שם הגדולים, מערכת ספרים, מערכת י ס״הShem HaGedolim, Maarekhet Sefarim, Letter Yod 65
א׳(סה) ירושלמי - רבי יוחנן בר פלוגתיה דריש לקיש חיברו. ודלא כהרב כפתור ופרח פי"ו דף פ"ז שכתב דמי שחיבר ירושלמי אין זה רבי יוחנן בר נפחא בר פלוגתיה דריש לקיש. שהרי בין חבור המשנה לרבי ובין חיבור הירושלמי ר"פ שנה ורבי יוחנן היה תלמיד רבי, עכ"ד. ופוק חזי להראב"ד בספר הקבלה שכתב שהמשנה חיברה רבינו הקדוש ק"כ שנה לחרבן והירושלמי חיברו רבי יוחנן קרוב למאתים שנה אחר החרבן וכ"כ הרב צדה לדרך בהקדמתו וכן מתבאר מתשובות מהר"ש ן' הרשב"ץ סי' רנ"א דרבי יוחנן בר פלוגתיה דריש לקיש שהיה בימי רב ושמואל חיבר ירושלמי, וכן מתבר מדברי הראשונים בכמה דוכתי, וכן משמע מדברי הרמב"ם בהקדמת ס' היד ומס' כריתות בימות עולם שער שני, אך מ"ש בהקדמת הרמב"ם ובספר כריתות שהירושלמי חיברו רבי יוחנן בקירוב ש' שנה אחר החרבן -- אינו מכוון ואולי ט"ס הוא. ועיין בס' התרומה סי' קל"ה מ"ש דבסדר תנאים ואמוראים שר"י חי יותר מש' שנה והוא פלא דבפ' הפועלים משמע דתכף אחר ריש לקיש בימי ר' אלעזר בן פדת נח נפשיה ע"ש מלבד מה שהעיר שם. שוב ראיתי מ"ש סה"ד דף קי"ד.
1
ב׳ודע שהתוספות כתבו בכתובות דף ה' דהש"ס לא קאמר על ר' יוחנן תנא הוא ופליג. והקשה מורנו הרב כמהר"א נחום מסוגית כתובות דף ס"ט דכפי זה מאי מספקא ליה לש"ס אי ר' יוחנן פליג עליה דרבי. וכד הוינא טליא תירצתי דיתכן דפליג משום דרבי יוחנן ידע דפליגי ארבי ואיהו סר במחלקותו. ועתה מקרוב נדפסו תשובות הרשב"א ח"ג סי' שס"ט וראיתי לרבינו ז"ל שכתב בההיא דכתובות דף ס"ט כדאמרן ועלץ לבי. ולפי האמור העיקר כתירוץ האמצעי שתירץ הרב מהר"ם הלוי בשו"ת דרכי נועם אבן העזר סי' י"ט ודלא כהרב סדר הדורות דף קי"ד ע"ד שתפס כתירוץ ראשון דפליגי הבבלי וירושלמי במקום שהרב הנזכר תי' עוד ב' תירוצים ע"ש. ואחרי כתבי ראיתי תשובת רבינו האי גאון הביאה מהר"י קולין ריש שרש צ"ד דממרוצת דבריו בההיא דדף ס"ט הנזכר לא משמע הכי. ועמ"ש הרב החסיד הרמ"ך ל ביד מלאכי סי' תקנ"ב והרב משכנות יעקב דף פ"ז והרב מרכבת המשנה למהר"א אלפנדארי פ"ז מהלכות דעות. ובמקומו הארכתי ואכמ"ל.
2
ג׳ירושלמי כתבתי בנדפס דף מ"ח ע"ב (עיין מהר"ר יהודה עבאס בח"א) דנראה מהראב"ד בהשגות פ"ב דבכורים והרב המגיד פכ"ז דמכירה שהי"ל ירושלמי דסדר קדשים וכ"כ הר"מ בהקדמת פי' המשנה שנמצא ירושלמי על חמשה סדרים שלמים, ובריש ס' תקוני הזהר דף ט' ע"א איתא ובגין דא אוקמוה מארי דתלמודא ירושלמי הויות באמצע. והראב"ד בפירוש ס' יצירה (שאינו הראב"ד בעל השגות הרמב"ם) כתב שהוא ראה בתלמוד ירושלמי מסדר קדשים הויות באמצע נראה קצת מהתוספות במנחות דף ס"ד ע"ב ד"ה ועל אותה שעה שהיה להם ירושלמי על מס' עדיות ועי' בירושלמ' פ' תפלת השחר. וכן מטין דברי הרמב"ם הנזכר שכתב שהי"ל ירושלמי בחמש סדרים שלמים. ירושלמי בתוספות קדושין כ"י ראיתי כתוב בירושלמי בהלכתא רבתי הכתובה אחר מס' ע"א, וכלשון הזה ראיתי שכתב הסמ"ג עשין ע"ה ובירושלמי דהלכות רבתי ראה מורי רבינו יהודה וכו' ודברי הירושלמי שמביאי' תוס' כ"י והסמ"ג הנזכר שתי הלשונות הם בירושלמי דקמן פ"ב(?) דמכות, כנראה שהיה להם סדר אחר בירושלמי. והרב מגדל עז פי"ג ופי"ד דאיסורי ביאה מזכיר ירושלמי דמסכת גרים ואיננו פה עמנו מלבד סדר קדשים ירושלמי שהיה לראשונים וחסר לנו. ועל הרוב כמה קושיות בהרמב"ם בקדשים יתורצו בירושלמי דקדשים חבל על דאבדין ומה גם דהרמב"ם חיבר הלכות מהירושלמי כמו שחיבר הרי"ף הלכות מהבבלי כידוע וכמ"ש בח"א וח"ב (עיין הרמב"ם בח"א).
3