שם הגדולים, מערכת ספרים, מערכת ת צ״וShem HaGedolim, Maarekhet Sefarim, Letter Tav 96
א׳(צו) תרגום יונתן על התורה - נדפס פעמים. וראיתי למהרש"א בחידושי אגדות ריש מגילה כתב וז"ל ומקמיה אונקלוס הוה יונתן אלא שלא היה יונתן חש לפרש התורה או מטעמא דלקמן דמפרשא מילתא ולא הוה מפרש רק נביאים דאיכא מילי דמסתמן עד שבא אונקלוס ופירש לדורו גם התורה, עכ"ל. וכד הוינא טליא לא ידענא מאי קאמר דהרי יונתן פירש התורה. והתוספות בסוף חגיגה הזכירוהו שכתבו תרגם יונתן כרכושתא וסלמנדרא. וכן הרב הנמק"י סוף פ"ב דמציעא כתב סיכויין רב יוסף בני חי תרגם יונתן וכו'. וכן מהר"ם ריקאנטי שהיה בדור הרשב"א מזכירו בספר יונתן על התורה.
1
ב׳וכזה ראיתי להרב פנים מאירות בתשובות ח"א סי' כ' דף כ"ו ע"א שכתב על דברי הגאון מהר"ר גבריאל שם סי' י"ט שהביא מתרגום יונתן גבי נחל אשכול דשם שני עיקר אף בלא חולי שלא כדברי מהריק"ו עיי"ש באורך, וז"ל ומ"ש מר להביא ראיה מתרגום יונתן וכו'. נראה ברור דדיוקא דתרגום יונתן פר' שלח משום דק"ל דלא נזכר שבאו למקום ששמו נחל וכו' אבל בהנך פסוקים וכו' נקרא המקום על שם המאורע שם המקום תחלה ואח"כ שם המאורע במקום הזה. ואין זה דומה לאיש ואשה שנשתנו שמם דהתם בעינן לידע שם המגרש עיקר שמו מה שנקרא בעת נתינת הגט. ובר מכל זה, לדעתי אין לדעתי אין לנו להקשות על התרגום יונתן מנ"ל דבר זה מקרא כי הוא לא עשה פירושו כפירוש תרגום אונקלוס או פירש"י, רק דבריו היה על פי קבלה מנביאים חגי זכריה ומלאכה, וגילה לנו רזין דרזין מה שאין לנו שום רמז, עכ"ל. והרואה יראה שם בתשובת הרב פנים מאירות דברי הרב מ' גבריאל הנזכר ומה שהשיב עליו הרב פנים מאירות באורך כי באמת פליאה נשגבה על מהר"ר גבריאל הנזכר דלא זכר כמה מקראי קדש שהביא הרב פנים מאירות דהני קראי ערו ערו עד היסוד שהניח, ואעיקרא כלא זה לזה כמ"ש הרב פמא"י. עוד נראה דנחל אשכול לא דמי לשם שני של איש או אשה, דהכא בנחל אשכול וסלע המחלקות ואלון בכות ובאר לחי רואי ודכוותייהו דמו לכינוי ע"ד משל פ' הכהן או חניכת משפחה, ה"נ נחל של אשכול סלע של המחלקות וכן אינך. נמצא דאשכול ומחלקות וכיוצא הוא כינוי והוא שם וכינוי, ר"ל ע"ד שם וכינוי. ולא דמי לשני שמות דאיש או אשה. וגם כשקראו המקום סלע המחלקות וכיוצא בשעת קריאה צירפו שניהם יחד וכן היתה הכונה לקרוא המשום כך. ובעת השינוי כך קראוהו להוסיף ביאור וכינוי סלע המחלקות וכיוצא. ומה דמות יערוך לשם שני בלא חולי ולא דמי כלל. ואין כאן מקום להאריך בזה רק מבואר דהרבנים הנזכ' קוראים התרגום שבידינו על התורה הנז' תרגום יונתן. והרב פנים מאירות הוסיף לומר דהוא קבלה מהנביאים חגי זכריה ומלאכי ולאו דיוקא הוא מאי דדייק הרב מהר"ר גבריאל בתרגום נחל אשכול דלא דמי לתרגום אונקלוס ופירש"י וכו'.
2
ג׳איברא דמריהטא דלישניה דהרב פנים מאירות משמע דתרגום אונקלוס לאו מפי הקבלה אלא עשאו מדעתו כפירש"י, מה שאין כן תרגום יונתן דהוא על פי קבלה מפי חגי זכריה ומלאכי. ואם זה כונתו הדבר קשה דבפרק ראשון דמגילה מבואר דהוא מפי ר' אליעזר ורבי יהושע ומפיהם תרגם אונקלוס. וכבר היה בימי עזרא ד"מפורש" הוא תרגום, וכן הוא פרק ג' דנדרים, ושם כתב המפרש דהוא מסיני. וכן כתב מהר"י די ליאון במגילת אסתר דף ל'. הן אמת דעיקר חילוקו של הרב פנים מאירות היינו שאונקלוס מפרש הכתוב ממש מה שאין כן יונתן דמוסיף ענינים שאין להם רמז. אבל לשונו מורה דנמשך זה משום דזה מפי עצמו וזה מפי נביאים.
3
ד׳ותו, הא דקאמר הרב דתרגום יונתן של תורה מפי חגי זכריה ומלאכי ולא ידענא מנ"ל, דהרי פרק קמא דמגילה לא נזכר גבי יונתן אלא תרגום נביאים. ועל זה אמרו מפי חגי וכו' ומוכח דתרגום יונתן דתורה לאו מפי נביאים אלא מפי עצמו, ובהכי ניחא דלא זכרו בש"ס תרגום דיונתן על התורה משום דלא איירי אלא בתרגום שתרגמו מפי אחרים ולאו מדנפשייהו. ותרגום יונתן על התורה קים ליה לש"ס דיונתן מפי עצמו אמרו. ואמטו להכי כי פריך מהא דאמרו "מפורש זה תרגום" לא משני דההוא תרגום יונתן דקים ליה דההוא מפי עצמו ואיצטריך לשנויי שכחום וכו'. אבל לדעת הרב פנים מאירות דגם תרגום יונתן של תורה מפי חגי וכו' קשה אמאי הש"ס לא הזכיר של תורה דיונתן. ותו אמאי לא משני דמפורש זה תרגום היינו תרגום יונתן על התורה והוה ניחא טפי דכיון דמפי חגי זכריה ומלאכי הוא הרי אמרו דעזרא הוא מלאכי והיינו דכתיב בעזרא "מפורש" והיינו תרגום.
4
ה׳וחזרנו לדברי מהרש"א הנז' דמוכח מדבריו דיונתן לא תרגם התורה. והרי עינינו הרואות תרגום יונתן על התורה. ותו דהוא עצמו שם במגילה בחי' אגדות פרק הקורא עומד גבי מזרעך לא תתן להעביר למולך ובחידושי הלכות שם דף כ"ה הזכיר תרגום יונתן על התורה.
5
ו׳ואחר זמן רב ראיתי בספר קרבן מנחה למהר"י חאגיז סי' נ"ד שכתב דתרגום זה שבידינו על התורה מיונתן אינו ליונתן בן עוזיאל אלא הוא תרגום ירושלמי. וכן כתב הרב גופיה בהלכות קטנות ח"ב סי' ק"ע. ומצאתי סמך לדבריו שהערוך ערך סלמנדרא והתוס' בע"א דף י' ע"ב כתבו משם הירושלמי מה שהוא תרגום יונתן. ונמצא דהערוך מכנה לפירוש יונתן שבידינו על התורה תרגום ירושלמי. והתוס' זמנין דמכנין אותו יונתן וכפי הערוך זה הירושלמי שבידינו היא נסחא אחרינא מהירושלמי. ובהא ניחא דהערוך בערך גבלא כתב משם ירושלמי שעיר. והתוס' בע"א דף נ"ט כתבו דיונתן פירש שעיר והירושלמי פארן. ובתרגום יונתן שבידינו פירש שעיר כמ"ש התוס' והוא הירושלמי שכתב הערוך. והירושלמי שם פי' פארן כמ"ש התוס'. ועיין בערוך בערך חט הראשון וכן מצאתי אח"כ במוסף הערוך ערך אשן [השני]. וגם שמעתי באומרים להוכיח כן דלשון תרגום מיוחס ליונתן שעל התורה מוכיח שאינו מיונתן בן עוזיאל, דלשונו משונה מתרגום יונתן נביאים.
6