שם הגדולים, מערכת ספרים, מערכת רShem HaGedolim, Maarekhet Sefarim, Letter Resh

א׳(א) ראש אמנה - חיברו השר מהר"י אברבנאל. וכתב הרדב"ז בתשובת דפוס וויניציא סי' שד"מ וז"ל כללות הדברים יפה כ' בזה הרב יצחק אברבנאל בס' ראש אמנה כי הוא האריך והרחיב הדבור והשיב על הראשונים וכן הוא דעתי וכו', ע"ש.

ב׳(ב) ראש יוסף - ב' חלקים מהרב מהר"י איסקאפה אב"ד דק"ק איזמיר על טור ובית יוסף קצת א"ח וקצת ח"מ ואלו נדפסו. אך הי"ל על כל ד' טורים. ונדפסו קצת תשובות מהרב שלא כסדר באשכנז וקורין לס' תשובות ראש יוסף. ויש ערבוב בסדר הדורות ומ"ש דראש יוסף שכתוב במשא מלך טעות סופר וצ"ל עצמות יוסף, עמש"ל מערכת מ"ם דאינו ט"ס (עיין משא מלך).

ג׳(ג) ראש יוסף - שיטה על חולין מהגאון הרב פרי מגדים בא לידי מקרוב, וכתב הרב ז"ל בהקדמתו בספר פרי מגדים שיש לו חי' הלכות על פסחים ביצה קדושין ב"ק.

ד׳(ד) ראש משביר - (עיין משביר).

ה׳(ה) ראשון לציון - מהרב המופלא חסידא קדישא מהר"ח ן' עטר שיטות על קצת מס' לברר דעת הרמב"ם וקונטרס על י"ד מסי' ר"מ ואילך ולקוטים.

ו׳(ו) ראשית בכורים - מחובר עם ספר חינוך בית יהודה.

ז׳(ז) ראשית חכמה - הוא ספר קדוש ונורא המפורסם בכל ישראל חיברו רבינו אליהו די וידאש תלמיד רבינו מהר"א קורדובירו. ואשרי אדם שילמוד בו כל יום ויעשה קבע שיעור אחד ודאי יתנוצץ בו קדושה וטהרה. והרב עצמו חיבר ספר תוצאות חיים סלת נקיה מס' ראשית חכמה. גם נדפסו קצור מהר"י פוייטו ותפוחי זהב וכיוצא.

ח׳והכל לפי מה שהוא אדם ילמוד בקיצור שמרגיש שמעוררו לתשובה. ועיין בנדפס מערכת האל"ף אות ל"ז (עיין מ' אליהו די וידאש בח"א). והמגיד אמר למרן ז"ל שכל יום ילמוד מוסר. וכתב מהר"ח הכהן שעתה שזכינו לספר הקדוש ראשית חכמה בו יהגה תדיר. ושמעתי מרב א' שקבל דהגאון מהרש"ל בשבתו על כסא ההוראה לרב ואב"ד צוה למוכיח אחד שיבא בכל יום שעה אחת ויוכיחנו ויזהירנו כאלו הוא אחד מהמון כי כך רצונו והרשות נתונה לו. ובעת בא המוכיח תיכף מהרש"ל מתעטף ויושב לשמוע תוכחות מוסר ביראה ורעד לפני ה'. אשריו ואשרי חלקו ואשרי העם שככה לו רב חסיד וקדוש זי"ע.

ט׳(ח) רב ברכות - (עיין ארבעה חרשים).

י׳(ט) רב יוסף - שו"ת למהר"י קצבי וקצת דרושים בסוף. וכמדומה שהיה רב בעיר רבתי עם קושטנדינא אחר הרב פני משה.

י״א(י) רב פנינים - ביאור רבינו מהר"ם אלשיך למשלי. אך חילק המוסרים למספר ר"ב כמבואר במפתחות ולכן קראו ר"ב פנינים. ונדפס בקיצור בוואנזבעק שנת תצ"א. אך הוא אחד ממאה ונפל ממנו ר"ב ושם לקוטי מגדים מהמפרשים.

י״ב(יא) רבבות אפרים - מהגאון מהר"ר שלמה אפרים דרושים וענינים רבים ולא נדפס.

י״ג(יב) רבה או רבות - כן קורין המדרש על התורה ועל ה' מגילות. והטעם שחיברו ר' הושעיא רבה וי"א רבה בר נחמני. ורבינו הרקח בריש ספרו כתב שהמדרש מתחיל בפסוק "ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים" ותיבות "ואהיה שעשועים" גימטריא רבי הושעיא רבה (ונראה שהוא עם י"ב אותיות רבי הושעיה רבה). ושוב מצאתי שכתבו כי ואהיה שעשועים גימטריא זה רבי הושעיא רבה והוא אגדת א"י.

י״דוכפי האמור נראה שהאמת שהמדרש רבות שבידינו הוא לרבי הושעיא רבה, חדא שהרקח מרבוואתא קמאי והוא כתב כך כמש"ל. ותו שהוא אגדת ארץ ישראל ורבי הושעיא בא"י קאי. ותו שהוא קורא לרבינו הקדוש בלשון "רבינו" סתם לפי שהוא תלמידו וגם בא"י היו כולם קורין לו "רבינו".

ט״ווראיתי במפרשים דמה שכתב משנה "רבי אומר" סתם היה מענותנותו, כי הנשיאים היו קורין אותם "רבן" והוא היה נשיא והיה צריך לכתוב עליו "רבן", ולפי שהוא סידר המשניות לכך מענותנותו כתב "רבי" ולא "רבן". וגם ר' חייא ור' הושעיא בברייתות שעשו לפרש המשנה וכיוצא והיו גורסים אותם התלמידים כתבו "רבי" כמו במשנה כי כך רצונו. אמנם במדרש שהוא דרשות על הפסוקים לענין דרש כתב רבי הושעיא "רבינו".

ט״זעוד זאת אדרש שראיתי בס' סדר הדורות דף ע"ג ע"ב שהביא מהקדמת זית רענן בראשית רבה מתחיל ואהיה שעשועים גי' וכו' זה רבי הושעיא רבה וכו', ע"ש. ובהקדמת זית רענן דפוס ויניציא לא מצאתי אך הוא בריש סי' רקח ויש שם ט"ס. איברא דהראב"ד בס' הקבלה כתב דחיברו רבה בר נחמני, אך הרמב"ם וס' הרקח כתבו רבי הושעיא, ויש פנים לדבריהם ממ"ש ואהיה (אצלו) שעשועים גי' הנזכר. וגם דקורא לרבינו הקדוש "רבינו" סתם כמ"ש לעיל ובסמוך אות ג' (עיין רבי בח"א בקו"א), ועוד דהוא אגדת ארץ ישראל וכל זה סמוכות להרמב"ם והרקח. והרמב"ם כתב לבאר התורה, לא לבאר המשנה כמ"ש ספר יוחסין. ונראה דרבינו הקדוש צוה לרבי חייא ור' אושעיא ור' נחמיה שבברייתות לא יכתבו כ"א "רבי" אך במדרש שהוא אגדה לא חש שיכתבו "רבינו" אבל לא רצה שיכתבו "רבינו הקדוש" אלא "רבינו" סתם.

י״זונדפסו כמה פירושים (על המדרש):

י״חא) רש"י על ס' בראשית עם פ' מ' אברהם ן' אשר ונקרא אור השכל.

י״טב) מתנות כהונה להרב מ' יששכר בער כ"ץ ונקבר הרב הנזכר בעה"ק חברון ת"ו.

כ׳ג) יפה תואר על התורה, וספר במדבר דברים לא נדפס ועל ד' מגילות נדפס יפה קול יפה ענף.

כ״אד) ידי משה, משנת רבי אליעזר, זרע אברהם, נחמד למראה, סביב למדרש רבה, והכל תמצא בדפוס חדש של אמשטרדם מר' קאשמן עם חי' אחרים.

כ״בה) נזר הקדש על ס' בראשית חיבור גדול באריכות.

כ״גו) תולדות נח, וכ' סדר הדורות שהוא על ס' שמות ואני ראיתיו זה שנים רבות כמו רגע.

כ״דז) כללים למדרש רבה למהר"ר אברהם ן' עקר נדפסו בס' מהררי נמרים, וכל זה נדפס.

כ״ה(יג) רגל ישרה - (עיין הגהות אבות דר"נ).

כ״ו(יד) רוח אליהו - מהר"ר אליהו חאקו שיטה על קצת מס' ולשונות הרמב"ם וקצת דרושים.

כ״ז(טו) רוח חן - (עיין ארבעה חרשים).

כ״ח(טז) רוח שמואל - (עיין שמע שלמה).

כ״ט(יז) רוממות אל - ביאור רבינו מהר"ם אלשיך לספר תהלים.

ל׳(יח) ספר הרזיאל - (עיין חכמתא רבתי).

ל״א(יט) רחבה - (עיין ספר הבתים).

ל״ב(כ) רחובות הנהר - (עיין מ' שלום שרעבי בח"א).

ל״ג(כא) ריב לשונות - (עי' מ' משה בנבנשת בח"א).

ל״ד(כב) ריח שדה - לכמהר"ש דוויך הכהן קצת על העטור ושיטה על ע"א ושו"ת ודרושים על סדר בראשית.

ל״ה(כג) רך וטוב - שו"ת ולקוטים כ"י להחכם השלם החסיד המלומד בנסים זקן מופלג יותר מתשעים מ' כליפה מלכה מק"ק אגאדיר.

ל״ו(כד) רמז הרומז - חיבר מהר"ם זכות עד"ה על המספר מאה עד כמה אלפים וכל פרט סך מהספר הוא רומז גימטריא של שמות הקדש והוא ספר נפלא ומועיל לחדש כמה חידושים על דרך האמת.

ל״ז(כה) רמזי ההפטרות - לרבינו בעל הרקח כ"י הביאו סדר הדורות. ובספר צמח דוד להרב הגדול מהר"י דוד אחר ביאור הפרשה יש עוד רמזים על הפרשה ועל ההפטרה.

ל״ח(כו) רמזי נדה - (עיין הרשב"ץ בח"א).

ל״ט(כז) רמת שמואל - שיטות על כמה מסכתות מרב אשכנזי.

מ׳(כח) רנו ליעקב - חיבר הרב המקובל מהר"י צמח ממה ששמע מהרב מהר"ש ויטאל בדמשק שהיו לומדים אצלו כל יום הששי ויום ש"ק בערב והרב מהר"ש אומר להם מס' עץ חיים וס' עץ הדעת טוב והוא כותב מה ששמע ממנו. ואני ראיתי ס' זה כ"י ויש בו חידושים רבים וגם ממהר"י צמח עצמו.

מ״א(כט) רפדוני בתפוחים - פי' על אגדות רב בר בר חנה, חיברו הרב מ' אליקים געץ שנת תל"ט ונדפס שנת תע"ב. והרב הנזכר חיבר כמה ספרים -- אבן השהם שו"ת ועל הש"ס כאשר יתנו עדיהם גאוני ארץ, והיה הרב אבד"ק הילדסהיים. ונדפס ס' רפדוני הנזכר בעיר ברלין.

מ״ב(ל) ס' הרפואות - -- (עיין חכמתא רבתי)

מ״ג(לא) ספר הרצון - -- עיין (חכמתא רבתי)

מ״ד(לב) רצוף אהבה - מהרב המפורסם מהר"ש אלגאזי על מאמרים מהש"ס ודבורי תוס' בחורפא אמיתית.

מ״ה(לג) רקח - חיברו רבינו אלעזר (גי' רקח) בן רבינו יהודה מגרמיזא. עיין לעיל מערכת אל"ף (ע' ר' אלעזר בע"ס הרקח בח"א). וחיבר הרבה ספרים והזכירם ספר נובלות חכמה דף קצ"ה ושם הזכיר כמה וכמה ספרי קבלה מהראשונים שהיו נמצאים אצל הרב יש"ר.

מ״ורקח, ראיתי בשלשלת הקבלה דף ל"ט ע"ב שכתב וראיתי בכלבו שזה ר' אלעזר מחבר הרקח היה ממשפחת ורדון שבאשכנז. וראיתי בהגהה פ"ג דמילה בהרמב"ם כי ראבי"ה חיבר ספר הרקח ולא ידעתי להכריע. ואלו דברי תימא כי מ"ש מהגהות מיימוניות פ"ג דמילה אינו כלום, דשם מזכיר ראבי"ה ומזכיר רקח, והאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי, ואגב שיטפיה לא דק. ובכלבו לא הור"ה גבר איה מקום. דלפום ריהטא אי אפשר, כי ר"א מורדון הוא בר שמואל, ורבינו אלעזר בעל הרקח הוא בר יהודה, ולפי מ"ש הרב המבי"ט בח"א סי' קפ"ז דף פ"ט ע"ב דמ"ש בס' הרקח סי' שע"ז הוא ר"א מורדון כמ"ש המרדכי בדין ההוא, אם כן שם מבואר דרבינו הרקח משיב על דבריו של ר"א ורדון וגם ר"א ורדון תלמיד ר"י כמ"ש בתשובתו שם בס' הרקח, ורבינו הרקח תלמיד רבי יהודה החסיד כמ"ש הוא עצמו בכמה דוכתי, וכן מבואר בספר הרקח סימן ער"ה וסי' שס"ג. ולא יכולתי לחפש בכלבו לראות במה נתלה לומר דרקח חיברו ר"א מורדון ואין להאריך בזה.

מ״זודע דהרבה רבנים מזכיר בספר הרקח בשם רבותיו. כמו סי' קפ"ב קבלתי ממורי רבינו משה כהן, ממורי רבינו יהודה, בסי' רפ"ג מורי ה"ר יהודה בר יצחקי, סי' קע"ה וסי' רס"ז וסי' שמ"ו מורי ר' אליעזר ממיץ. בסי' ר"ן מורי הישיש רבינו שמריה. מורי רבינו אשל. סי' (שע"ח) [שע"ט] מורי רבינו שמחה. סי' רנ"ז רבותי רבינו שמריה ר' אברהם ורבינו יהודה. סי' שט"ו מורי רבינו יהודה בר קלונימוס בר (משה) [מאיר]. סי' תי"ח מרבי רבינו משה. סי' שי"ו מורי ה"ר אלעזר בן רבי יב"ק ע"ש. ואם אינו ט"ס צ"ל דהרב אלעזר בר יב"ק היו"ד היא יעקב או יצחק וכיוצא. כי הרב הרקח הוא ר' אלעזר בן יהודה בן קלונימוס ואפשר שהוא מר שניו ודו"ק.

מ״ח(לד) רקיעים - הוא מכלל המאמרות להרמ"ע שלא נדפסו והוא בכ"י.

מ״ט(לה) רקמה - ס' קדמון בכ"י בתשו' הרשב"א בסי' תי"ט בכתב רבי ידעיה הזכירו שחיברו רבי יונה בן גאנח המדקדק. ועיין שם כמה ספרים שזכר שהיה להם.

נ׳(לו) רשפי אש - מהרב מ' יעקב אור שרגא אב"ד דק"ק זלאטאווי פשטים ופלפול בגפ"ת והר"מ על סדר הפרשיות.