שם הגדולים, מערכת ספרים, מערכת ס, סדר תנאים ואמוראים כ״וShem HaGedolim, Maarekhet Sefarim, Letter Samekh, Seder Tanaim VeAmoraim 26
א׳(כו) תוספתא אינו אלא דבר קצוב ולא דבר מסויים, וכן תורת כהנים שהוא ספרא דבי רב, ולא מכילתא שהוא ספר ואלה שמות מן החדש הזה לכם עד סוף ספרא, חנראה דצ"ל עד סוף ספר שמות כמו שהיא בידינו המכילתא, וק"ק דהרמב"ם כתב בהקדמתו וז"ל ורבי ישמעאל פירש מ"ואלה שמות" עד סוף התורה והוא הנקרא מכילתא וכן רבי עקיבא חיבר מכילתין, עכ"ל. הרי דהרמב"ם הי"ל מכילתא דרבי ישמעאל שהיא זו שבידינו עד סוף התורה וכן הסמ"ג לאוין קצ"ד כתב תניא במכילתא ובדין ההוא כתב והרב מגדל עז דהכי תני במכילתא וספרי עי"ש, והרב דינא דחיי שם כתב דהוא ט"ס בסמ"ג מ"ש במכילתא וצ"ל בספרי, ובספר חשק שלמה ח"מ סימן ח' עמ"ש מרן בבית יוסף משם סמ"ג ראיתיה במכילתא כתב דטעות סופר הוא וצ"ל ספרי ומטי בה משם הרב דינא דחיי ע"ש, וזה העלם דבר דהם ז"ל הי"ל מכילתא עד סוף התורה, וכן בדין זה הרב מגדל עוז כתב דהכי תני במכילתא וספרי, ועל מרן ק"ק דהוצרך לומר שכתב סמ"ג דאיתיה במכילתא הן אמת דידע מרן דהם ז"ל הי"ל מכילתא ואינה בידינו, אבל היל"ל דאיתיה בספרי.
ואולם הא קשיא דבסדר תו"א שהוא מגאונים כתוב דמכילתא היא עד סוף ספר שמות, והרי הרמב"ם ודעמיה היה להם מכילתא עד סוף התורה, ואולי מ"ש עד סוף ספרא פירושו עד סוף התורה, ולכל הדברות לא ידעתי מ"ש הרמב"ם דר' עקיבא חיבר מכילתין, ומעולם לא ראיתי ולא שמעתי שיש מכילתא דר' עקיבא.ולא ספרי שהוא ספר במדבר מן "וישלחו מן המחנה" עד סוף משנה תורה. ושמן של אלו מדרש ונקראים בל' התלמוד ברייתא. יש מהם שהם הלכה ויש מהם שאין הלכה. כיצד?
ואולם הא קשיא דבסדר תו"א שהוא מגאונים כתוב דמכילתא היא עד סוף ספר שמות, והרי הרמב"ם ודעמיה היה להם מכילתא עד סוף התורה, ואולי מ"ש עד סוף ספרא פירושו עד סוף התורה, ולכל הדברות לא ידעתי מ"ש הרמב"ם דר' עקיבא חיבר מכילתין, ומעולם לא ראיתי ולא שמעתי שיש מכילתא דר' עקיבא.ולא ספרי שהוא ספר במדבר מן "וישלחו מן המחנה" עד סוף משנה תורה. ושמן של אלו מדרש ונקראים בל' התלמוד ברייתא. יש מהם שהם הלכה ויש מהם שאין הלכה. כיצד?
1
ב׳כל ברייתא שאין חולקין עליה בתלמוד הלכה כמותה כגון זו: אדם עומד בשדה ערום ומכסה עצמו בתבן ובקש ובכל דבר וקורא ק"ש אבל לא יתפלל עד שיתכסה עצמו. זו ודאי הלכה כמותה שהרי אין חולקין עליה בתלמוד ולא עוד אלא שיש לה סיוע מן התלמוד דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל (סוכה י, א) הישן בכילה ערום הרי זה מוציא ראשו חוץ לכילה וקורא ק"ש ואוקימנא בכילה שאינה גבוהה י' טפחים דכיון דפחותא מי' טפחים דמי כמאן דכריך בגוה ומכסי ושרי ליה למיקרי ק"ש וכל שכן בשדה שאין שם בגדים שיתכסה בתבן ובקש וכיוצא בהן ואל יתבטל ממלכות שמים.
2
ג׳וכל ברייתא שחולקים עליה בתלמוד אין הלכה כמותה דהא מתניתא דיוקא טפי מברייתא. ואשכחנא בכמה דוכתין דאין הלכה כמתניתא כי הא דאמר מתני' יחידאה היא או מתני' מני בית שמאי היא לאפוקי מבית הלל דעקרינן ליה מהלכתא, וכל שכן ברייתא דפליגי עלה בתלמודא כי ההיא דתניא העושה ציצית אומר זמן דלאו הלכתא היא דליכא לדמויי להא דאמרינן העושה לולב לעצמו מברך שהחיינו וכן תניא העושה סוכה לעצמו אומר שהחיינו דהא לא מברבינן שהחיינו אלא אמאי דאתי משתא לשתא דאמר רבה כי הוינא בי רב כהנא איבעיא לן מהו לומר זמן בראש השנה וביום הכפורים כיון דמזמן לזמן קא אתו אמרינן (עירובין דף מ' ועיין בסוכה דף מ"ו ע"א ובתוס'), והכי הוא מסקנא דמילתא דקאמרינן נמי בסוכה בסופה דשמעתא אתו לקמיה דרב יהודה אמר להו אנא אקרא חדתא נמי אמינא זמן דקרא משתא לשתא נמי קא אתיא וסוכה ולולב נמי קביע להו זמן הלכך בעי למימר שהחיינו, אבל ציצית דלא קביע ליה זמן לא בעי למימר שהחיינו ולאו הלכה היא ההיא ברייתא. הילכך ליכא למיקם עלה דברייתא ותוספתא וספרי וספרי כי אם על פי אמוראים שבתלמוד.
3
ד׳
חסל סדר המשנה. וזהו סדר התלמוד.
חסל סדר המשנה. וזהו סדר התלמוד.
4