שם הגדולים, מערכת ספרים, מערכת עShem HaGedolim, Maarekhet Sefarim, Letter Ayin

א׳(א) עבודה תמה - פירוש לסדר עבודת יה"כ מהרב שדה יהושע ונדפס בקושטא, ויש פי' לסדר עבודה מהרב מהר"ם נגרין ומביא אותו בס' עבודת ישראל. גם על ס' היראה מרבינו יונה עשה הגהות ופירושים הרב מהר"ם נגרין וראיתיו ונדפס ב' פעמים. והרב מהר"ם נגרין היה בזמן מרן ב"י לפי המשוער אצלי.

ב׳(ב) עבודת הגפן - פירוש ההגדה וחי' דינים בהל' פסח בב"י ד' אופיבאך.

ג׳(ג) עבודת הגרשוני - שו"ת להרב הגאון מ' גרשון אב"ד דק"ק מיץ. ועיין לעיל ובנדפס מערכת גימל (עיין מ' גרשון אשכנזי בח"א).

ד׳(ד) עבודת יה"כ - מהרמ"ק על התפלות והקרבנות, נדפס בויניציא שנת שמ"ז.

ה׳(ה) עבודת ישראל - (אזמיר תצ"ז) פי' סדר עבודה למהר"ר ישראל קמחי תלמיד מופת הדור מהרח"א ז"ל ויש לו תשובה בשו"ת מים רבים כשהלך בשליחות מצוה בערי האיברופ"א והרב שושנים לדוד שקיל וטרי על ס' עבודת ישראל הנזכר.

ו׳(ו) עבודת הלוי - מורה מקום על כל המצות בטור וסמ"ג וסמ"ק ורבינו ירוחם וכלבו דפוס ויניציא ישן ונדפס פעם אחרת בק"ק (קושטנדינא) בשם מורה צדק. ועתה מדפיסים אותו בליוורנו בחומש תורה אור.

ז׳(ז) עבודת מקדש - להרב המקובל מ' מנחם די לונזאנו וחיברו שנת של"ב ונדפס בפני עצמו ואח"כ בספרו שתי ידות והוא סדר עבודות התמידין ומוסף שבת. והרמ"ע מפאנו יסד סדר עבודה לכל המוספין. והרב יעב"ץ בבית תפלתו ערער עליהם וסידר סדר עבודת תמידין ומוספין כפי דעתו ע"ש.

ח׳(ח) עבודת הקדש - להרשב"א. עיין לקמן מערכת שי"ן בס"ד. (עיין הרשב"א בח"א).

ט׳(ט) עבותות האהבה - למהר"ש אלקבץ על דרך האמת ולא נדפס.

י׳(י) עדות ביהוסף - ב' חלקים שו"ת להרב מה' יוסף אלמושנינו אב"ד ור"מ דק"ק בילוגראדו. ועיין בנדפס מערכת יו"ד (עיין מ' יוסף אלמושנינו בח"א).

י״א(יא) עדות ביהוסף - שו"ת להרב המובהק ח"ק כמה' יוסף ן' סאמון זלה"ה נדפס מחדש.

י״ב(יב) עדות ביעקב - שו"ת ולקוטים להרב מה' יעקב די בוטון. ועי' במערכת יו"ד (עיין מ' יעקב די בוטון בח"א).

י״ג(יג) עדי זהב - הגהות מהר"ם די לונזאנו על הרב הלבוש וראיתים מכ"י הרב ז"ל ומזכירו בס' מצת שמורים, וכמ"ש בנדפס מערכת מ"ם בס"ד. (עיין מה' מנחם די לונזאנו בח"א, ועיין לבוש).

י״ד(יד) ספר עדינות - חיברו ר' שמעון הגדול שהיה מגדולי לותי"ר‏ ומקורו מעזרא הסופר ואנשי כנסת הגדולה בקבלה. הזכירו הקדוש מהר"ש בס' דן ידין (מאמר י"ג).

ט״ו(טו) עובר לסוחר - כ"י בקבלה מגורי האר"י ז"ל, כך שמעתי ועתה ראיתי בסה"ד שהוא ספר ללמוד חכמת סופרי"ם חשבונות רבים ונדפס.

ט״ז(טז) עוגה קטנה - (עיין אחות קטנה).

י״ז(יז) עוגת רצפים - (עיין אבק סופרים).

י״ח(יח) עוללות אפרים - להגאון מהר"ר שלמה אפרים בעל כלי יקר, שפתי דעת, אורח לחיים, עמודי שש, עיר גבורים, רבבות אפרים, והיה רב בק"ק פראג עם הגאון החסיד הרב של"ה, ונח נפשיה דרב ז' אייר השע"ט, ובקשו תלמידיו להתעסק בו ולטהרו והורה הרב של"ה שחברת הקברנים יתעסקו עם הת"ח, ואם ירצו לותר לאיזה אנשים חשובים בשביל טובת הצדקה של קברנים שיקנו בדמים הרשות בידם, אבל מצד הדין אין יכולים ליקח מהקברנים, כן כתוב בפנקס חבורה דק"ק פראג והביאו סדר הדורות סוף דף ס"ד.

י״ט(יט) עוללות הכרם - שארית שו"ת כרם שלמה להרב מהר"ש אמארילייו ונדפס בסוף תורת חיים למהרח"ש ח"ג.

כ׳(כ) עולם קטן - בריש משנה חסידים להרב המקובל מ' עמנואל חי ריקי, ונדפס לבדו עם פי' דרך המלך.

כ״א(כא) עולם קטן - מאמר -- (עי' הרמ"ע מפאנו בח"א).

כ״ב(כב) עולת שבת - (עיין עולת תמיד).

כ״ג(כג) עולת שמואל - שו"ת למהר"ר שמואל פלורינטין אחרון.

כ״ד(כד) עולת תמיד - חיבר הרב מהר"י צמח ז"ל כונות אשר מצא מכתב יש הקדש מהחר"ו עצמו ויש בו חידושים הרבה והוא בכ"י.

כ״ה(כה) עולת תמיד ועולת שבת - באור א"ח ש"ע להרב מ' שמואל א' מדייני ק"ק קראקא ונדפס באמשטרדם שנת אמ"ת והרב מג"א והרב אליהו רבא משיגים עליו.

כ״ו(כו) עומר השכחה - (עיין רבינו יעקב מרומרוג ר"ת בח"א).

כ״ז(כז) עז והדר - שיטה נפלאה בפלפול עמוק כ"י על מס' ע"א מהרב הגדול מה' שמואל בן אלבאז מרבני עיר פיס בזמן הרב הגדול מה' יעקב ן' צור ושמעתי מתלמידיו ותלמידי תלמידיו את כל תקף גדולת הרב מר שמואל הנזכר בעומק העיון ישר ובהוראה ותלמודו שגור ומסודר בפיו. והרב המופלא ח"ק מהר"ח ן' עטר בס' פרי תאר קורא אותו אחי הרשב"א. ונח נפשיה דרב בן נ"ב שנה כשמואל הרמתי וכדומה שהיה שנת תק"ט.

כ״ח(כח) ספר העזר - חיבור קדמון ומזכירו לפעמים רבינו מנוח בפירושו ובדף נ"ג כ' כ"כ הרב על העזר בחיבור המוקצה. ובס' כ"י ישן נושן מצאתי שכ' אחר הרז"ה בעל המאור כלשון הזה והרב רבי מאיר מטרנקטאלייש חיבר חיבורים ועזר לכל בס' העזר, ובס' כפתור ופרח סוף דף ז' כתב ובעל העזר זקני הרב ר' נתן בן הרב ר' מאיר כתב וכו' ותמה על מ"ש טהור קדש הרב ר' אליעזר דשינו זצוק"ל בהלכותיו עכ"ל. וכפי מה שמצאתי בס' ישן הרב בעל העזר היה שמו הרב ר' מאיר ואפשר דט"ס הוא בכפתור ופרח וצ"ל זקני הרב ר' מאיר בן הרב ר' נתן.

כ״ט(כט) עזרת נשים - מהרב הגדול מהר"ם ן' חביב על עיגונא סובב הולך על סי' י"ז מש"ע אבן העזר. ואח"ז מחברת בשמות הגיטין ובסוף קצת תשובות לבן בתו החכם השלם החסיד ועניו כמה' יעקב כולי המחבר ספר מעם לועז לזכות את הרבים והמסדר הס' הנורא משנה למלך ופרשת דרכים, ושמעתי מקדושת וחסידות מהר"י כולי ז"ל הנזכר ושקידתו בתורה. וראיתי קונטרסים ממנו בכ"י שכל מה שהיו מחדשים בישיבת הרב הגדול מהר"י רוזאניס ז"ל וחביריו הרבנים ז"ל היה כותב בשמם. וכן כמה קונטרסים מחידושיו כ"י. והוא סידר ספרי הרב מר זקנו ז"ל גט פשוט שמות בארץ, עזרת נשים, וסידר ס' הנורא משנה למלך וקבץ כל גליוני הספרים וכל ניירות וזכרונות וחיבר ס' הבהיר משנה למלך וגם ס' פרשת דרכים שהיה בלי סדר ומעורב ונתח אותו לנתחיו וחיבר דרכ"י נועם ורוחו הוא קבצן. וראיתי קצת מפרשת דרכים כ"י מהרב ז"ל וברכתי ברוך שחלק מחכמתו. והכרתי תוקף פעולת צדיק מהר"י כולי ז"ל הפלא ופלא כי היה סופר מהיר ובקי בש"ס ובפוסקים ומפרשים וכנראה בספר מעם לועז אשר חיבר לזכות את הרבים אשריו ואשרי חלקו.

ל׳(ל) עט סופר - לרד"ק בחכמת הדקדוק.

ל״א(לא) עט סופר - כ"י חיבר הרב מ' יעקב ן' צור ז"ל בתקון סדרי שטרות וחיבר חבורים הרבה כמ"ש בח"א מערכת יו"ד אות מ' (עיין יעקב ן' צור בח"א). והרבה לכתוב בכל גליוני ספריו. והיה בקי בכל מנהגי הרבנים מספרד הבאים מהגרוש ולא הניח דבר גדול ודבר קטן הכל בכתב. גם יש לו ספר האגרות שכתב במליצה ויש בו המצאות במדב"ר בערב"ה.

ל״ב(לב) עטור - סדר הדורות כתב עטור ואחר כך עטור סופרים ע"ש. ואינם שנים כי ספר העטור הפשוט והמודפס נקרא עטור סופרים אלא שהפוסקים כותבים עטור לבד לקצרו, זה פשוט. ולעיל במערכת דל"ת (עיין דברות) כתבתי שראיתי למרן בבית יוסף א"ח סימן תרע"א שכתב "כן כתב הר"ן בשם העטור וכ"כ שבלי הלקט בשם בעל הדברות", ע"ש. וכתבתי דיש להרגיש דהרב עטור הוא הרב המחבר הדברות כידוע. ושמעתי אומרים דכונתו על חילוק שמות הספרים דהר"ן כתב בשם ספר העטור ושבלי הלקט בשם ספר הדברות. ולא נהירא דהי"ל למרן לומר "וכ"כ ש"ל בשם ספר הדברות" או לשון כיוצא בזה ומאמרו בשם בעל הדברות משמע דרבנים חלוקים הם בעל העטור ובעל הדברות. ואולי אגב שיטפיה נקט לשון זה.

ל״געטור סופרים בדיני ממונות ושטרות ויש בה עשרה מאמרות ואחר כך הלכות שסימנם תשק"ף בגז"ע חכמ"ה. חיברו רבינו יצחק בן אבא מארי כמ"ש בח"א מערכת יו"ד אות י"ב (עיין זה בח"א). ומ"ש בשו"ת להרמב"ן סי' ע"ט "וכן ר"ח בעל העטור" -- הוא ט"ס וצ"ל ר"י בעל העטור.וכבר כתב רבינו בצלאל דתשובות אלו מלאים טעיות. שוב ראיתי בתשובות מהר"ם ד"פ סימן תק"ט שכתב פסק ר"י בספר העטור ויש לדחות, ועל קצת מאמרות כתב הרב בני יעקב ומורנו הרב מר קשישא מהר"א נחום היה לו באור העשרה מאמרות, והרב החסיד מהר"א גירון עשה פירושים לקצת העטור ונקרא מקרא סופרים ותקון סופרים וראיתיו כשהייתי בקושטאנטינא שנת תקי"ז שנדפס בו בפרק, והרב מהר"ר יעקב די בוטון היה לו חבור על העטור ונאבד ואיזה שיור נדפס בספרו עדות ביעקב משו"ת וליקוטים, והרב הגדול מהר"ש אלגאזי כתב דהיה לו זקנת שלמה על לשונות העטור וח"מ ונאבד.

ל״דושמעתי מרבנן קשישאי בעה"ק ירושלים ת"ו שקבלו מזקנים דספר העטור וספר רבינו ירוחם הם מבחינת סוד עלמא דאתכסיא, וכל מי שעושה באור עליהם או נאבד הביאור או ח"ו יפטר במבחר ימיו, וספר העטור כבר כתבנו דכמה רבנים עשו פי' ונאבדו והרב בני יעקב נח נפשיה בן ל"ב טהור. וכן רבינו ירוחם -- הרב מהר"ש יונה עשה באור לחלק אדם וקרא שמו מגיד לאדם, ולמישרים קראו מגיד מישרים ונאבדו, וכמה"ר אשר שלם התחיל לחבר עליו כמו שתראה בס' מטה אשר ונפטר לב"ע בקוצר שנים, והרב נתיבות משפט מעט מזער שביאר ונח נפשיה דרב, גם הרב מהר"א לפפא הי"ל באור על רבינו ירוחם כמ"ש תלמידו הרב משכנות יעקב ונאבד. מכאן תראה קדושת הרב מהר"א גירון שעשה באור לאיזה חלק מהעטור ויצא לאור והאריך ימים ושנים תנצב"ה.

ל״ה(לג) עטרת אליהו - להגאון מה' אליהו על זבחים מנחות תמורה ותוספתא דזבחים ומפליגים מאד על חכמתו ובקיאותו.

ל״ו(לד) עטרת זהב - פי' על אסתר מהרב המקובל עיר וקדיש מה' חיים הכהן תלמיד מהרח"ו זצ"ל והוא אצלנו בכתיבת יד.

ל״ז(לה) עטרת זקנים - להנשר הגדול מהר"י אברבנאל ועתה נדפס פעם שנית באמשטרדם.

ל״ח(לו) עטרת זקנים - חידושי דינים על כל ד' חלקי ש"ע מהרב מנחם מענדל אב"ד דק"ק קראטשין תלמיד הרב בית חדש בן בתו של הגאון מהר"ל רופא אב"ד דק"ק ווינא. ולא נפדס כ"א על ארח חיים סביב מגיני ארץ.

ל״ט(לז) עטרת פז - באור על הרא"ש סדר נשים מהרב מה' פינחס זעליג אבד"ק לאסק וקרי אנפשיה תשית לראש"ו עטרת פ"ז. ויש לו גם על סדר מועד אך לא ראיתי מודפס כ"א על סדר נשים.

מ׳(לח) עטרת צבי - על ח"מ מהרב מה' צבי בר עזריאל והוא הרב המחבר בית לחם יהודה על י"ד.

מ״א(לט) עטרת צבי ונחלת צבי - על ש"ע א"ח. מה' צבי הכהן תלמיד הרב ב"ח.

מ״ב(מ) עטרת ראש ועטרת תפארת - שיטה על מס' ברכות וקצור סדר זרעים להגאון השלם מה' לוי אב"ד דק"ק קאדני והי"ל עשר עטרות חבורים ולכלם בשם יקרא אורייתיה כשרה ושמה עטר"ה על סדר מועד נשים נזיקין קדשים טהרות ועל הרמב"ם ושו"ת ועל קידוש החדש ויסוד עולם וצורת הארץ כמבואר באורך בהקדמתו, והן בעון נח נפשיה ולא נדפסו כ"א השני חלקים הנז' שהדפיס בחייו הגאון ז"ל.

מ״ג(מא) עטרת שלום - למהר"ח הכהן תלמיד מהרח"ו על שיר השירים וגם חיבר על כל ה' מגילות ועל ישעיה ואיווב ונאבדו כולם אך יש בידי עטרת זהב פי' אסתר מנורת זהב פי' קהלת בכ"י.

מ״ד(מב) עטרת שלמה - באור מהרש"ל לשערי דורא ונדפס פעם שנית בבסיליאה ועיין בהקדמה שם.

מ״ה(מג) ספר העיון - מרב חמאי גאון הזכירו הרמ"ק בספ"ר שער עשר ולא תשע פ"ז ע"ש. וזכיתי אני הדל לראותו כ"י.

מ״ו(מד) עיון יעקב - להגאון מהר"י בעל מנחת יעקב וכו' על העין יעקב בדרך פשוט.

מ״ז(מה) עין יהוסף - שיטת הרב מר קשישא מהר"י חזן אבי הרב שנות חיים, על מציעא. ויש לו עוד בכ"י כמ"ש בנדפס מערכת יו"ד. (עיין מ' יוסף חזן בח"א).

מ״ח(מו) עין יוסף - דרושים ע"ס משפטים מהרב הנזכר. ואני ראיתי בכ"י עד סוף התורה.

מ״ט(מז) עין יעקב - שחיבר מהר"י ן' חביב אביו של מהרלנ"ח כנודע, ראיתי לכתוב הספרים שנדפסו פירושים על עין יעקב כי בכ"י ראיתי ושמעתי הרבה פירושים והם: פי' הרב מהר"ר אהרן ן' חיים האחרון על כל עין יעקב כ"י, הרב מהר"ר אליעזר ן' ארחא כ"י, הרב מהר"י חזן בעל עין יוסף כ"י, ואשר הם בדפוס שידעתי אתיא זכירה

נ׳א) פירוש מהר"י ן' חביב עצמו בח"א שהדפיסו, הוא עצמו הוסיף מדיליה כמה חידושים בשם "אמר הכותב",

נ״אב) חידושי אגדות למהרש"א,

נ״בג) מהר"י פינטו על ח"א וח"ב,

נ״גד) תאוה לעינים וקלורית לעין למהר"ש אלגאזי,

נ״דה) ישרש יעקב למהרח"א,

נ״הו) שבות יעקב על ח"ב להרב ז"ל,

נ״וז) עיון יעקב,

נ״זח) כבוד הבית על ח"א,

נ״חט) עיר בנימן ראשון על ח"ב,

נ״טי) אהל יעקב למהר"ר יעקב כהנא שפירא ונדפס בפפד"א על מאמרי עין יעקב.

ס׳ומהר"ר אריה ממודינא הוסיף ללקט לקוטי בתר לקוטי מאמרי הש"ס אשר לא הביאם הרב מהר"י ן' חביב בעין יעקב וקרא שמו בית יהודה, ופירש קצת מאמרים בשם אמר הבונה, ובעין יעקב חדשים נדפסו גם מאמרי בית יהודה ופי' "אמר הבונה", ומה שהשמיט הרב מהר"י ן' חביב מאמרים אלו הוא שכוונתו היתה ללקט המאמרים השייכים לשנים עשר מעלות שעליהם היתה כונתו בליקוט מאמרי הש"ס והניח יתרם, ודעתו היה לעשות מפתח על זה אלא דסיום ח"א נתבקש בישיבה של מעלה, וכ"ז מבואר בהקדמתו ובדברי מהרלנ"ח בנו, ודין גרמ"א כי בח"א יש חידושים מהראשונים הרבה וגם ממנו ז"ל כאמור, ויהי בנסוע האדו"ן נדפס ח"ב בדד עין יעקב ולא יש כל כך חידושי הראשונים ולא חידושיו כמבואר בסוף בדברי הרב מהרלנ"ח בנו ע"ש.

ס״א(מח) עין משפט - להרב עזרא מלכי שו"ת כמש"ל במערכת מ"ם (עיין מלכי בקדש).

ס״ב(מט) עינות מים - דרושים להרב הנזכר בכ"י.

ס״ג(נ) עיני ישראל - פי' על הסמ"ק מהרב מהר"ר ישראל קמחי כ"י.

ס״ד(נא) עיני העדה - (עיין חשק שלמה).

ס״ה(נב) עיקרים - ספר העיקרים למהר"י אלבו מעיר שוריא"ה, וכתב הרב ספר יוחסין שחיברו בשנת קפ"ה ונדפס כמה פעמים וגם נדפס בפירושים עץ שתול שרשים וענפים.

ס״ווהנה הרמב"ם הוא היה מונה י"ג עיקרים כידוע ובתשובות החדשות להרא"ש ושאר גדולים והוא ספר בשמים ראש בסימן רנ"א זכר שהרמב"ם עשה עיקרים ותמה על הרמב"ם אמאי לא כתב בכלל העקרים עיקר גדול והוא עיקר הדת כי הצור תמים פעלו ונתן לנו תורתו וכרת עמנו הברית והפליא להטיב ויתן לנו א"י בעבור שנשמור חקיו ואנחנו הרשענו וחרב הבית בעונינו ועדיין חרב על רוב פשעינו וכשנשוב עוד יגאלנו ויבנה בה"מ, ושם האריך הרבה בעיקר זה וזה תורף דבריו בקצור נמרץ ולזכרון קאתי.

ס״זונשאל הרדב"ז בתשובותיו דפוס ויניציא סי' שד"מ על איזה חשבון מהעיקרים הוא סומך על הרמב"ם או על הרב ן' חסדאי או על מה' יוסף אלבו, והשיב הרב ז"ל אין דעתו מסכמת לשום לתורה שום עיקר, לפי שכולה עיקר מפי הגבורה וארז"ל כל האומר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק אחד וכו', ואם כן כל מצוה ומצוה היא עיקר ופנה וכו' ואיך נאמר דזו עיקר וזו טפילה ח"ו והאריך בזה ע"ש למ"ד.

ס״ח(נג) עיר בנימין - שני חלקים עיין לעיל מערכת בי"ת (עיין מה' בנימין וואלף בח"א). והם דברים נחמדים והקדמות נפלאות.

ס״ט(נד) עיר גבורים - להגאון מ' שלמה אפרים רבו של הרב תוי"ט. ועי' בסמוך (עיין עוללות אפרים לעיל).

ע׳(נה) עיר דוד - דרושים להרב מה' דוד עשוי בתים וחדרים נדפס באמשטרדם.

ע״א(נו) עיר מקלט - על המצות מהרב דוד [הנז'] אב"ד דקק"א באמ"ד בזמן מהר"י ששפורטש. ושם ביאר מורה מקום המצו' בש"ס ובמדרש ובטור ואיזה טעם ועונש העובר על המצוה והתיקון, ונדפס בדיהרנפורט שנת ת"ן, וכמדומה שחזר והדפיסו בס' י"ד כל בו מסודר ממנו [צ"ל מבנו] תפלות וכו' וכולל י"ד ספרים וכמו רגע ראיתיו זה שנים רבות.

ע״ב(נז) על כל - ספר דינים שחיבר ה"ר משה שניאור מאיבור"א תלמיד מהר"ם ומתחיל על כל יתגדל, קנה בינה דף כ"ה ע"ב, מזכירו מור"ם בדרכי משה א"ח סי' ס"א וכתב שחיבר תלמיד מהר"ם.

ע״ג(נח) על הנסים - (עיין מ' תם ן' יחייא בח"א).

ע״ד(נט) עלה דיונה - שיטה על כמה מסכתו' להרב מה' יונה אשכנזי דרך חורפא.

ע״ה(ס) עליות רבינו יונה לבתרא - כך מכנין האחרונים חידושי רבינו יונה לבתרא, ויראה לי ההדיוט דהטעם אשר קראו בשמותם עליות היינו בכל סוגיא כתוב עלה בידינו כך וכך, ומשו"ה נקראו עליות לפי שבחידושיו במסכת זו החלו עולין ההלכות מכל סוגיא ועלה כתיב.

ע״ווכזה ראיתי שזכרו עליות רבינו טודרוס ליבמות וגם אלה זכיתי לראותם כ"י ישן נושן ואחזה אנכי מציב לו יד בגליון הדינים העולים במספרם כמשפט ומשו"ה קרי להו עליות.

ע״ז(סא) עליות יבמות - רבינו מאיר בר טודרוס הלוי כ"כ סדר הדורות מש"ק, ואין האמת כן אלא הם מרבינו טודרוס הלוי בן אחיו של הרמ"ה ואני הצעיר זכיתי לראות, כמ"ש במערכת טי"ת ועי' בנדפס בס"ד (עיין רבינו טודרוס ב"א של הרמ"ה בח"א, ועיין לפני זה).

ע״ח(סב) עמודה גולה - הוא סמ"ק חיברו רבינו יצחק מקורביל חתנו של הר"י מפרי"ש גיסו של רבינו המרדכי ועלה לשמים שנת ל'. ושלח הספר לכל בני הגולה שיעתיקוהו בכל מקום וידעו שרש המצות והלכותיהן. וכמ"ש בהקדמת הספר. ודין גרמ"א שבאשכנז יש הרבה סמ"ק על קלף ובכל סמ"ק יש הגהות מתחלפות, לא ראי זה כראי זה, דבכל עיר גדולי הדורות כתבו הגהות כפי דעתם. וראיתי כמה סמ"ק כל אחד בהגהות שונות.

ע״ט(סג) עמודי שלמה - באורי הגאון מהרש"ל על הסמ"ג ונדפסו בעיר באסיליאה.

פ׳(סד) עמודי שמים - סדור תפלה שאזן וחקר הרב מה' יעבץ על שפ"ת ים הדקדוק מוקף מדינים שונים וסביב פירושים ורמזים ותקון מעמדות ופי' פרק שירה ותקון סדרי עבודה וכהנה רבות ציצים ופרחים על שושנים.

פ״א(סה) עמודי שש - מהגאון שלמה אפרים כמ,ש בסמוך (עיין עוללות אפרים לעיל) והוא רבו של הגאון מה' שעפטיל בן הגאון של"ה כמ"ש בהקדמת ווי העמודים.

פ״ב(סו) עמודיה שבעה - להרב הדרשן המופלא מה' בצלאל דברים מתוקים והקדמות נפלאות נדפסו כמה פעמים והוא הרב המחבר קרבן שבת והי"ל דרושים על כל התורה ולא נדפס.

פ״ג(סז) עמק הבכה - מהרב עמודיה שבעה [הנז'] על איכה, ולא נדפס.

פ״ד(סח) עמק ברכה - מהגאון מה' אברהם סג"ל הורוויץ עם הגהות ותוס' מבנו הגאון החסיד של"ה ונדפס פעם שנית באמשטרדם עם תוספת מרובה חידושי הגאון של"ה על מרדכי ברכות וחידושי בנו הגאון מה' שעפטיל על מס' ברכות וכהנה וכהנה חידושים.

פ״ה(סט) עמק יהושע - (עיין קרבן מנחה).

פ״ו(ע) עמק המלך - נדפס משנים קדמוניות בקבלה וכתוב שם שהוא מגורי האר"י זצ"ל, ויצאו עליו עוררין, ושמעתי שלא באו לידו כתבים אמתיים, והרב עיר וקדיש מה' חיים הכהן ז"ל תלמיד רבינו מהחר"ו ז"ל בהקדמת ספרו מקור חיים פי' להל' ציצית ותפילין מהש"ע דרך קשתו על הספר הנזכר.

פ״זלכן הצנועין מושכים ידיהם מלקרות בו ובס' נולבות חכמה להרב יש"ר, ועמ"ש הרמ"ז באגרות אשר בדפוס דף מ"ב ע"א שרומז ומחוי במחוק והמ"י, וכבר כתבתי כמה פעמים שהרוצה ללמוד בכתבי רבינו האר"י זצ"ל האמיתיים יעסוק בשמונה שערים שסידר הרב מהר"ש ויטאל בן רבינו ההרח"ו(?) ז"ל ובס' דרך עץ החיים למהר"ם פאפירש ז"ל שנדפס מקרוב כמה פעמים בפולין, וס' אוצרות חיים כ"י מצאו הרב מהר"י צמח ז"ל מכתיבת מהרח"ו ז"ל וכלו הוא כלול בדרך עץ החיים הנז' בין הפרקים, גם עולת תמיד שסידר מהר"י צמח ז"ל בכונות העיד שהוא מכתיבת יד מהרח"ו ז"ל, וכבר כתבנו כמה פעמים שמז"ה מהר"א אזולאי ומהר"י צמח ז"ל עשו הפסקות ויחודים עד שהרב מהחר"ו ז"ל נתן להם רשות לחפור בקברו ולהוציא משם הכתיבות שצוה הוא ז"ל לגנזן והוציאום משם, ומכתבים אלו הם המהדורא בתרא של דרך עץ חיים וס' עולת תמיד הנזכר שלא היו בידו של הרב מהר"ש ויטאל ז"ל, וכל זה נתברר לי הצעיר באמת אחר החיפוש בכמה ספרים כ"י, וגם מדברי הרב מה' משה ויטאל ז"ל בן רב מהר"ש ויטאל הנזכר שראיתי כתב ידו ממש שכותב בסגנון זה על איזה קונטרס זהו ממר זקני מהרח"ו ז"ל ונמצא ביד זולתנו מכ"י מר זקני ז"ל, ויותר מזה נתברר לי הדבר מאד ודי בזה.

פ״חודע שחברו ספרים הרב מז"ה והרב מהר"י צמח ז"ל על הזהר מכתיבות הנז' שמצאו בקבר מהרח"ו ז"ל, ונראה שלא היה רצון ה' שיתגלו ונאבד לגמרי הספרים הנז', וכל האמור ידעתי נאמנה בבירור.

פ״ט(עא) עמר מן - כ"י פירוש אדרא זוטא להרב המקובל מהר"ר מנחם די לונזאנו ושם מדבר הרב ז"ל קשות, וקנא חכם אחד וחיבר ס' השגות עליו וקרא שמו בן דוד ונדפס כמ"ש לעיל במערכת ב' בס"ד, (עי' בן דוד).

צ׳(עב) ענק - חיברו בעל איומה כנדגלות ומזכירו שם כמה פעמים.

צ״א(עג) עסיס רמונים - קצור ספר הפרדס של רבינו הרמ"ק ז"ל, חיברו ה"ר שמואל גאליקי תלמיד רבינו הרמ"ק וכמה"ר מרדכי דאטו הוסיף הגהות בגליון וגם הוא תלמיד הרמ"ק והדפיסוהו בטעות וההגהות שלא במקומן וגם ערב רב. לכן הרמ"ע תיקן הספר והוסיף בו ונדפס במנטובא ש' שפ"ג.

צ״ב(עד) עפרא דארעא - מהרב המפורסם מהר"י עייאש סובב הולך על ח' ארעא דרבנן, ונדפס מחדש עם ארעא דרבנן בשמע יעקב הנדפס מחדש.

צ״ג(עה) עץ אבות - פירוש אבות למהר"ר יעב"ץ נדפס באמשטרדם עם רבינו עובדיה ותוי"ט ולחם נקודים ובסופו לוח ארש.

צ״ד(עו) עץ הגן - (עיין בעי חיי).

צ״ה(עז) עץ הדעת - (עיין בעי חיי).

צ״ו(עח) עץ הדעת - (עיין תוצאות חיים).

צ״ז(עט) עץ הדעת טוב - כ"י חיבר מהרח"ו זצ"ל דרשות על כל התורה דרך פרד"ס נחמד מאד וזכיתי לקרותו.

צ״ח(פ) עץ הדר - (עיין בעי חיי).

צ״ט(פא) עץ חיים - חיבר הרב מהר"י חאגיז על המשניות כולל הש"ס סוגיות ודברי התי"ט ותוספת נפך משלו.

ק׳(פב) עץ חיים - כ"י פסקי דיני ממונות וכתוב בו חיברו מאור הגולה רבינו חיים בר נסים וראיתיו באיטליא.

100

ק״א(פג) עץ חיים - (עיין בעי חיי).

101

ק״ב(פד) עץ החיים - חיבר מהרח"ו זצ"ל בחכמת האמת ממה שקבל מרבו רבינו האר"י זצ"ל והוא שם כולל לכל ספריו ואחר כך פתח כמה שערים, שער ההקדמות, שער הכונות וכו', וכבר בנדפס מערכת חי"ת כתבתי מענינו (עיין מ' חיים ויטאל בח"א), ומפני שמהרח"ו קרא שם כולל "עץ החיים" לכן הרב המקובל המופלא מהר"ר מאיר פאפירש כשסידר הכתבים שהיו בידו וקבלם מרבו הרב המקובל מ' יעקב צמח, כי כתבי מהרח"ו עצמו היו ביד בנו מהר"ש ויטאל ולא היו זזים מביתו כלל רק אבדורי אבדור הכתבים בערבוביא כמ"ש בנדפס שם מערכת חי"ת, והרב מהר"ם פאפירש הנזכר הלך לדמשק וראה בבית מהר"ש ויטאל הספרים ולקח שמץ מנהו מהסדר, ובחזרתו לעה"ק ירושלים סידר סדר נכון לכל הכתבים עם מהדורא בתרא שלא היתה ביד מהר"ש ויטאל ולכלם קרא בשם עץ החיים, אך בחלקו"ת כי לספר ההקדמות קראו "דרך עץ החיים" ולספר הכונות קראו "פרי עץ החיים" ולפי' פסוקים וכו' קרא "נוף עץ החיים" וחילקו ויש בו נוף שני נוף ג' וכו' עדר עדר לבדו.

102

ק״ג(פה) עץ החיים - חיבר הרב הגדול מופת הדור עיר וקדיש מהר"ח אבואלעפיא דרשות על התורה והוא רומז הרבה דיני הש"ס והרמב"ם בדקדוק הכתובים ואותיו"ת אשר תבאנה, ואגב שקלא וטריא על הרמב"ם ואביזריה, והוא ספר נפלא ובקצור גדול והקורא צריך להעמיק העיון ואז חיך אוכל יטעם לו אמריו ורמיזותיו כי נעמו.

103

ק״דושמעתי מרב אחד ששמע מפי הרב ז"ל שקבלה בידו שהוא משבט יהודה וזרע המלוכה, ולזה כוון בספר עץ החיים סוף פרשת ויחי שכתב ומשו"ה הבטיחנו שלא יפסק וכו' עכ"ד ששמע מפה קדוש הרב ז"ל.

104

ק״ה(פו) עץ שתול - (עיין מה' גדליהו בר שלמה בח"א).

105

ק״ו(פז) עצי אלמוגים - על דיני נט"י עירובין שניות בפלפול עצום.

106

ק״ז(פח) עצי ארזים - על תחלת ש"ע א"ה בפלפולא אריכתא ולענין דינא.

107

ק״ח(פט) עצמות יוסף - שיטה קדושין וסוגיות אחרות להרב מ' יוסף ן' עזרא בפלפול עצום. ועיין בנדפס במערכת יו"ד (עיין מ' יוסף ן' עזרא בח"א).

108

ק״ט(צ) עקידת יצחק - להרב הפילוסוף האלהי מהר"ר יצחק עראמה ספר נחמד מאד ויש בו שערים מלמעלה מנה ויהללוהו בשערי"ם והוא אביו של הרב מאיר עראמה עיין לעיל מערכת במ"ם (עיין מהר"ר מאיר עראמה בח"א), וכל ספרי הדרשנים בדורות שלפנינו שותי מימיו הנאמנים באו שעריו בתודה.

109

ק״י(צא) ערוגת הבושם - להרמב"ם ז"ל כ"י מחכמת הרפואה.

110

קי״א(צב) ערוגת הבושם - למהר"ר שמואל ארקווילטי בדקדוק וכו'.

111

קי״ב(צג) ערוגת הבושם - פי' שיר השירים עד"ה.

112

קי״ג(צד) ערוך - ראיתי בספר הישר כ"י לרבינו תם שכתב וז"ל "וכן בערוך והוא בר סמכא שכל דבריו נערכין על פי' רבינו חננאל", עכ"ד בדף קמ"ז ע"ב. וכן ראיתי בספר מנחת שי פרשת וישב על פסוק "היא מוצאת" שכתב ידוע כי רוב פירושיו של הערוך הם כפירוש רבינו חננאל עי"ש (ועיין רבינו חננאל, רבינו נסים בר יעקב בח"א).

113

קי״ד(צה) ערוך הקצר - הוא בדפוס וראיתיו על קלף ישן כ"י חשוב וטוב. ויש בו איזה תיבות שלא הביאם הערוך.

114

קי״ה(צו) ערך לחם - הם הגהות הרב מהר"י קאשטרו על ד' ש"ע ונדפס בקושטנדינא, וכמדומה לי שראיתי באיזה מקום שהרב ז"ל חיבר חבור באורך על ד' טורים ומשם חפר אוכל וחיבר ספר ערך לחם, והוא ע"ד מרן ומור"ם שחיברו באורך על הטור ואח"כ כתבו הדינים בקצור.

115

קי״ו"ערך לחם על ד' ש"ע בספר פרח שושן מהריק"ש בספר ערך לחם", כ"כ סדר הדורות דף קע"ד ע"ד, וכבר נדפס ספר ערך לחם י"ג שנה קודם פרח שושן אלא שלא הגיע לידו ולא ידעו.

116

קי״ז(צז) ערכי הכנויים - שסידר הרמ"ז כ"י באורך והיו לאותות מאל"ף עד תי"ו, ועיין בגולל אור.

117

קי״ח(צח) עשרה דברים - (עיין רבינו שמואל בר משה מלגו'וויירי בח"א).

118

קי״ט(צט) עשרת הדברות - ספר שחיבר הרב העטור ז"ל כמ"ש בשם הגדולים ח"ב ריש מערכת ד' (עיין דברות). והפוסקים קוראין אותו ספר הדברות.

119

ק״כ(ק) עתים - מאמר העתים א' מהמאמרות שחיבר הרמ"ע ז"ל, ונדפס לבדו ואח"כ נדפס עם פירוש יד יהודה. וספר העתים לרבינו יהודה בן ברזילי אלברצלוני עיין ח"א מערכת יו"ד אות ה' (עיין רבינו יהודה בן ברזילי אלברצלוני בח"א).

120