שם הגדולים, מערכת ספרים, מערכת דShem HaGedolim, Maarekhet Sefarim, Letter Dalet

א׳(א) דבי אליהו - (עיין סדר אליהו).

ב׳(ב) דבר משה - שו"ת להרב מהר"ם אמארילייו א' מרבני שאלוניקי יע"א בנו של הרב כרם שלמה ג' חלקים.

ג׳(ג) דבר שבקדושה - חברו בעל ילקוט ראובני הקדמות וחדושים בעניני הוידוי חומר העברות והתשובה נדפס בזולצבאך שנת תמ"ד.

ד׳(ד) דבר שמואל - שו"ת להרב החסיד מהר"ש אבוהב אב"ד ור"מ דק"ק וויניציאה וכל רבני איטאליא מריצין לו אגרותיהם ושאלותיהם כמבואר בתשובותיו ועיין בנדפס מערכת שי"ן (ע' מהר"ר שמואל אבוהב בח"א).

ה׳(ה) דברות - הרב העטור חיבר ספר על המועדות וקראו עשרת הדברות וכותבים הפוסקים וכן כתב בעל הדברות ובפרט הרב שבלי הלקט מביאו תדיר. והנה אמת נכון הדבר כאשר ראה יראה המסתכל בדברי רבוואתא קמאי. ויש להרגיש קצת על מרן בבית יוסף אורח חיים סי' תער"א שכתב כ"כ הר"ן בשם העטור וכ"כ שבלי הלקט בשם בעל הדברות וכאשר ירדוף הקורא יבין דתרי הוו ואינו כן כי הרב העטור הוא חיבר הדברות ועיין (עטור) במערכת עי"ן בס"ד.

ו׳(ו) דברי אמת - להרב מהר"י (בר) [בכר] דוד שו"ת (קושטא תק"כ) וענינים בסדר קונטרסים ודרושים והיה אביר הרועים מרבני קושטנדינא. ומספרו נראה יקר תפארת גדולתו ורוב בקיאותו. ויש לו עוד חבור בשמות הגיטין נחמד מאד.

ז׳(ז) דברי אמת - הגהת הכ"ד על דרך ספר מנחת שי ועל דרך אור תורה להרמד"ל חברו הרב הגדול מהר"ר שלמה עדני ז"ל תלמיד רבינו בצלאל אשכנזי ורבינו חיים ויטאל זכרם לחיי עד והוא בכ"י.

ח׳(ח) דברי אמת - (עיין מעין חכמה).

ט׳(ט) דברי דוד - מהגאון בעל טורי זהב על פירוש רש"י בחומש ונדפס בדיהרנפורט וחיבר שו"ת ולא נדפסו אלא קצת המה באו בספרי רבני אשכנז.

י׳(י) דברי חכמים - ובו ב' חלקים. דעת חכמה הוא מוסר גדול בטוב טעם ודעת. וחלק ב' מקור חכמה עם סלת בלולה על דיני ש"ע א"ח עד סי' ר"מ. חברם הרב המקובל מהר"ר יהודה ליב פאוויצר (פוחאוויצער) הרב המחבר קנה חכמה ודרך חכמה וכבוד חכמים. וכל ספריו קדושים ומעוררים יראה וקדושה.

י״א(יא) דברי יוסף - שו"ת להרב החסיד המקובל מהר"י [יוסף] אירגאס אחד המיוחד מרבני עיר ליוורנו יע"א.

י״ב(יב) דברי יוסף - (עיין מ' אברהם סבע הספרדי בח"א).

י״ג(יג) דברי נבא - חדושים על הש"ס בקצת מסכתות וקצת דינים בסופו ונקרא פי נבא.

י״דושמעתי מהרב המופלא ח"ק כמהר"ח ן' עטר זלה"ה שבזמנו חכם אחד מחכמי המערב קרא בו בענין אחד ולא ערב לו ודבר עליו סרה ובלילה בא לחנקו עד שבכה ושאל מחילה וקבל שלא לזלזל בשום מחבר.

ט״ו(יד) דברי קבלה - (עיין מערת שדה המכפלה).

ט״ז(טו) דברי ריבות - (עיין בסמוך אח"ז).

י״ז(טז) דברי שלום - דרושים מהרב מ' יצחק אדרבי ז"ל שדרש בק"ק שלום בעוב"י שאלוניקי יע"א. ודברי ריבות קרא לס' שו"ת כידוע.

י״ח(יז) דברי שלמה - דרושים נחמדים להרב מ' שלמה שלם אב"ד דק"ק ספרדים באמשטרדם.

י״ט(יח) דגול מרבבה - פי' שיר השירים בפרד"ס להחכם השלם מתחסד עם קונו כמהר"ר רפאל טריביס ובסופו קצת פסקים. ולפנים נדפס פסק שלו ופסקי הרבנים על בתי התפילין בספר כנה"ג ח"מ קודם סימן ר"ץ ע"ש. וחיבר צח ואדום.

כ׳(יט) דגול מרבבה - הגהות וחדושים על ד' ש"ע שנמצאו בגליון הש"ע של הגאון מהר"ר יחזקאל סג"ל לנדא זלה"ה ונדפס מקרוב.

כ״א(כ) דובב שפתי ישנים - חיבר הרב הגדול מהר"ש אלגאזי ז"ל. בתחלתו קצת מהרב זקנו מהר"ר משה בנבנשת די שיגוביא ואחר כך לקוטים מבנו הרב כמהר"ר יוסף ובסוף נמוקי מהר"ר משה אלגאזי אחיו של הרב הג' מהר"ש אלגאזי והוא סידרו והוסיף הגהות וכמה מילי מעלייתא ובסופו שפת אמת קונטרס מהשי"ן ימני שבמקרא מאחיו ז"ל. וראיתי בדפוס קונטרס שמאל ישראל על השי"ן שמאלי. ויש שם מאמר כולל כל שי"ן שמאלי שבמקרא, אחד מהם לא נעדר, בלשון הכתוב לשון צח יפה מאד מעשה ידי אמן. ויש שם שיר אחד יפה להמליץ הגדול בעל ההקדמה הידוע החכם השלם כמהר"ר אהרן המון.

כ״ב(כא) דורש טוב - (עיין מהר"ר יצחק אלגאזי בח"א).

כ״ג(כב) דורש משפט - על ח"מ נדפס זה שנים רבות מורה מקום וחדושי רבני שאלוניקי ע"ד ס' מורה צדק.

כ״ד(כג) דין אמת - תשובות להרב המופלא ה"ק כמהר"י נכון ונדפסו בסוף ספרו קרית מלך רב ח"ב.

כ״ה(כד) דינא דחיי - ב' חלקים באור הרב כנה"ג (ח"א קושטא תק"ב וח"ב שם תק"ז) לסמ"ג לאוין ועשין. ובנדפס מערכת חי"ת (ע' ר"ח בנבנשת בח"א). כתבתי דלפי המשוער אצלי אינו במילואו כי לא שלם. וכן מוכח מדבריו בכנה"ג א"ח סי' תמ"ג שרומז להלכות חמץ בבאורו לסמ"ג ואיננו בדפוס. ומחדש ראיתי איזה מקומות אחרים בכנה"ג שרומז לעיין בדינא דחיי וחסר לפנינו.

כ״ו(כה) דיני טרפיות - להרב מהר"ר דוד ן' יחייא בד' ישן נושן ומזכירו מרן בבית יוסף והוא אביו של הרב מהר"ר תם שחיבר כמה חבורים ונשרפו. ומן המשואר נדפסו תשובותיו ונקרא אהלי תם בספר תומת ישרים.

כ״ז(כו) ס' דינין - חיברו ר"י הכהן תלמיד רגמ"ה. הר"ם אלשקר סוף סי' כ"ח וסי' ל"א וכתוב ברוקח כ"י שר"י הכהן הנזכר ורבינו שמעון הגדול מסרו סודות לרבינו אליעזר הגדול. מצרף לחכמה דף י"ד.

כ״ח(כז) דינין - ממהר"י ווייל כתובים בתשובותיו.

כ״ט(כח) ס' דינין - להר"מ מריזבורג (ע' רבינו מנחם מריזבורג בח"א).

ל׳(כט) דינין - מראב"ן ותשב"ץ וס' התרומה נדפסו סוף ס' הכלבו. והרב כנה"ג חלק י"ד סי' ר"מ הזכיר דינין מס' התרומה כ"י.

ל״א(ל) דמיון אריה - להרב מ' ליב פינסק הזכירו הרב מהר"ם חאגיז בס' לקט הקמח.

ל״ב(לא) דמשק אליעזר - שיטה על חולין באריכות גדול והוא יקר המציאות והרב כנה"ג בי"ד מזכירו תדיר וחיבר על כל הש"ס ולא נדפס אלא חולין כמ"ש בנדפס מערכת האל"ף (עיין מהר"ר אליעזר אשכנזי בח"א).

ל״ג(לב) דמשק אליעזר - פירוש על תורת חטאת הקצר ומזכיר דברי האחרונים מחברים על י"ד והרב מנחת יעקב.

ל״ד(לג) דנא פשר"א - להרב מהר"ר אליהו הכהן ז"ל. פשר"א -- ר"ת פ'ירוש ש'יר ר'ות א'סתר.

ל״ה(לד) דעת זקנים - נדפס מחדש וכולל שני חבורים. אחד פירוש שיחסוהו לרבותינו בעלי התוספות והשני מנחת יהודה והם פירושים על החומש. ואני ראיתי ב' ספרים נפרדים כל א' מהתוספות על החומש כ"י. ובמדומה לי לפי הרשום בזכרוני שאין גם אחד כפירוש הזה הנדפס עתה. ואין זה רחוק דכשם דבש"ס יש כמה מיני תוספות כנודע. כן ג"כ הוא בפירוש החומש. וכבר ידוע דבספר אמרי נועם וס' פענח רזא יש מדברי רבותינו בעלי התוס'.

ל״ו(לה) דעת חכמה - (עי' דברי חכמים).

ל״ז(לו) דעת קדושים - חיבר הרב מ' דוד הכהן ז"ל בזמן הרב המג"ן מורה מקום מהאחרונים ע"ד הרב כנה"ג כ"י. והרב מהרד"ך הנזכר היה אבי אמו של מורנו הרב מ' יצחק הכהן בעל בתי כהונה ז"ל ואביו היה אשכנזי מלובלין ממשפחת רפאפורט. ובן הרב מהרד"ך היה הרב יעקב אב"ד ור"מ מק"ק צפת עה"ק ת"ו.

ל״ח(לז) דרוש שמואל - (ע' מ' ולק בח"א).

ל״ט(לח) דרושים או דרשות - (ע' מ' אברהם מונסון. מ' אליעזר ן' ארחא. מ' אליעזר ן' יעקב נחום. מ' בצלאל הדרשן. מ' חיים אלגאזי. מ' חיים בנבנשת. מ' חיים ויטאל. מ' יונה נבון. מ' יהושע פלק כ"ץ. מ' יעקב מולכו. מ' משה ן' חביב. מ' נתן שפירא (בע"ס מצת שמורים). מ' שבתי נאואוי. מ' שמואל גארמיזאן. וזולתם בח"א. (ועיין אור רב. סדר הדורות).

מ׳(לט) דרושים נחמדים - כ"י להרב מ' יצחק יצחקי ז"ל א"ח טוב למורנו הרב זרע אברהם ז"ל.

מ״א(מ) ס' הדרישה - (ע' חכמתא רבתי).

מ״ב(מא) דרישה ופרישה - עיין לפנים מערכת פ' אות ל"ה (ע' פרישה ודרישה).

מ״ג(מב) דרך אמונה - להחכם השלם הפילוסוף כמה"ר אברהם בן ביבאג"י ספרדי מארגון הוא היה לעינים למהרר"י עראמה ולא סר מעקבותיו והרבה נשתמש בדבריו והם בספרו הנכבד הנקרא דרך אמונה. כ"כ הרב יש"ר בס' מצרף לחכמה דף ח' ע"ב. ומצאתי להרב עיר וקדיש הרשב"א הלוי בס' מנות הלוי דף ק"פ שכתב ה"ר אברהם ביבאש בס' דרך אמונה עיין בדבריו.

מ״ד(מג) דרך אמונה - להרב מ' מאיר ן' גבאי בקבלה נדפס בפאדובה שנת שכ"ג והוא הרב המחבר ספר עבודת הקודש.

מ״ה(מד) דרך חיים - הוא בכלל שתי ידות למהר"ם די לונזאנו מוסר נאה ויאה ביסודות ושרשים ואתיא תוך תוך חדושים בפוסקים ושקלא וטריא על הדין ועל האמת.

מ״ו(מה) דרך חיים - פי' על פרקי אבות באורך מהגאון מהר"ר ליווא מפראג ומביאו הרב תי"ט בפרקי אבות ע"ש.

מ״ז(מו) דרך חיים - כ"י למהרח"ו זצ"ל מוסר על פי דברי הש"ס עם דברי הזהר בחקירות גדולות אך למחסור תשלום הספר.

מ״ח(מז) דרך חיים - להר"ח מאוסטרהא. מקרוב ראיתי מ"ש הרב מ' יעב"ץ בתורת קנאות דף ע"א עמוד ב'.

מ״ט(מח) דרך חכמה - (עי' דברי חכמים).

נ׳(מט) דרך ימין - (ע' רמ"ע מפאנו בח"א).

נ״א(נ) דרך המלך - (עיין מ' יוסף ן' רבי בח"א).

נ״ב(נא) דרך מצותיך - מרבינו מהר"י רוזאניס הוא היה מונה הפרש רבוואתא קמאי שמוני"ן את ישראל מספר פקודי תרי"ג מצות לספיר"ת תפארה. ונדפס בסוף ספרו המשובח והיקר פרשת דרכים ושם השגות על הרב החינוך.

נ״ג(נב) דרך משה - (ע' לבוש).

נ״ד(נג) דרך עץ חיים - הוא מהקדמות שרשיות בחכמת האמת לרבינו האר"י זצ"ל ודרושיו שסידר הרב המקובל מהר"ם פאפירש‏ וקורין לו עץ החיים. ויש יתרון בס' זה משער ההקדמות שסידר מהר"ש וויטאל כי בס' דרך עץ חיים יש מהדורא בתרא למהרח"ו שלא באה ליד בנו מהר"ש וויטאל והוא ספר נורא מאד כי המ"ב‏ הוא עומק החכמה. ועתה נדפס מקרוב בעיר קאריץ וחזרו והדפיסוהו עוד שני פעמים. ושם הדפיסו עוד כמה ספרי קבלה הן מגורי האר"י זצ"ל הן מזולתם פרי עץ חיים כונות והם סדר שסידר הרב מהר"ם פאפירש וקול ברמה פי' דאידרא שסידר מהר"י צמח. וזהר הרקיע פי' קצת מהזהר. וס' קנה ב' חלקים וס' כנפי יונה ועוד איזה ספרים. והמשכיל בעת ההיא ידום ושרי להו מארייהו ה' הטוב יכפר בעד.

נ״ה(נד) דרך הקדש - להרב הג' מופת הדור מהר"ח אלפנדארי על משניות עשר קדושות וכו' ונדפס אצל שו"ת מגיד מראשית. ומורנו הרב חזון נחום פ"ק דכלים כתב על רוב דבריו עש"ב.

נ״ו(נה) דרכי גמרא - לרבינו יצחק קנפנטון שהיה גאון בקשטיליא ונדפסו כמה פעמים ותלמידיו שני גדולי הדור מהר"י אבוהב ומהר"י די ליאון כמ"ש בנדפס מערכת יו"ד בס"ד. (עיין ר"י אבוהב. מהר"י די ליאון בח"א).

נ״ז(נו) דרכי הוראה - הרב תוספות י"ט חבור נחמד כללי הוראות איסור והיתר ואת המעשה אשר יעשון כדפליגי רבוואתא כ"י והזכירו בסדר הדורות (ועיין כללי הוראות).

נ״ח(נז) דרכי משה - חיברו הגאון מהר"ם איסרלס הרב בעל המפה. ונדפס קצורו סביב לטורים וכלו בשלמות נדפס א"ח וי"ד. ובי"ד יש פי' ארח מישור ובסוף ארח מישור שיטת נזיר ישי מהדורא בתרא על ארח מישור י"ד ושם ש השמטות מגוף דרכי משה י"ד.

נ״ט(נח) דרכי נועם - שו"ת להרב מהר"ר מרדכי הלוי אב"ד במצרים אביו של הרב גנת ורדים ונדפס בוויניציא שנת תנ"ז. ושמעתי מרב א' דכאשר נראה בעליל ס' זה לפני רבני גאוני קושטנדינא שבחוהו רבנן דכוון לאמת בהוראותיו.

ס׳(נט) דרכי התלמוד - חיבר רבינו סעדיה גאון בערבי והם כללי הש"ס מזכירו הרב בצלאל בכלליו שהביא דבריו הרב גופי הלכות. עי' כלל קמ"ה ושאר דוכתי.

ס״א(ס) דרשות - מרן הקדוש מהר"י קארו זצ"ל שמעתי שנדפסו מחדש עתה בעיר שאלוניקי יע"א ועדיין לא זכינו לאורם.

ס״ב(סא) דרשות - למשמרת החדש למהר"ש ויטאל. (ע' מ' חיים ויטאל בח"א).

ס״ג(סב) דרשות הר"ן - ידועות. איכו השתא רגע אדבר בענין הדרשות בקצור אמיץ. הנה בחלק הפלפול והמשא ומתן להוראה כמעט רבני ישראל האמתיים בלכתם ילכו דרך הש"ס וכל הגאונים והפוסקים. אלא שלבן של ראשונים כפתח אולם וקרובים להוראה ואח"כ צריך יותר טורח ע"ד מה שפירשתי בעניותי במאמר "במחשכים הושיבני וכו'" ואכמ"ל. אך בחלק הדרשות נשתנו אופניהם וסדריהם למיניהם והיודעים בהם יתנו עדיהם למראה עיניהם.

ס״דהלא מראש בהיות ישראל בספרד היו הדרשות בחקירות וסברות ישרות היו לברו"ת פשטי המקראות כדרשות הר"ן הידועות הנז' והם לתלמיד הרמב"ן. וס' הנחמד עקידת יצחק וס' הבהיר תולדות יצחק ודומיהם. ואחר זה נטו מאד אחרי הפילוסופיא וחכמת הטבע והיו מפרשים פסוקים ומאמרים בזה. וזה המין נתבטל לגמרי וראיתי בגניזות דפוס מכמה ספרים נדפסים בדרך זה וכמה מאות ספרים ראיתי בביבליאוטיקא של פאריץ (פאריז) כ"י ממין זה וקרוב שבאו שם מספרי גרוש ספרד. וכל ספרים אלו אבד סבר"ם ונשכח זכרם. ובתר כל אלין קמו רבים בתורה לפרש עפ"י הקדמת רז"ל ורמזי חכמה ומוסר ומהם המפרש הגדול באחרונים רבינו מהר"ם אלשיך ואחריו כל ישרי לב.

ס״הואחר כל השבח הזה התחילו לפרש ע"פ הדין כמו מהראנ"ח ומהרימ"ט והחזיקו בדרך זה הולך וחזק מאד עד היום הזה. אמנם היו איזה דרשנים אשר חשבו לבנות מצודים בהקדמות תלויות ודחיות ומהם עשו חי"ל לפרש מאמרים ולעשות חילוקים. וכבר צווחו עליהם זרע ברך והרב של"ה. ולא עוד אלא יש בודה מאמר מלבו ואומר שהוא פליאה ועולים ויורדים בו בכמה תלוליות וקשרים שאינם של קיימא ובית עכביש מבטחם. וכבר שאל חכם אחד ממורנו הרב מהר"א יצחקי שיפרש לו מאמר תמוה והרגיש הרב אשר בדאו מלבו ואמר לו תימה עליך שעם סוף המאמר מתפרש יפה הכל. ויש מי שתולה מאמרי הילקוט זה בזה וקושר קשריו מעדו אשריו כאשר ראיתי בעיני. וזה שקר כי ארבע מאמרי הילקוט שדרש כל א' ממדרש אחר וקבצה בילקוט ונפל היסוד. ואם הכונה על מחבר הילקוט הס כי לא להזכיר. ויש דורש שגונב פשטים ואומרים על שמו ואחר ימלא פיהו חצץ. ויש משתבח להזכיר מס' מ"ה ושמעתי דורש א' שלא הזכיר כ"א ספרי חדושים ונשא שמותם. וכשסיים אמרתי בקול זכות מי שזכר יגן עליו. וזאת ל?עת שהדורש לא יחליט הדברים רק בדרך אפשר ויהיו ההקדמות אמתיו' שאז אפילו שהפ' או המאמר לא כוונו לזה כל שהענינים אמתיים יהיו דרך אסמכתא. ויש כמה חלקים כענינים אלו וזה א' ממאה להזכיר למי שיש בו יראת ה' ומודה על האמת. והכל בקצור נמרץ.

ס״וובאזנינו שמענו כי זאת לפנים בפולין היו הדרשנים נוהגים לדרוש מאמרים תמוהים בהקדמות תוס' ופוסקים וחריפות. ועתה חזרו מקצתם לדרוש פשטים פשוטים. וכמה מהם שקורין בכל שבוע ס' אור החיים להרב המופלא ח"ק מהר"ח ן' עטר ז"ל ומחבבין את דבריו כי הם על פי הפשט.

ס״ז(סג) דרשות - (עיין דרושים לעיל).

ס״ח(סד) דת אש - שו"ת ובאור הלכות כלאים להרמב"ם להרב אורי שרגא פייביש ז"ל נדפס בברלין שנת תק"ג.

ס״ט(סה) דת ודין - חיבר הרב מהר"א ן' שנגי(?) א' מרבני קושטנדינא ונסדר ע"ס הפרשיות ולא יכלו לסדרו כמו שחשב הרב. ובסופו קצת ענינים ושו"ת מהרב הנזכר והרב אחיו זלה"ה.