו. ושם האריך בלימוד הדינים ע"ש באורך. ומ"ש שקבלה בידו שהבקי במשניות אינו רואה פני גיהנם -- כן ראיתי בהקדמת ספר חזון נחום סדר קדשים למורנו הרב מר קשישא כמהר"א נחום ז"ל שמצא במדרש תלפיות משם הרב האר"י ז"ל לאחר פטירתו של אדם [כשדנין אותו לגיהנם קורא לכל שבט ושבט שיצילהו ואין עונה, וכשקורא לאשר משיב קראת משנה מימיך, אם אומר לו הן - מיד מוציא אותו מגיהנם בזכות המשנה, וזש"ה "מאשר שמנה לחמו" -- אותיות משנה, והוא "נותן מעדני מלך" - עדן של מעלה] וכו' עיי"ש. ולענין לימוד התלמוד עיין בסמוך אות ז"ך (עיין בקונטרס אחרון). ועיין בתשובות הגאונים כ"י סי' שי"ג.

127

קכ״ח(נז) תלמוד ירושלמי - כתב הרב סדר הדורות דף קע"ט ע"ג שחיבר רבי יוחנן גמרא על ארבעה סדרים - זרעים מועד נשים נזיקין ומסכת נדה וכו' עיי"ש. ונעלם ממנו שחיבר תלמוד ירושלמי גם על סדר קדשים כמו שהוכחתי בח"א וח"ב. אך סדר קדשים נאבד בדור אחרון.

128

קכ״טתלמוד ירושלמי כתבו גורי האר"י ז"ל שהוא וכו'.
ולפנים בישראל היה פי' בירושלמי מרבינו יהודה בר יקר כמ"ש הרשב"א בתשובה, ונאבד.
ובשנת ע"ת רצון נתעורר הרב מה' אליהו מפולדא וחיבר פירוש על ירושלמי סדר זרעים ומסכת שקלים.
וזאת לפנים חיבר הרב מהר"ש יפה ספר יפה מראה על כל אגדות ירושלמי ונדפס בויניציא,
ועוד נדפס בברלין בתוספות הגהות יופי מכלול מהרב יחיאל מיכל אב"ד דק"ק ברלין.
ובו בפרק נדפס עוד יפה מראה באמשטרדם עם פי' זרע אברהם וכבוד חכמים.
וספר אגדת אליהו ח"א על אגדות ירושלמי למהר"א הכהן ז"ל.
ונדפס שדה יהושע להרב מה' יהושע בנבנשת אחי הרב כנה"ג פי' חלק הדיניי מהירושלמי על קצת סדר זרעים וקצת סדר מועד וקצת סדר נשים וסדר נזיקין.
ונדפס כבוד חכמים על אגדות ירושלמי בפני עצמו. וספר עיר בנימן ח"ב על קצת אגדות ירושלמי סדר זרעים ומועד.

129

ק״לוזה שלשים שנה שנדפס פי' על סדר מועד ירושלמי מהרב מ' דוד אבד"ק ברלין וקראו קרבן העדה ותוספותיו שירי קרבן, ואח"ז נדפס עוד קרבן העדה ושירי קרבן על סדר נשים ונזיקין מהירושלמי. ועוד נדפס פני משה ומראה הפנים להרב מה' משה מרגליות על סדר נשים ונזיקין מהירושלמי. גם נדפסו פי' הבבות מהירושלמי מהרב מ' אליהו מפולדא באופן שעתה יש בידינו פי' לכל הירושלמי הנמצא אצלנו, כי סדר קדשים מהירושלמי שהיה לראשונים נאבד.

130

קל״א(נח) תלמוד תורה - ילקוט כ"י. הביאו מנות הלוי.

131

קל״ב(נט) תלפיות - חיבר הרב מהר"א כהן מדרש תלפיות משלש מאות ספרים ולקט חידושים והקדמות וידיעות. ונדפס על סדר האותיות עד אות כ"ף. ושמעתי שהרב ז"ל לא חיברו בסדר זה, רק אחר כך בעת הדפוס רצו לסדרו כן. והרואה יראה שאינו מסודר כל כך.

132

קל״ג(ס) תמונה - מכונה לרבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, כ"י בקבלה, ונמצא מחובר אליו קונטרס סוד ה'. ונדפס בסוף זהר חדש דפוס קושטנדינא.

133

קל״ד(סא) תמורה - מדרש רבותינו ז"ל, זכיתי והדפסתיו בסוף שם הגדולים ח"ב בס"ד.

134

קל״ה(סב) ס' התמיד - מזכירו ספר ארחות חיים בכמה דוכתי ומהם דף י"ז, ובדף מ"א ע"א כתב שחיברו רבינו ראובן בר חיים.

135

קל״ו(סג) תמים דעים - (עיין חומת ישרים).

136

קל״ז(סד) תמר דבורה - מרבינו מהר"ר משה קורדוביר"ו להתנהג האדם במעלות המדות עליונים למעלה, וקצורו והוא בסוף ספר חסד לאברהם למז"ה, וכתב הרב סדר הדורות מובא בהקדמת שערי ציון של ר' דוד טעבלא ז"ל "ע"ל תמר כתב בספר תמר דבורה בי"ג מדות מדה ד'", עכ"ל הרב סדר הדורות. ולא הוה צריך למיהדר אפתחי שערי ציון כי הוא ספר נדפס בויניציא לרבינו מהר"ם קורדוביר"ו זצ"ל איך יתנהג האדם במדות עליונות. ומקרוב נדפס פה ליוורנו ומז"ה בספר חסד לאברהם ז"ל בסוף הספר הביא קיצורו וקראו "בריכת אברהם".

137

קל״ח(סה) תמת ישרים - נדפס בויניציא שנת שפ"ב, והוא ספר כולל, אהלי תם - תשובות הרב מה' תם ן' יחייא. ואח"ז דרך תמים - הגהת הרי"ף ומפרשיו מגדולי עולם ומכללם הגהות רבינו בצלאל ורבינו האר"י ז"ל שהיו בהרי"ף של הרב מהר"א מונסון תלמיד רבינו בצלאל, ואחר הגהות הנזכר סיומא דפסקא למה' יוסף שלום, והוא על דברי מהר"ר תם סי' י"ב כמש"ל (עין מה' יוסף שלום בח"א). ואחר זה תמים דעים להראב"ד ודעמיה גאוני קמאי ומאמר כל דאי להרב זקן אהרן. ואח"ז כללי שמואל למהר"ש סיריליו, והגהת ספרא והגהת אבות דר' נתן. תם ונעשה מוע"ד בעדי עדיים וגם תאוה לעינים.

138

קל״ט(סו) תנא דבי אליהו - כתב סדר הדורות ידוע נדפס שנת שנ"ח ונדפס עם פי' רחב זקוקין דנורא, עכ"ל. וקשה עליו מאחר שהוא יודע שספר זה הנדפס הוא תנא דבי אליהו, איך הסכים להרב באר שבע שאינו אליהו הנביא כמו שהבאתי לעיל במערכת סמ"ך (עי סדר אליהו רבא).

139

ק״מעוד כתב שם בסדר הדורות וזה לשונו: בספר שנות חיים והק' מה' תנא דבי אליהו ופ' לך לך והרב הגדול תנא דבי אליהו וכו' עיי"ש. וכנראה דלא ידע שכך קורין להרב אליהו ן' חיים. ואם ידע מאי אתא לאשמועינן ומה חידוש זה. ואם כוון לגלות זה כמה שסיים שכתב שם והרב הגדול מה' אליהו פרשת מצורע - סתם הדברים ואעיקרא אינו חידוש.

140

קמ״א(סז) תנא דבי אליהו - (עי' מ' אליהו הלוי בח"א).

141

קמ״ב(סח) תנחומא - שמזכירים הראשונים אינו תנחומא שבידינו. כמ"ש בשם הגדולים ח"א לעיל דף מ"ב ע"ב (עיין מהר"ר יהודה עבאס ד"ה וכן מודעת וכו' בח"א). וכתב מהר"ם די לונזאנו ז"ל במעריך דף מ"ה כי זה שבידינו הוא ילמדנו ולא תנחומא. ומדרש תנחומא יש ארוך וקצר. והקצר היה בידו כ"י וקצת מהארוך והוא חשוב מאוד. עד כאן דברי הרמד"ל ז"ל.

142

קמ״ג(סט) תנחומות אל - (עיין מ' שמואל אלגאזי בח"א).

143

קמ״ד(ע) תניא - כתב קורא הדורות שמהר"י לבית הלוי סימן ל' מיחסו לה"ר ישעיה בר אבא מארי. ועל זה השיגו כי מחברו היה בזמן הרשב"א והרא"ש וה"ר ישעיה הנזכר היה בזמן הריב"ש. זהו תורף דבריו דף כ"א, עיין שם באורך.

144

קמ״הואני בעניי אומר כי מה שהשיג על הרב מהר" לבית הלוי לא עליו תלונותיו אלא על דברי הרב הפוסק אשר הובאו דבריו שם בשו"ת מהר"י לבית הלוי. כי הרב מהר"י הלוי כתב שם דספר תיא לא נמצא אצלו אלא דאייתי בידיה דברי הפוסק שביא מס' תניא ופלפל בדבריו כאשר יראה הרואה שם.

145

קמ״וותו יש להרגיש על קורא הדורות דהוה ליה להקשות דאיך כתבו דמחבר ספר התניא הוא ה"ר ישעיה, והרי בספר תניא כתוב "ואני הסופר יחיאל", דמוכח דשם המחבר יחיאל, וכמ"ש הוא עצמו.

146

קמ״זותו, דחזה הוית בשו"ת הר"י הלוי בכמה זמני כתב ר"י בר אבא מרי ולא פירש רבינו ישעיה בר אבא מרי. אם כן אפוא זו היא שקשה על קורא הדורות, כי בשו"ת מהר"י הלוי סתם וכתב הר"י בין הרחובות, ואיהו ניהו מבריח הר"י ופרושי קא מפרש אחורי הר"י אשר חזה חזון ושעיה. וזו חזות קשה לאוקומי אוקימתא כי היכי דליעבד מצותא עמיקתא ומסתרת"א שהיא ה"ר ישעיה בזמן הריב"ש. ובכגון זה אמרינן קיום שטרך גם את ההר"י דפירושו ה"ר ישעיה. וחוס לדינא אטו הר"י עלה ה"ר ישעיה. והרי כמה שמות עלתה היו"ד שבירבה.

147

קמ״חותו יש לתמוה עליו כי חנם מזורה ארש"ת ובחנם השיג על מהר"י הלוי, כי אחד הרואה בעיניו יראה בספר תניא סי' ו' דף י"א ע"ב כתב רבינו יצחק בר אבא מארי כתב שהחזן יאמר יעמוד לוי וכו' והוא הלשון שכתב מהר"י הלוי בשם הפוסק. וכונתם במה שאמרו ר"י בר אבא מארי שכתב בס' תניא, היינו שבס' תניא כתב משה ריב"א מארי יעמוד לוי וכו' כמו שהוא האמת שכן כתב בספר תניא משמו. אבל מעולם לא כוונו שמחבר תניא הוא ר"י בר אבא מארי. וגם ר"י בר אבא מארי שכתוב בשו"ת מהר"י לבית הלוי אינו רבינו ישעיה כאשר חשב קורא הדורות. אלא הוא רבינו יצחק והוא הרב העטור כמ"ש בקורא עצמו דף י"ג. וכן תראה שמ"ש עוד ספר תניא שם משם רבינו יצחק בר אבא מארי שכהן הקורא במקום לוי אינו מברך אלא פעם אחת. כתבו בספר שבלי הלקט סימן י"ג משם בעלי הדברות שחיברו בעל העטור כידוע. גם לשון זה מהתניא שהביא מהר"י הלוי הביאו מרן ב"י סימן קל"ה משבלי הלקט בשם בעל הדברות.

148

קמ״טתניא - כתב הרב אליהו זוטא בא"ח סי' רצ"ו דחיברו רבינו יחיאל בן הרא"ש אחי הטור עי"ש. ואין דבריו נראין דמעולם לא הזכיר הרא"ש. ואם הרב המחבר היה בן הרא"ש אין ספק דבכל ענין הוה מייתי סברת אביו הוא הרא"ש, כמו שכבר האריך בזה בספר קורא הדורות דף כ"א. והרב הנזכר נמשך אחר מ"ש בהקדמה. ועיין עוד בספר קורא ובסדר הדורות, ואין להאריך. ועתה ראיתי בספר התניא דף כ"א שכתב מורי זקני הזקן ר' בנימין בר ר' יחיאל עי"ש בדפוס קרימונה. הרי שזקנו ר' בנימן ואלו היה בן הרא"ש היה זקנו ר' יחיאל. ועיי"ש דף כ"ה שכ' ואני הסופר יחיאל.

149

ק״נודע דמ"ש בספר התניא בכמה דוכתי מורי הרב חביבי ה"ר יהודה וכן ואחי ר' בנימן וכו' הוא לשון מועתק משבלי הלקט. והגם דזמנין מזכיר שבלי הלקט או ר' צדקיה, בכמה דוכתי כותב לשון שבלי הלקט ממש סתם. וכמעט רוב האי ספרא התניא, מאיש לוקחה זאת, הוא הרב שבלי הלקט כאשר עיניו יהיו אשר נמצא אתו שבלי הלקט ב' חלקים (וצריך לחפש במה שכתב דף כ"א הנזכר הנמצא כזה בשבלי הלקט).

150

קנ״אמתוך מה שכתבתי אתה תחזה דמ"ש הרב סדר הדורות דף קע"ט ע"ד משם צמד דוד דרבי יהודה בר בנימין חיבר ספר תניא. ומשם שלשלת הקבלה כי מרוב ענותנותו העלים שמו מחבר התניא. אבל היה תלמיד רבי יהודה בר רבי בנימין עיי"ש -- אין לו שחר, דמ"ש מורי ה"ר יהודה וכיוצא הוא לשון הרב שבלי הלקט והוא מעתיק לשונו ממש כמש"ל. וגם כתב ואני הסופר יחיאל כמש"ל.

151

קנ״ב(עא) ספר התנינים - (עיין ה"ר משה תבון בח"א).

152

קנ״ג(עב) תעלומות חכמה - סגולות וענינים רבים להרב מהר"ש ויטאל זלה"ה בן רבינו מהרח"ו זצ"ל כ"י.

153

קנ״ד(עג) תעלומות ומקורות חכמה - קוטר' נדפס בוויניציא שנת התכ"ב והוא בשמות וכו' ולזכות את הרבים שלא יקראו בו כלל ואסור בכל יראה ובל ימצא, באתי להודיע ולרמוז מ"ש הרב החסיד מהר"י ששפורטש בתשובות אהל יעקב סי' מ"ח ובציצת גובל (דפוס חדש) דף מ' ע"ב ודף מ"ה ודף מ"ז ע"ב. ובספר תורת הקנאות דף כ"ו ע"ב. ודי בזה.

154

קנ״ה(עד) תערובות - מאמר להרב מנחת כהן ז"ל. וקיצרו וביארו הרב פרי מגדים בפתיחת הל' תערובות עי"ש.

155

קנ״ו(עה) תפארת הגרשוני - דרשות להגאון מ' גרשון אב"ד של מיץ.

156

קנ״ז(עו) תפארת ישראל - (עי' מ' מאיר מזרחי בח"א).

157

קנ״ח(עז) תפארת למשה - נדפס מחדש להרב מה' משה בן בתו של הגאון הרב העשל על טור יורה דעה ובית יוסף והט"ז והש"ך.

158

קנ״ט(עח) תפארת שמואל - מהגאון מהר"ש קאידינובר בעל ברכת הזבח קצת שיטות וקצת השגות על מהר"ש אידלש בחי' הלכות. והגהות על רוב פסקי הרא"ש והגהות הטורים ובית יוסף.

159

ק״ס(עט) תפלת ישרים - (עי' קשורים ליעקב. עיין מ' יעקב בהג"מ צבי בח"א).

160

קס״א(פ) תפלת כל פה - (עיין שיח יצחק).

161

קס״ב(פא) תפתה ערוך - מליצה יפה להרמ"ז זלה"ה.

162

קס״ג(פב) תיקון יששכר - (עיין הרדב"ז בח"א).

163

קס״ד(פג) תיקון סופרים - חיבר הרב מהר"ש בן הרשב"ץ בדיני שטרות, ונדפס בליורנו בסוף ספר יבין שמועה ומאמר חמץ לאביו הרשב"ץ. ומהר"ם אלשקר בתשובותיו סי' ז"ך קורא אותו תיקון שטרות לרבי דוראן עיי"ש. ודע שספר זה מלא טעויות וראיתיו בכ"י מתוקן ויפה. ובדפוס השחיתו בחסיר חליף יתיר.

164

קס״ה(פד) תיקון סופרים - חיבר מהר"ש יפה ז"ל נסחי שטרות וראיתיו כ"י. והרב כנה"ג ח"מ סי' ר"ב וסימן רמ"א מזכיר עטור סופרים לר"ש יפה עיי"ש. והעתיקם כמה"ר משה בכמה"ר יעקב עוזיאל בשנת התל"ג. ועתה באו על מזבח הדפוס פה לוורנו שנת תקמ"ז.

165

קס״ו(פה) תיקון סופרים ומקרא סופרים - חיבר הרב החסיד מהר"א גירון על ספר העטור ונדפס בקושטא. ושם נאמר שיש לו חבורים רבים. ושמענו מתוקף חסידותו ושקידתו בתורה זי"ע.

166

קס״ז(פו) תיקון שובבים - (עיין מה' משה זכות בח"א).

167

קס״ח(פז) תיקון שטרות - (עיין ר"י אלברצלוני בח"א. ועיין תיקון סופרים א').

168

קס״ט(פח) תיקוני הזהר - נדפסו כמה פעמים ועד אחרן נדפסו פה ליוורנו כאשר נדפסו בקושטא יע"א באחרונה עם הגהות הרב מהר"י ווילנא ז"ל ונוסף בסוף איזה פירושים מהרמ"ז ז"ל ונדפס ספר כסא מלך פירוש לתקונים.

169

ק״ע(פט) תקוני תשובה - (עיין הרמ"ע מפאנו בח"א).

170

קע״א(צ) תיקונים דיל ויקייו - (עיין הגהות הרי"ף).

171

קע״ב(צא) תקנות רז"ל והגאונים - קבצם כעמיר גורנה בספר יד אליהו לכמהר"א גאליפאפה ולו סדרי"ם על סדר הרמב"ם.

172

קע״ג(צב) תקנות רבינו גרשום וגזרות קדמונים - בסוף תשוב' מהר"ם בר ברוך הארוכות ובספר הכלבו סימן קי"ו.

173

קע״ד(צג) תקנות הרשב"ץ - בארגי"ל וקבלום בשאר קהלות. בתשובותיו ח"ב סי' רצ"ב.

174

קע״ה(צד) תקפו כהן - חיבר הגאון בעל שפתי כהן בכללי התפיסה ואביזרה חדש ושנת טב"ת. והוא ספר נחמד ואינו מצוי. קצרו מהר"י בספר אורים ותומים בחושן משפט סי' כ"ה ועשה פירוש עליו כמו שהבאתי בשם הגדולים ח"ב מערכת קו"ף, עיין שם (עיין קצור תקפו כהן).

175

קע״ו(צה) תרגום על דברי הימים - זה קרוב לעשרים שנה שראיתיו מודפס וכתוב שם שנמצא בקאדימי"א אחת באינגליטיירה. ובו בפרק כמעט שעברתי כלו ולקטתי איזה חידושים ממנו. ואח"כ נלאיתי לבקשו ולא נמצא.

176

קע״ז(צו) תרגום יונתן על התורה - נדפס פעמים. וראיתי למהרש"א בחידושי אגדות ריש מגילה כתב וז"ל ומקמיה אונקלוס הוה יונתן אלא שלא היה יונתן חש לפרש התורה או מטעמא דלקמן דמפרשא מילתא ולא הוה מפרש רק נביאים דאיכא מילי דמסתמן עד שבא אונקלוס ופירש לדורו גם התורה, עכ"ל. וכד הוינא טליא לא ידענא מאי קאמר דהרי יונתן פירש התורה. והתוספות בסוף חגיגה הזכירוהו שכתבו תרגם יונתן כרכושתא וסלמנדרא. וכן הרב הנמק"י סוף פ"ב דמציעא כתב סיכויין רב יוסף בני חי תרגם יונתן וכו'. וכן מהר"ם ריקאנטי שהיה בדור הרשב"א מזכירו בספר יונתן על התורה.

177

קע״חוכזה ראיתי להרב פנים מאירות בתשובות ח"א סי' כ' דף כ"ו ע"א שכתב על דברי הגאון מהר"ר גבריאל שם סי' י"ט שהביא מתרגום יונתן גבי נחל אשכול דשם שני עיקר אף בלא חולי שלא כדברי מהריק"ו עיי"ש באורך, וז"ל ומ"ש מר להביא ראיה מתרגום יונתן וכו'. נראה ברור דדיוקא דתרגום יונתן פר' שלח משום דק"ל דלא נזכר שבאו למקום ששמו נחל וכו' אבל בהנך פסוקים וכו' נקרא המקום על שם המאורע שם המקום תחלה ואח"כ שם המאורע במקום הזה. ואין זה דומה לאיש ואשה שנשתנו שמם דהתם בעינן לידע שם המגרש עיקר שמו מה שנקרא בעת נתינת הגט. ובר מכל זה, לדעתי אין לדעתי אין לנו להקשות על התרגום יונתן מנ"ל דבר זה מקרא כי הוא לא עשה פירושו כפירוש תרגום אונקלוס או פירש"י, רק דבריו היה על פי קבלה מנביאים חגי זכריה ומלאכה, וגילה לנו רזין דרזין מה שאין לנו שום רמז, עכ"ל. והרואה יראה שם בתשובת הרב פנים מאירות דברי הרב מ' גבריאל הנזכר ומה שהשיב עליו הרב פנים מאירות באורך כי באמת פליאה נשגבה על מהר"ר גבריאל הנזכר דלא זכר כמה מקראי קדש שהביא הרב פנים מאירות דהני קראי ערו ערו עד היסוד שהניח, ואעיקרא כלא זה לזה כמ"ש הרב פמא"י. עוד נראה דנחל אשכול לא דמי לשם שני של איש או אשה, דהכא בנחל אשכול וסלע המחלקות ואלון בכות ובאר לחי רואי ודכוותייהו דמו לכינוי ע"ד משל פ' הכהן או חניכת משפחה, ה"נ נחל של אשכול סלע של המחלקות וכן אינך. נמצא דאשכול ומחלקות וכיוצא הוא כינוי והוא שם וכינוי, ר"ל ע"ד שם וכינוי. ולא דמי לשני שמות דאיש או אשה. וגם כשקראו המקום סלע המחלקות וכיוצא בשעת קריאה צירפו שניהם יחד וכן היתה הכונה לקרוא המשום כך. ובעת השינוי כך קראוהו להוסיף ביאור וכינוי סלע המחלקות וכיוצא. ומה דמות יערוך לשם שני בלא חולי ולא דמי כלל. ואין כאן מקום להאריך בזה רק מבואר דהרבנים הנזכ' קוראים התרגום שבידינו על התורה הנז' תרגום יונתן. והרב פנים מאירות הוסיף לומר דהוא קבלה מהנביאים חגי זכריה ומלאכי ולאו דיוקא הוא מאי דדייק הרב מהר"ר גבריאל בתרגום נחל אשכול דלא דמי לתרגום אונקלוס ופירש"י וכו'.

178

קע״טאיברא דמריהטא דלישניה דהרב פנים מאירות משמע דתרגום אונקלוס לאו מפי הקבלה אלא עשאו מדעתו כפירש"י, מה שאין כן תרגום יונתן דהוא על פי קבלה מפי חגי זכריה ומלאכי. ואם זה כונתו הדבר קשה דבפרק ראשון דמגילה מבואר דהוא מפי ר' אליעזר ורבי יהושע ומפיהם תרגם אונקלוס. וכבר היה בימי עזרא ד"מפורש" הוא תרגום, וכן הוא פרק ג' דנדרים, ושם כתב המפרש דהוא מסיני. וכן כתב מהר"י די ליאון במגילת אסתר דף ל'. הן אמת דעיקר חילוקו של הרב פנים מאירות היינו שאונקלוס מפרש הכתוב ממש מה שאין כן יונתן דמוסיף ענינים שאין להם רמז. אבל לשונו מורה דנמשך זה משום דזה מפי עצמו וזה מפי נביאים.

179

ק״פותו, הא דקאמר הרב דתרגום יונתן של תורה מפי חגי זכריה ומלאכי ולא ידענא מנ"ל, דהרי פרק קמא דמגילה לא נזכר גבי יונתן אלא תרגום נביאים. ועל זה אמרו מפי חגי וכו' ומוכח דתרגום יונתן דתורה לאו מפי נביאים אלא מפי עצמו, ובהכי ניחא דלא זכרו בש"ס תרגום דיונתן על התורה משום דלא איירי אלא בתרגום שתרגמו מפי אחרים ולאו מדנפשייהו. ותרגום יונתן על התורה קים ליה לש"ס דיונתן מפי עצמו אמרו. ואמטו להכי כי פריך מהא דאמרו "מפורש זה תרגום" לא משני דההוא תרגום יונתן דקים ליה דההוא מפי עצמו ואיצטריך לשנויי שכחום וכו'. אבל לדעת הרב פנים מאירות דגם תרגום יונתן של תורה מפי חגי וכו' קשה אמאי הש"ס לא הזכיר של תורה דיונתן. ותו אמאי לא משני דמפורש זה תרגום היינו תרגום יונתן על התורה והוה ניחא טפי דכיון דמפי חגי זכריה ומלאכי הוא הרי אמרו דעזרא הוא מלאכי והיינו דכתיב בעזרא "מפורש" והיינו תרגום.

180

קפ״אוחזרנו לדברי מהרש"א הנז' דמוכח מדבריו דיונתן לא תרגם התורה. והרי עינינו הרואות תרגום יונתן על התורה. ותו דהוא עצמו שם במגילה בחי' אגדות פרק הקורא עומד גבי מזרעך לא תתן להעביר למולך ובחידושי הלכות שם דף כ"ה הזכיר תרגום יונתן על התורה.

181

קפ״בואחר זמן רב ראיתי בספר קרבן מנחה למהר"י חאגיז סי' נ"ד שכתב דתרגום זה שבידינו על התורה מיונתן אינו ליונתן בן עוזיאל אלא הוא תרגום ירושלמי. וכן כתב הרב גופיה בהלכות קטנות ח"ב סי' ק"ע. ומצאתי סמך לדבריו שהערוך ערך סלמנדרא והתוס' בע"א דף י' ע"ב כתבו משם הירושלמי מה שהוא תרגום יונתן. ונמצא דהערוך מכנה לפירוש יונתן שבידינו על התורה תרגום ירושלמי. והתוס' זמנין דמכנין אותו יונתן וכפי הערוך זה הירושלמי שבידינו היא נסחא אחרינא מהירושלמי. ובהא ניחא דהערוך בערך גבלא כתב משם ירושלמי שעיר. והתוס' בע"א דף נ"ט כתבו דיונתן פירש שעיר והירושלמי פארן. ובתרגום יונתן שבידינו פירש שעיר כמ"ש התוס' והוא הירושלמי שכתב הערוך. והירושלמי שם פי' פארן כמ"ש התוס'. ועיין בערוך בערך חט הראשון וכן מצאתי אח"כ במוסף הערוך ערך אשן [השני]. וגם שמעתי באומרים להוכיח כן דלשון תרגום מיוחס ליונתן שעל התורה מוכיח שאינו מיונתן בן עוזיאל, דלשונו משונה מתרגום יונתן נביאים.

182

קפ״ג(צז) ספר התרומה - בדיני איסור והיתר וכו' לרבינו ברוך תלמיד ר"י בעה"ת (דו"ו רפ"ג). עי' בנדפס מערכת בי"ת (עי' רבינו ברוך תלמיד ר"י הזקן בח"א). וחיבר מהר"ר נסים שלום פירוש עליו וקראו שבילי תרומה.

183

קפ״דתרומה כתב מהר"ש חיון בתשוב' סי' נ"ז דרוב דבריו או כולם הם דברי רבותיו בעלי התוס', עכ"ד. וכבר נודע דהוא תלמיד ר"י בעל התוספות חבירו של רבינו שמשון וריצב"א אחיו ואשר כנותהן. ורבינו ברוך עצמו מבעלי התוספות כמ"ש בזבחים בסוף כמה דבורי תוספות "ברוך". והוזכר כמה פעמים בתוס' כאשר קבצם בספר קורא הדורות דף י"ו ע"א. ובכן יראה המעיין שאינו צודק לשון מהר"ש חיון הנז' ובודאי יש ממנו כמה חידושים המחדש בטובו וברו"ך שם כבודו.

184

קפ״ה(צח) ספר התרומות - בדיני חושן משפט לרבינו שמואל הסרדי תלמיד הרמב"ן (פראג שס"ד) כמ"ש בנדפס מע' ש' (עיין רבינו שמואל הסרדי בח"א). ועליו חיבר ביאור בפלפול הרב רבי עזריע פיג"ו וקורא לו גדולי תרומה כידוע. וראיתי בכ"י השגות הרבה מהרב הגדול מה' אברהם רוזאניס חמיו של הרב תנא בעל מש"ל על הרב גדולי תרומה בכל תוקף.

185

קפ״ו(צט) תרומת הדשן - (עיין מהר"ר ישראל המכונה איסרלאן ד"ה הרב מהרא"י בח"א) (דו"ו רע"מ).

186

קפ״ז(ק) תשב"ץ - לתלמיד מהר"ם כתבתי בשם הגדולים ח"א מערכת שי"ן (עיין רבינו שמשון בר צדוק בח"א). ובא לידי תשב"ץ על קלף בכ"י וכתוב שם שבא ספר זה ליד רבינו פרץ והגיהו. וכל מקום שתמצא "ומיהו" -- זהו לשונו של רבינו פרץ חלקם בחיים.

187

קפ״ח(קא) תשב"ץ - (עי' מ' שמעון בר צמח ד"ה הרשב"ץ חיבר בח"א).

188

קפ״ט(קב) תשובה - (עי' מ' אברהם ן' אלשקר. מהר"א לבית חזן. מהר"א הלוי ן' מיגאש. מהר"א מדינה. מהר"א צלח. מהר"ר אהרן אזוביב. מהר"ר אליה אביי. מהר"א בכ"ר בנימן הלוי. מהר"א בכ"ר מנחם. מ' אפרים אלנקוואה ורבים זולתם בח"א וב').

189

ק״צ(קג) תשובה - בדין איני נזונית ואיני עושה (עי' מ' אברהם היכיני בח"א).

190

קצ״א(קד) ספר התשובה - (עיין רב סעדיה גאון בח"א).

191

קצ״ב(קה) תשובות - (עי' מ' אבא רבינו אביגדור הכהן. מהר"ר אברהם ן' אשר. מהר"א טריקה. רבינו אברהם בן הרמב"ם. מהר"א מוטאל. מהר"א רוזאניס א' וב'. ר"א מרוטנבורג. מ' אהרן אביוב. מהר"א ן' חיים. רבינו אליהו בן מנחם. מהר"א עובדיה. מהר"א קאפסאלי. מ' אליעזר ן' ארחא. מהר"ר אלישע גאליקו. רבינו אלעזר אלוף. מ' אריה יהודה בן הב"ח וזולתם רבים בח"א וב').

192

קצ״ג(קו) תשובת הגאונים - (עי' גאונים בח"א בקונטרס אחרון).

193

קצ״ד(קז) תשובות לר' יעקב כולי - קצת (עיין עזרת נשים).

194

קצ״ה(קח) תשובות תלמידי דונש ומנחם - (עי' ר' אדונים הלוי בח"א).

195

קצ״ו(קט) תשלום הלכות הרי"ף - (עי' הרמב"ן ד"ה הרמב"ן חיבר תשלום וכו' בח"א).

196