שם הגדולים, מערכת ספרים, מערכת יShem HaGedolim, Maarekhet Sefarim, Letter Yod

א׳(א) יאיר נתיב - ספר קדמון על טרפיות מביאו הרב כנה"ג תדיר.

ב׳(ב) יאיר נתיב - מהרב גנת ורדים סדר הגט ע"י שליח וכו' ונדפס בקושטנדינא.

ג׳(ג) יאיר נתיב - (עיין מאורי אור).

ד׳(ד) יבין שמועה - להרשב"ץ בדיני שחיטה וטרפיות נדפס בליוורנו והיה נמצא באיזמיר כ"י בימי הרב כנה"ג.

ה׳(ה) יבין שמועה - להרב מהר"ש אלגאזי באור ותוספות על הליכות עולם וכללי הגמרא למרן בפלפול עצום נדפס בויניציא שנת שצ"ט.

ו׳(ו) יד אבישלום - דרושים להרב מהר"ר שלום עם חדושי בנו הרב מהר"ר מאיר נדפב באופיבאך שנת ת"פ.

ז׳(ז) יד אליהו - למהר"א גליפאפה מאסף כל דתקון רבנן על סדר הרמב"ם ושקיל וטרי ובסוף קונט' חדושים נפרדים, והיה איזה זמן בעה"ק ירושלים וברזל באה נפשו מתגרת צר והלך לעיר רודיס והיתה מנוחתו כבוד שם. ושמעתי מזקנים שכאשר בא בעיר הקדושה היו אומרים ארי עלה מבבל שהיה מפולפל עמוק.

ח׳(ח) יד דוד - (עיין רבינו אליעזר בן נתן בח"א).

ט׳(ט) יד יוסף - דרשות ע"פ הפשט להרב מהר"ר יוסף צרפתי מרבני אנדרינופלא.

י׳(י) יד כל בו - (עיין עיר מקלט).

י״א(יא) יד מלאכי - (עי' מ' מלאכי הכהן בח"א).

י״ב(יב) יד משה - (עיין הלכה למשה).

י״ג(יג) ידי אליהו - שו"ת להרב מר קשישא כמהר"ר אליהו מלובלין כמ"ש בנדפס מערכת אל"ף אות ס"ד [ס"ו] (עיין מ' אליהו מלובלין בח"א). ושמעתי מזקני רבני עה"ק חברון ת"ו מהפלגת בקיאותו ושהיה הולך בחצות לילה לבית הכנסת וקורא תהלים בבכיה גדולה פלגי מים ירדו עיניו. ובן הרב ז"ל חיבר ס' פרחי שושני' ונדפס בקושט' חידושים על הש"ס ודרושים.

י״ד(יד) ידי משה - פירוש על מדרש רבה ונדפס כמה פעמים סביב למדרש. (ועיין רבה).

ט״ו(טו) ידי משה - (עיין מהר"ר משה הלוי נזיר בח"א).

ט״ז(טז) ידידות - ספר שחיבר ר' יוסף חזן מטריויס הביאו מנחת יהודה פ' דברים דף ע"ח מס' דעת זקנים.

י״ז(יז) יודעי בינה - הוא פירוש על הזהר ועד ל"ג דפים מפ' בראשית פי' כמה"ר יוסף חמיץ והרמ"ז פירש מכאן ואילך לפי דרכו. ונדפס קצהו וכמדומה שנשרף או נאבד כולו. ואני ראיתי ספר אחד יודעי בינה תחלה וסוף בכ"י ובאמצע כמו מאה דפים מודפסות.

י״ח(יח) יונת אלם - אחד ממאמרות עיר וקדיש הרמ"ע ז"ל והוא בדפוס. ועתה בא לידי מאמר המילואים של הרמ"ע ז"ל בכ"י וכתב שם וז"ל "מאמר יונת אלם אשר לנו צריך מאד לחזור עליו במהדורות רבות, לא אחת ולא שתים, כי הוא מקובץ מהנפוצות שהתחלתי לסדרם ונגנבו מאתי המהדורות הראשונות ונתפרסמו שלא ברשות. ומה גם עתה ידים עסקניות בתקון המאמר ההוא כהוגן והדברים עתיקים לא יאמנו האומרי' שיש בידם ממנו מהדורא בתרא כי אני מעיד על עצמי שלא הגעתי עדיין אל קצה הגבול מתקונו סדורו והגהתו", עכ"ל. ועתה אין בידי מאמר יונת אלם הנדפס כדי לחזות בנועם אם שם נאמר היותו מהדורא בתרא באמת. גם שמעתי שיש ח"ב בכ"י.

י״ט(יט) יוסיף אומץ - ספר מנהגים נדפס בק"ק פפד"מ והרב מחברו היה בזמן הרב בית חדש כמ"ש שם. ועי' בהקדמת נוהג כצאן יוסף.

כ׳(כ) יוסף דעת - מהרב מה' יוסף תלמיד הגאון מהר"ל מפראג. פירושי' ותקון נסחאות בפירוש רש"י על החומש וקצת על פרפראות רבינו יעקב בעל הטורים נדפס בפראג שנת שס"ח בהסכמת הגאונים.

כ״א(כא) יוסף לקח - להגאון בעל מעשה ה' פי' על מגלת אסתר ונדפס מחדש באופיבאך וכתוב שהעיד הרב הגאון בעל פני יהושע שהי' אב"ד בק"ק קראקא אחר סמוך לזמן מור"ם בעל המפה וקדם להרב בית חדש. והיה חכם בכל החכמות וכמעט היה יחיד בדורו שכל גאוני הדור היו מריצים שו"ת אליו חיבר כמה ספרים ולא זכינו לאורם. זהו תורף דברי הגאון מהר"י הנזכר. ועיין בסדר הדורות דף ס"ד ע"ב ושם מבואר דהגאון הנזכר היה בימי הרב שארית יוסף ובימי מהרש"ל. ואין שו"ת שארית יוסף מצויות לחזות בנועם אשר רמז שם.

כ״ב(כב) יוסף לקח - ג' חלקים חיבר מופת הדור הרב הגדול מהרח"א בעל עץ החיים וכו' והם דרושים ופירושים כמעט על כל התורה בכמה וכמה דרכים ואופנים ומהם על פי פשט ויש על פי הדין.

כ״ג(כג) יופי מכלול - הוא תוס' והגהות שהוסיף הרב מה' יחיאל מיכל אב"ד של ק"ק ברלין בס' יפה מראה על הגהות הירושלמי שהדפיס שם בברלין.

כ״ד(כד) ספר היחוד - (עיין חכמתא רבתי).

כ״ה(כה) יחוס שאר בשר - (עיין רבינו יהודה אלברצלוני בח"א).

כ״ו(כו) ס' היחס בדקדוק - (עיין ספר אב ואם).

כ״ז(כז) יין הרקח - פי' רות ושיר השירים לרבינו מהר"א מגרמיזא הזכירו בספר מגדל דוד פי' רות.

כ״ח(כח) יין הרקח - (עיין הרמ"ע מפאנו בח"א).

כ״ט(כט) יכין ובעז - תשובות שחיברו מה' צמח ומה' שמעון דוראן בני הרב מהר"ש בן הרשב"ץ ונדפסו עתה מחדש. ומרן בב"י זימנין דמזכיר איזה דין מתשובות אלו כמו באורח חיים סי' ש"ח על המביא בנו פעם ראשונה לבית הכנסת בשבת ובידו נר שעוה וכו' והיא בח"ב סי' ו'. וגם באורח חיים סי' שכ"ד שרומז תשובות מה' צמח בן הר"ש בן הרשב"ץ בדין להאכיל תולעת המשי ותשובה זו ישנה בס' הנזכר בח"ב בתשו' מה' שמעון סי' י"ח. ועיין בח"א סי' קכ"ו שכתוב שם שהשיב תשובה ההיא דסי' קכ"ו בשנת רכ"ח. ובסי' קכ"ד כתוב שנת רכ"ה. ושמעתי מרב אחד שקיבל דהרשב"ץ נח נפשיה שנת ר"ד ומהר"ש בנו בשנת רכ"ז. ואתנח סימנא: לזכ"ר עולם יהיה צדי"ק.

ל׳(ל) ילמדנו - (עיין מדרש).

ל״א(לא) ילקוט - מכמה מאות ספרים (ע' סדר הדורות).

ל״ב(לב) ילקוט דוד - חיברו הרב מה' דוד בן הרב מה' הירץ פוזנר תושב ק"ק קראטאשין והמחבר נכד החסיד מה' אליה טוביה זצ"ל ונדפס בדיהרנפורט שנת תנ"א והוא ילקוט הקדמות מהמפרשים המפורסמים.

ל״ג(לג) ילקוט - מהקדמות נוראות מגורי האר"י והמפרשים חיבר הרב הגדול מהר"י דוד הרב המחבר בית דוד על ד' טורים והוא בכ"י.

ל״ד(לד) ילקוט חדש - כתב בסדר הדורות ששמע שחיברו הרב הגאון הקדוש מהר"ר יעקב שנושא ונותן עם הרב ברכת הזבח דף קכ"ב. ובהקדמת ילקוט חדש כתוב שנמצא כתוב עליו ילקוט ישראלי ומזה משמע קצת שמחבר שמו ישראל. אמנם אפשר דיעקב הוא ישראל ובחר לקרותו ילקוט ישראלי בשקל שמעוני. ואם נמצא דיש ילקוט ראובני שמעוני ישראלי מכירי. וראיתי להרב החסיד הרשב"א הלוי בס' מנות הלוי דף צ"ט ע"ב שכתב ילקוט הנקרא שמעוני ובס' הילקוט הנקרא תלמוד תורה. ועתה ראיתי בסוף פרח לבנון שכתב שדיבר עם בן ר' ישראל בעל ילקוט חדש ע"ש. ועתה תנוח דעתנו במ"ש בהקדמת ילקוט חדש שנקרא ילקוט ישראלי כי מ' ישראל היה המחבר.

ל״ה(לה) ילקוט ישראלי - (עיין ילקוט חדש).

ל״ו(לו) ילקוט - כ"י ישן נושן בא לידי על סדר פסיקתא רבתי על עניני המועדים ושבעה דנחמתא וכו' והוא מאמרי רז"ל מסודרים ויש חידוש ויש שנוי במאמרים הידועים והועתק בשנת רל"ד בעיר קאואלייר והמעתיק נסים ן' ראש.

ל״ז(לז) ילקוט המכירי - כתב סדר הדורות ר' מכיר בר אבא בר מכיר חבור גדול על כל פסוקי תהלים וישעיה מחובר קודם הגזרות כ"י.ואני הצעיר ראיתי ילקוט המכירי כ"י על כל משלי קרוב מאד לילקוט השמעוני ושם כתוב דחיברו רבי מכיר בר אבא מרי.

ל״ח(לח) ילקוט ראובני - (עיין ילקוט חדש).

ל״ט(לט) ילקוט שמעוני - המפורסם קדמון מאד לפי דברי צמח דוד כמ"ש בנדפס מערכת שי"ן אות כ"ב (עיין הרב שמעון אשכנזי מפראנקפורט בח"א).

מ׳(מ) ילקוט הנקרא תלמוד תורה - (עיין ילקוט חדש).

מ״א(מא) ים יששכר - (עיין תוספתא).

מ״ב(מב) ים של שלמה - למהרש"ל ומשנים קדמוניות הדפיסו קמא חולין ביצה ואחר כך נדפס על יבמות ואחר כמה שנים הדפיסו על גיטין וקדושין. והרב סדר הדורות כתה שהיה בידו על כתובות. והוא חיבר על רוב הש"ס.

מ״ג(מג) ימין ה' עושה חיל - (עיין הרמ"ע מפאנו בח"א).

מ״ד(מד) ימין ה' רוממה - (עיין הרמ"ע מפאנו בח"א).

מ״ה(מה) יסוד מורא - להרב אברהם ן' עזרא המצות סדר הלימוד.

מ״ו(מו) יסוד עולם - חיבר רבי יצחק הישראלי בתכונה כי היה תוכ"ן הרבה ועשאו הרב הנזכר לבקשת הרא"ש והס' הזה בראשונה היה נטמן אצל גדולי הדור בכ"י ועתה עלה על מזבח הדפוס בברלין שנת תקל"ז. ומשבחים הספר הזה מאד כי הוא יסוד מוסד לתכונה ולעיבור ולפירוש הלכות קדוש החדש מהרמב"ם.

מ״ז(מז) יסוד העמרמי - הכי קרא רבינו בעל המנהיג לסדר רב עמרם גאון.

מ״ח(מח) יסוד קיום - כ"י מהרב הכולל כמה"ר בנימן איספינוזא ז"ל מקיים נסחאות השגורות ורגילות בפי כל ישראל ומחי אמוחא הרוצה לשנות.

מ״ט(מט) היסודות - מאמר (עין הרמ"ע מפאנו בח"א).

נ׳(נ) יער לבנון - (עיין שלחן עצי שטים).

נ״א(נא) יער הלבנון - מהרב יש"ר מקאנדיא והוא על ז' חכמות: הגיון, אלהות, תשבורת, ניגון, פילוסופיא, תכונה, הלצה, ועל שאר חכמות למוריות וטבעיות הפלא ופלא ולא נדפס.

נ״ב(נב) יערות דבש - שני חלקים מדרושים להגאון מהר"ר יהונתן בתוכחות מוסר.

נ״ג(נג) יפה לבדיקה - מהגאון מהר"ש יפה ז"ל מורה מקום על אגדות שבספריו -- סדר הדורות דף קס"ח ע"ד. ואינו כן. כי הוא מורה מקום על כל האגדות בערכין וראיתיו כ"י.

נ״ד(נד) יפה מראה - חיבר מהר"ש יפה הנזכר על אגדות ירושלמי ונדפס בויניציא בחיי הרב ז"ל, ועוד נדפס בברלין בתוספות יופי מכלול להרב יחיאל מיכל רב ברלין , ועוד נדפס באמשטרדם בו בפרק עם קצור כבוד חכמים וחידושי הרב מהר"א בעל זרע אברהם על מדרש רבה, והיו דברי ריבות על ההדפסה כמבואר בהקדמה.

נ״ה(נה) יפה עינים - מהרב ז"ל דרושים ח"א. וח"ב לא נדפס.

נ״ו(נו) יפה ענף - מהרב ז"ל על מדרש אסתר איכה רות רבה ונדפס בפפד"א.

נ״ז(נז) יפה קול - מהרב ז"ל על מדרש חזית הוא מדרש שיר השירים רבה ונדפס באיזמיר.

נ״ח(נח) יפה תואר - באור רחב על מדרש רבה מהרב ז"ל ולא נדפס על במדבר ודברים.

נ״ט(נט) ס' יצירה - (עיין ספרא דאדם קדמאה).

ס׳(ס) יקוו המים - מאמר. (עיין הרב שמואל ן' תבון בח"א).

ס״א(סא) יקרא דשכבי - דרושים נפלאים מהרב הגדול מהר"ר יוסף דוד הרב המחבר בית דוד על ד' טורים.

ס״ב(סב) ס' היראה - (עיין רבינו יונה החסיד מגירונדי ד"ה אך ראיתי וכו' בח"א).

ס״ג(סג) ס' יראים - (עיין רבינו אליעזר ממיץ בח"א).

ס״ד(סד) מס' יראת חטא - מרז"ל. הזכירה הרב מהר"ש בן אלקבץ הלוי בס' שרש ישי פ' אני מלאה הלכתי.

ס״ה(סה) ירושלמי - רבי יוחנן בר פלוגתיה דריש לקיש חיברו. ודלא כהרב כפתור ופרח פי"ו דף פ"ז שכתב דמי שחיבר ירושלמי אין זה רבי יוחנן בר נפחא בר פלוגתיה דריש לקיש. שהרי בין חבור המשנה לרבי ובין חיבור הירושלמי ר"פ שנה ורבי יוחנן היה תלמיד רבי, עכ"ד. ופוק חזי להראב"ד בספר הקבלה שכתב שהמשנה חיברה רבינו הקדוש ק"כ שנה לחרבן והירושלמי חיברו רבי יוחנן קרוב למאתים שנה אחר החרבן וכ"כ הרב צדה לדרך בהקדמתו וכן מתבאר מתשובות מהר"ש ן' הרשב"ץ סי' רנ"א דרבי יוחנן בר פלוגתיה דריש לקיש שהיה בימי רב ושמואל חיבר ירושלמי, וכן מתבר מדברי הראשונים בכמה דוכתי, וכן משמע מדברי הרמב"ם בהקדמת ס' היד ומס' כריתות בימות עולם שער שני, אך מ"ש בהקדמת הרמב"ם ובספר כריתות שהירושלמי חיברו רבי יוחנן בקירוב ש' שנה אחר החרבן -- אינו מכוון ואולי ט"ס הוא. ועיין בס' התרומה סי' קל"ה מ"ש דבסדר תנאים ואמוראים שר"י חי יותר מש' שנה והוא פלא דבפ' הפועלים משמע דתכף אחר ריש לקיש בימי ר' אלעזר בן פדת נח נפשיה ע"ש מלבד מה שהעיר שם. שוב ראיתי מ"ש סה"ד דף קי"ד.

ס״וודע שהתוספות כתבו בכתובות דף ה' דהש"ס לא קאמר על ר' יוחנן תנא הוא ופליג. והקשה מורנו הרב כמהר"א נחום מסוגית כתובות דף ס"ט דכפי זה מאי מספקא ליה לש"ס אי ר' יוחנן פליג עליה דרבי. וכד הוינא טליא תירצתי דיתכן דפליג משום דרבי יוחנן ידע דפליגי ארבי ואיהו סר במחלקותו. ועתה מקרוב נדפסו תשובות הרשב"א ח"ג סי' שס"ט וראיתי לרבינו ז"ל שכתב בההיא דכתובות דף ס"ט כדאמרן ועלץ לבי. ולפי האמור העיקר כתירוץ האמצעי שתירץ הרב מהר"ם הלוי בשו"ת דרכי נועם אבן העזר סי' י"ט ודלא כהרב סדר הדורות דף קי"ד ע"ד שתפס כתירוץ ראשון דפליגי הבבלי וירושלמי במקום שהרב הנזכר תי' עוד ב' תירוצים ע"ש. ואחרי כתבי ראיתי תשובת רבינו האי גאון הביאה מהר"י קולין ריש שרש צ"ד דממרוצת דבריו בההיא דדף ס"ט הנזכר לא משמע הכי. ועמ"ש הרב החסיד הרמ"ך ל ביד מלאכי סי' תקנ"ב והרב משכנות יעקב דף פ"ז והרב מרכבת המשנה למהר"א אלפנדארי פ"ז מהלכות דעות. ובמקומו הארכתי ואכמ"ל.

ס״זירושלמי כתבתי בנדפס דף מ"ח ע"ב (עיין מהר"ר יהודה עבאס בח"א) דנראה מהראב"ד בהשגות פ"ב דבכורים והרב המגיד פכ"ז דמכירה שהי"ל ירושלמי דסדר קדשים וכ"כ הר"מ בהקדמת פי' המשנה שנמצא ירושלמי על חמשה סדרים שלמים, ובריש ס' תקוני הזהר דף ט' ע"א איתא ובגין דא אוקמוה מארי דתלמודא ירושלמי הויות באמצע. והראב"ד בפירוש ס' יצירה (שאינו הראב"ד בעל השגות הרמב"ם) כתב שהוא ראה בתלמוד ירושלמי מסדר קדשים הויות באמצע נראה קצת מהתוספות במנחות דף ס"ד ע"ב ד"ה ועל אותה שעה שהיה להם ירושלמי על מס' עדיות ועי' בירושלמ' פ' תפלת השחר. וכן מטין דברי הרמב"ם הנזכר שכתב שהי"ל ירושלמי בחמש סדרים שלמים. ירושלמי בתוספות קדושין כ"י ראיתי כתוב בירושלמי בהלכתא רבתי הכתובה אחר מס' ע"א, וכלשון הזה ראיתי שכתב הסמ"ג עשין ע"ה ובירושלמי דהלכות רבתי ראה מורי רבינו יהודה וכו' ודברי הירושלמי שמביאי' תוס' כ"י והסמ"ג הנזכר שתי הלשונות הם בירושלמי דקמן פ"ב(?) דמכות, כנראה שהיה להם סדר אחר בירושלמי. והרב מגדל עז פי"ג ופי"ד דאיסורי ביאה מזכיר ירושלמי דמסכת גרים ואיננו פה עמנו מלבד סדר קדשים ירושלמי שהיה לראשונים וחסר לנו. ועל הרוב כמה קושיות בהרמב"ם בקדשים יתורצו בירושלמי דקדשים חבל על דאבדין ומה גם דהרמב"ם חיבר הלכות מהירושלמי כמו שחיבר הרי"ף הלכות מהבבלי כידוע וכמ"ש בח"א וח"ב (עיין הרמב"ם בח"א).

ס״ח(סו) ירח יקר - (עיין אור החמה).

ס״ט(סז) יריעות שלמה - למהרש"ל על רש"י בחומש והרא"ם ונדפס אך לא זכיתי לראותו. ואחר זמן ראיתיו ביד אחד חכם מאוהבינו הי"ו והוא על קווארט"ו ל"ח דפים והם הגהות מהרש"ל על הרא"ם ורש"י. והביאו לדפוס הרב יחיאל בר משולם מווארניק והוסיף בו הרבה. ובכל דבור בסופו כותב מהרש"ל או כותב נ"ל כלומר שאינו ממהרש"ל אלא מהרב יחיאל הנזכר ונדפס בפראג שנת שס"ט.

ע׳(סח) יש נוחלין - היא צוואת הגאון החסיד מה"ר אברהם סג"ל הורוויץ בדברים שבקדושה ויש בה הגהות ותוספות מבנו הרב מהר"י סג"ל.

ע״א(סט) ישא ברכה - (עיין זובח תודה).

ע״ב(ע) ישיר משה - (עיין אזהרות ד"ה והנה הרב וכו').

ע״ג(עא) ספר הישר - (עיין רבינו יעקב בר ד"ה ר"ת חיבר וכו', ועיין בחכמתא רבתי).

ע״ד(עב) ספר הישר - של מוסר שמיחסים לר"ת לעיל כתבנו (עיין רבינו יעקב בר מאיר ד"ה ר"ת חיבר כו' בח"א) דס' הישר של ר"ת הוא חידושים בש"ס ותשובות. וס' הישר הזה כתב הרב מנחם די לונזאנו שחיברו רבינו זרחיה מיוני ועתה ראיתי להרב סדר הדורות שכתב שהוא לר"ת מאורליאנס אחד מרבותינו בעלי התוספות. ואם קבלה נקבל.

ע״ה(עג) ספר הישר - הנדפס מספורים ובפרט מלחמת השבטים עם הכנענים דברים מבהילים וכתוב שם דבחרבן נמצא זקן אחד והוא נחבא בתוך הקיר ועמו כמה ספרים יקרים וס' זה בתוכם. ורבים אינם מאמינים בס' הנז' אבל הילקוט מביא ממנו ובעל הילקוט היה בתחלת האלף הששי, וגם רבינו בחיי בספרו פר' וישלח הזכירו בפשיטות. אך הרמב"ן בפירושו נראה כמסתפק שכתב "ואם נאמין בספר מלחמות בני יעקב" ע"ש.

ע״ו(עד) ישרש יעקב - חיבר הרב הגדול מהרח"א בעל עץ החיים וכו' על אגדות הש"ס שלקט בעין יעקב והוא דובב שפתי ישנים שמביא דברי הרבנים מה שפירשו במאמר הן בספריהם הן מה ששמע מרבנן קדישי ועליהם מוסיף והולך ברחב דעתו ורוח מבינתו.

ע״ז(עה) יתר הבז - להרב נהוראי ג' ארמון והיה מופלג בחכמה וזקנה א' מרבני תונס וכתב שיטות וחידושים הרבה, ושללו כל מחמודיו ובכלל כתיבותיו, ואח"כ הוסיף שנית ידו לכתוב חידושים וקרא הס' יתר הבז ונדפס פה ליוורנו.