שם הגדולים, מערכת ספרים, מערכת וShem HaGedolim, Maarekhet Sefarim, Letter Vav

א׳(א) והזהיר - כתב מהר"א שטיין בנמוקיו על הסמ"ג ריש דף רצ"ד שס' הזהיר שמביאים התוס' נקרא והזהיר עם ו' והביא ראיות. ובתוס' סוף מנחות והביאם מרן בב"י סי' קכ"ח "כתוב בס' הזהיר".

ב׳(ב) ווי העמודים - חברו הגאון מהר"ר שעפטיל סג"ל בנו של הרב שני לוחות הברית. והוא תלמיד הגאון מהר"ר שלמה אפרים אב"ד דק"ק פראג ובהקדמ' שם נאמר מכמה חבורים שחיבר ובפרט בדיני איסור והיתר חבור מופלא ובנו היה הגאון מהר"ר ישעיה אב"ד דק"ק פפד"מ וכבר נודע שלשלת יוחסין מהגדולים הללו מהמשפחות היותר מיוחסות וכמ"ש הגאון בתחלת צוואתו הנדפסת בסוף ס' יש נוחלין.

ג׳(ג) ויגש יהודה - קצור בית יוסף נדפס שנת שנ"ו.

ד׳(ד) ויגש יהודה - הגהות על הבית יוסף ועתה הדפיסום מחדש סביב בית יוסף בדיהרנפורט עם הגהות אחרות מלוקטות. (ונראה שהוא הנזכר לפני זה).

ה׳(ה) וידוי גדול - מיוסד על אברי האדם תיקן הרב מהר"ר מרדכי אצבאן ונקרא זובח תודה והוא בנוי על ס' החרדים. והרב מהר"ם הנז' היה מולדתו במערב הפנימי והיה רב בעיר ליוורנו איזה זמן והיה ויכוח בינו ובין הרב אברהם רודריגיז כמבואר בשו"ת אורח לצדיק ואחר כך נסע לארם צובה והיה שם מכלל הרבנים כמו שתראה בכתבי ארם צובה המודפסות בס' חנן אלהים לגדול הדור מהרח"א ז"ל ע"ש. ובא לעיר הקודש ירושלים ת"ו לעשות זייאר"ה וזכיתי לראות פניו והייתי קטן שהגיע לחינוך.

ו׳(ו) וידוי - לתלמיד חכם בפרטות, יסד הרב החסיד כמהר"י אלגאזי ז"ל בכ"י.

ז׳(ז) ויושע - הוא מדרש רז"ל הכי קרא שמו מדרש ויושע והוא בדפוס ישן נושן.

ח׳(ח) ויחל משה - ס' מוסר נדפס באשכנז.

ט׳(ט) ויכוח הראב"ד והרז"ה - בסוגית שתי פרות הובא במקובצת מציעא פרק השואל.

י׳(י) ויכוח החכם עם החסיד - בקונטרס אגרת אל תהי כאבותיך. ושם כתבים יפים ומליצות קדמוניות בהמצאות חשובות לחכמה חכו ממתקים וכלו מחמדים. והויכוח הנזכר חברו הרב שם טוב בן יוסף פלקירא הוא המחבר ספר המבקש שנדפס בעיר האג שנת תקל"ח. ויש בקונטרס הלז אלף אלפין בחכמה נפלאה בחרוז ובסוף כל בית ג' תיבות מפסוק. ירשום א"ב ותשר"ק ושם המשורר יוסף ברבי ששת בן לטימי עשאני שנת תתרס"ח בלארדא וכל התיבות מתחילות באל"ף ואות שני מהתיבה בראש השורה ובאמצעה רשום כל הנזכר והוא פלאי ובקונטרס הנזכר אינו כתוב היכן נדפס ובאיזה שנה. ומ"כ שנתברך(?) שנדפס בסביוניטא שנת שד"י.

י״א(יא) ויכוח הרמב"ן - לפני מלך ספרד. נדפס בספר מלחמת חובה כמ"ש בח"ב מערכת מ"ם (עיין רמב"ם בח"א) ושאר ויכוחים בשבט יהודה. ובס' מלחמת חובה יש הקדמה מהרב אברהם רומאנו לספר סלע המחלוקות והיא שיחה נאה ומליצה יפה.

י״ב(יב) ויכוח מים חיים - חיבר הגאון חיים בר בצלאל השגות על מור"ם בתורת חטאת. ואינו באר מים חיים כמ"ש סדר הדורות דף קס"ד ע"ד ע"ש אלא כמ"ש ריש דף קס"ז וכתב הרב מהר"ח הנז' שלמד עם מור"ם ביחד אצל הגאון מהר"ר שכנא. וכ"כ מור"ם בס' יוחסין דף קכ"ה שהיה תלמיד מהר"ר שכנא שכל גדולי הארץ הם תלמידיו והוא היה מגדולי תלמידי מהר"ר יעקב פולאק ע"ש. וכתב הרב מהר"ח שחיבר הספר הנזכר שנת של"ה בחדש אדר והוא כותב על מרן נר"ו ועל מור"ם כותב ז"ל ומכאן נראה שמ"ש בשולחן ערוך אבן העזר סי' קנ"ד בהגה"ה בנוסח הגט שנת ש"ם הוא טעות או אינם דברי מור"ם או נקט זו השנה למשל בעלמא.

י״גואנכי איש צעיר הייתי מסופק בזה כמ"ש בנדפס מערכת בי"ת אות י"ג (עיין בדק הבית). ועתה שבא לידי ס' ויכוח מים חיים עצמו הדבר פשוט דמסדר הגט אין להוכיח. והקרוב אלי כמ"ש צמח דוד שהרב מור"ם נח נפשיה שנת של"ב והיה בימי מהרש"ל כמ"ש בים של שלמה חולין פ"ק סי' כ"ט ומהרש"ל נח נפשיה שנת של"ג. וכן כתב סדר הדורות סוף דף ס"ג. וכבר כתבתי בועד ח"א מערכת מ"ם אות י"ב (עיין מ' משה איסרלס בח"א) דכתוב על מצבת הגאון מור"ם ז"ל יום ל"ג לעומר של"ג בן ל"ג ע"ש.ואין ראיה ממה דנח נפשיה בימי הגאון מהרש"ל כמ"ש לעיל די"ל דשני המאורות הגדולים סלקו לג"ע בשנה אחת. או מהרש"ל היתה מנוחתו בשנת של"ד.
הגאון מהר"ח הנזכר הרביץ תורה בישראל ארבעים שנה ונח נפשיה יום מתן תורה שנת שמ"ח. ובמקרה רע שמשרתת שלו מתה במגפה הסגירוהו לו ולכל ביתו שני חדשים. וברוב דאג"ה פנה לדברי אגד"ה וחיבר ס' החיים. ושם אתה מוצא הקדמת הג"מ יצחק בר שמשון חתן אחי הגאון מהר"ל מפראג מספר בשבחיו ע"ש.

י״ד(יג) ויכוח - על למוד חכמת האמת חיבר הרב החסיד מהר""ר יוסף אירגאז בספר שומר אמונים דבר דבור על אופניו.

ט״ו(יד) ויכוח - בנסח א"א אמר החכם על הקנאה מהרב מהר"א קונקי בספר מנחת קנאות.

ט״ז(טו) ויכוח - ראה זה חדש בס' פרי מגדים א"ח יש קונטרס בראש הספר כאלו מלמד כותב לו שאלות ומוסר והוא משיב. ומסודר הכל יפה, לך נאה ראה.

י״ז(טז) ויכלו - מדרש ויכלו. בס' גמטריאות של תלמידי רבינו יהודה חסיד על קלף כ"י נזכר מדרש ויכלו. ועתה ראיתי שהתוספות בסנהדרין דף נ"א ע"א הזכירו מדרש ויכלו ע"ש.

י״ח(יז) ויכלכל יוסף - חיברו מהר"ר יוסף דרשן מפוזנא דרשות על סדר הפרשיות כ"י כמ"ש בסדר הדורות.

י״ט(יח) ויכתוב משה - הביאו בספר סדר הדורות והם דרשות על ס' בראשית וס' שמות.

כ׳(יט) וילקט יוסף - חיברו מהר"ר יוסף דרשן הנזכר לקוטים ומאמרים תמוהים כסדר התורה כ"י הביאו בסה"ד.

כ״א(כ) וימודו בעומר - כ"י להרב המקובל עיר וקדיש כמהר"ר נתן שפירא הרב המחבר מצת שמורים יין המשומר והוא כונות העומר.

כ״ב(כא) ויסעו - הוא מדרש רז"ל וקרי ליה מדרש ויסעו והוא בדפוס ישן נושן.

כ״ג(כב) ויקהל משה - חיבר הרב המקובל מהר"ר משה בר מנחם תלמיד הגאון מהר"ד אופנהיים. ובדפוס פיורדא שהדפיסו הספר הנז' יש בסופו מעשה נורא מאד מרוח שהיה בבחור אחד בק"ק ניקלשבורג ונאספו כמה רבנים והרב מהר"ר משה הנזכר הוציאו בתנאי שיקבל עליו כמה סיגופים לכפר עון אותו רוח והם דברים קשים. ואחר ימים בא הרוח בפרסום בפני כל הקהל בדמות חתול שחור שאג ישאג, שלא התירו לו חרמות, שהחרימוהו שיצא והוא יצא ולא התירו החרמות. ולכן בלכתו מאושא לשפרעם פגעו בו כתות של מלאכי חבלה הממונים על מי שהם בחרם להמם ולאבדם וציערוהו לרוח מאד. ואז עשו לו התרת חרמות והלך. וכתבתי זה מהרשום בזכרוני שאין בידי עתה הספר הנזכר להודיע לבני אדם כמה תמרור לפורענות מוכן העובר על החרם. ואם ראה תראה מי שהחרימו אותו ומצליח כבר כתב בס' חסידים סי' תתרצ"ח שנפרעים ממנו על החרם ועל ההצלחה ע"ש רחמנא ליצלן.

כ״ד(כג) ושב הכהן - תשובות חדשות יקרות להג"מ רפאל הכהן.