שם הגדולים, מערכת ספרים, מערכת ת כ׳Shem HaGedolim, Maarekhet Sefarim, Letter Tav 20
א׳(כ) תוספות - דע דזמנין דמשכחת שהראשונים -- הרמב"ן והרשב"א והריטב"א והר"ן ודומיהם -- מביאין משם התוספות, ובתוס' שבידינו אין החידוש או תירוץ או דין ההוא כלל. והטעם כי יש כמה גדולים שעשו תוספות ובעת שנדפס הש"ס כל אשר נמצא אתו איזה תוס' לאיזה מסכתא יהיה מי שיהיה הכניסוה בדפוס ולכן אין תוספות שבדפוס על התלמוד שבידינו ממחבר אחד. ואף שכתב ה"ר גרשום צונצינו שהוא הביא תוס' טוך מעיר גיניברי ושאר ערי צרפת חדרי הורתם של התוס' והדפיסם, והבאתיו בח"א (עיין תוספות שאנץ ד"ה וכה הראוני וכו') -- מכל מקום לא ידענו בפרטות וכוון איזה מסכתות הביא והדפיס. ומהרש"ל כתב שקבל שהמסכתות גדולות הם תוס' טוך ואנחנו לא נדע בירורן של דברים. ונראה שמה שמביאין הגדולים משם התוס' סתם הם תוס' שאנץ, שעליהן כותבים "תוספות" סתם. וכבר רבינו בצלאל בשיטות המקובצות ובפרט בקמא ומציעא מביא דברי תוס' שאנץ. וראיתי מס' גיטין ד' ויניציא עם הגהות מ' בצלאל מלאה על כל גדותיה כל הגליונות רחבות, ושם מביא תוספות שאנץ תדיר באורך.
1
ב׳תוספות, אין להקשות מתוספות שבמסכתא זו לתוס' שבמסכתא אחרת אלא כאשר שני המקומות הם בשם ר"י או בשם ר"ת וכיוצא. אבל כששני המקומות הם בסתם - אין להקשות, דאין מופת חותך דמחבר אחד חיבר תוספות השני מקומות. אמנם כששני המקומות הם בתוס' מסכתא אחת אז היא קושיא וטעונה תירוץ. וזה פשוט. ובתשובת מהר"ם הקצרות סי' קל"ד הביא תוספות רבינו יצחק מדופירא ע"ש. והאגור סי' שכ"ז מזכיר תוספות ספרדיות ע"ש.
2
ג׳דע שרבותינו בעלי התוס' לא היו בזמן אחד. ומתחלת זמן רבותינו בעלי התוס' ועד אחרון לא בציר ממאה וחמשים שנה. שהרי רבינו יצחק בר אשר הלוי היה מבעלי התוס' כמ"ש בס' תמיד דעים בכמה דוכתי, והוא היה בזמן רש"י כמ"ש התוס' בנדה דף ט"ל. והוא ריב"א שמזכירים התוס'. ורש"י עלה לשמים שנת תתס"ה לאלף החמישי כמ"ש ספר יוחסין.
3
ד׳הן אמת דראיתי בצמח דוד שכתב משם שלשלת הקבלה דפליג על זה וכתב דרש"י בזמן הרמב"ם ופליג נמי על מ"ש הרב ספר יוחסין. דרבינו תם נפטר שנת תתק"ל והוא כתב בשנת ה' אלפים ט"ל. וכעת ס' שלשלת הקבלה איננה פה עמנו. אך כבר כתבתי לעיל במערכת המ"ם (עיין מהר"ם מרוטנבורג ד"ה ואחר זמן וכו' בח"א) שמקובלני דאין לסמוך על דבריו.
4
ה׳ובמאי דקמן בפרטות נראה דהעיקר כמ"ש בספר יוחסין דרש"י היתה מנוחתו כבוד שנת תתס"ה. חדא, דמהרש"ל בתשובה סי' כ"ט כתב שמצא בסדר ישן זמן זמנם דרבוואתא קמאי וכתוב שם כדברי הרב ספר יוחסין. וזאת שנית, דאשכחן דרש"י היה בזמן רבינו נתן בעל הערוך, ככתוב בתשובה לקמאי הובאה באגודה דף קע"ב ובנימין זאב סימן רל"ג. ורבינו בעל הערוך היה בשנת תשצ"ח כנראה בערוך ערך עד זומם. והיה תלמיד רבינו חננאל כמו הרי"ף. ואלו הרמב"ם נולד שנת תתצ"ג כמ"ש נכדו רבינו דוד, והבאתיו לעיל מערכת מ"ם (עי' רמב"ם ד"ה מדברי הרב ס' יוחסין וכו' בח"א). ומזה מוכח דרש"י קודם להרמב"ם. ובימי הרב אב"ד שהיה גדול מכל תלמידי רבינו משה הדרשן כבר נתפשטו פירושי רש"י כדמייתי ליה כמה זימני בתשובותיו שבס' תמיד דעים עיי"ש. והרז"ה שחיבר המאור שנת תתק"י מייתי לרש"י שכבר נתפשטו פירושיו בזמנו. ולא מצינו שהרב אב"ד והרז"ה מזכירים הרמב"ם. ומכל זה מוכח דרש"י קודם להרמב"ם כדברי הרב ספר יוחסין. ואחר זמן רב מצאתי כתוב לאחד קדוש שהוכיח בראיות שרש"י קדם להרמב"ם כמו ק' שנה.
5
ו׳גם מ"ש צמח דוד משם השלשלת דרבינו תם היה שנת ה' אלפים ט"ל - ליתא. חדא, שהרב העטור היה שנת תתקל"ט ותדיר מזכיר לרבינו יעקב שהוא רבינו תם. ותו, שהראב"ד בס' הקבלה תלמידו של רבינו ברוך בן יצחק בן אלבאליא תלמיד הרי"ף חבר לרבינו יוסף ן' מיגאש ונפטר שנת תתפ"ו - ט"ו שנים לפני מותו של הרא"ם מזכיר לרבינו יעקב מרומרוג שהוא רבינו תם. והראב"ד הנזכר חיבר ספרו שנת תתקכ"א. הא למדת ששנת תתקכ"א כבר היה מפורסם רבינו תם לרב מובהק. ואינו מזכיר הראב"ד הנזכר בספר קבלתו אלא לרבינו תם עיי"ש. אתה הראת לדעת כי נאמנו מאוד דברי הרב ספר יוחסין בזמן זמנם של רש"י ורבינו תם.
6
ז׳ולפי דברינו למדנו שתחלת חיבור התוס' היה בסוף זמן רש"י, כי ריב"א אחד מבעלי התוס' בזמן רש"י, ולכל הפחות בשנת ארבע אלפים תת"ס אור נוצץ מרבותינו בעלי התוספות וזרח השמש דרך כוכב מיעקב רבינו תם תורה וגדולה כמ"ש מהרי"ל שהיה מניח לפניו תל זהובים להרחיב לבו בעומק הלכה הוא ואחיו ותלמידיו. ואחריו החזיק בר אחתיה רבינו הקדוש ר"י בר שמואל ויזרח יצחק זר"ח העודף בישיבה של מעלה תלמידיו לששים או לשבעים. וכל אחד הי"ל מסכת שוגר"ת ומשוגר"ת שגורה בפיו. וכלהו זהירי באחוורי אפי פנים מסבירות בהלכה מינה ובה. ובכולי תלמודא אשתרבובי אשתרבוב ונחות סרוכי סרוך וסלוק. ותלמידי ר"י רבינו שמשון משאנץ ואחיו ריצב"א וסייעתם חיברו תוספות שאנץ. ואחריהם תלמידי תלמידיהם של רבינו תם ור"י העדיפו מטובם תוספות טובא עד שבא ר' אליעזר מטו"ך הוא היה תחלה לקוצרי"ם וקיצר תוספות שאנץ והוסיף מגדולים אחרים וחיבר התוספות שבידינו.
7
ח׳ומהתוספות בע"א סוף דף ט' מוכח דהיו בשנת י"ב לאלף הששי. ואף דתוס' ע"א הם מרבינו פרץ כמ"ש בסמוך (עיין לעיל תוס' שאנץ ד"ה תוס' חולין וכו') -- מכל מקום גם רבינו פרץ מבעלי התוספות תלמיד רבינו שמואל מאיבורא והוזכר בתוספות. וגם צמח דוד כתב דשנת י"ב מאלף הששי היו קצת מבעלי התוס'. איכו השתא צא וחשוב מסוף ימי רש"י עד שנת י"ב לאלף הששי. אתה מוצא דלא בציר מק"ו שנה, דבמשך זה הזמן נעשו ונגמרו התוס' שבידינו. וכן הסמ"ג והרמב"ן שהיו בתחלת האלף הששי היו תלמידיהם של רבותינו בעלי התוס' .
8