שם משמואל, בראשית ג׳Shem MiShmuel, Bereshit 3
א׳שנת תרע"ב. ר"ח מרחשון
1
ב׳הנה לפי סדר הדגלים חודש הזה מיוחס למנשה, וכבר כתבנו במק"א שמנשה ואפרים הם בסור מרע ועשה טוב, שמנשה מלשון נשני אלקים את כל עמלי הוא בסור מרע ואפרים מלשון כי הפרני אלקים בארץ עניי הוא בעשה טוב, ולכן רצה יוסף שיתברך מנשה מקודם כפי סדר הכתוב סור מרע ועשה טוב, אך יעקב אבינו ע"ה חידש דרך אחר בעבודה להתחיל בעשה טוב מקודם וממילא נקל יהי' לסור מרע, כי להמתין בעשה טוב עד שיסור מקודם מהרע זה קשה מאד, וע"כ חדשים האלו שהם תשרי ומרחשון המתייחסים לאפרים ומנשה, תשרי הוא בעשה טוב, וע"כ יש בו הרבה מצות שופר יוה"כ סוכה לולב ערבה וניסוך המים, מרחשון הוא בסור מרע, וע"כ מזלו עקרב דהנה כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה אמר דהא די"ב שבטים הם כנגד י"ב מזלות היינו שבזכתם הגביהו את ישראל למעלה מהמזלות, דאף שהמזל מושך בטבעו לדברים בלתי ראוים כהא דפרק מי שהחשיך (שבת קנ"ו.) מאן דבחמה יהא גבר זיותן וכו' האי מאן דכוכב וכו', מ"מ ישראל בכוחם למשול על טבעם, ובשביל זה אין המזל פועל בענינם ומאותות השמים אל תחתו וגו' ודפח"ח:
2
ג׳ולי יש להוסיף על הדברים שלא די שאינם נמשכים להוראת המזל, אלא שהם מגביהים הוראת המזל לשורשו להשתמש בו בקודש, ולמשל חודש מרחשון שאנו מדברים בו מזלו עקרב וידוע שעקרב הוא קרירות, היינו שטבעו מושך להתעצל ולישב בטל, וכל מה שיעשה יעשה בקרירות רוח, ולא ברוח חם והתלהבות, וישראל משתמשין במדה ההוא עצמה לסור מרע ולהתעצל במעשים בלתי ראוים, ואף דברים גשמיים המוכרחים יהי' בקרירות רוח, שכל אלו הם בכלל סור מרע, וזה עצמו הוראת השבט המתיחס לחודש הזה הא שבט מנשה כנ"ל:
3
ד׳ובזה יש לפרש דברי הספר יצירה הובא בספר בני יששכר, המליך אות נ' בריח וקשר לו כתר וצר בו עקרב בעולם ומרחשון בשנה ודקין בנפש זו"נ. והיינו דידוע דסור מרע הוא כלל מצות ל"ת, ועשה טוב הוא כלל מצות עשה, ושורשם הוא יראת ה', ואהבת ה', טהרה, וקדושה, כי טהרה הוא בסור מרע כמ"ש (איוב י"ז) טהר ידים יוסיף אומץ, וקדושה היא בעשה טוב כמו שאנו מברכים על כל המצות אשר קדשנו במצותיו וצונו, והנה אות נ' כפופה מתיחס ליראת השם כידוע לחכמי האמת, ועל דרך הפשוט הוא מרמז שיהי' כפוף להש"י, ובש"ס שבת (קד.) נאמן כפוף נאמן פשוט, והוא טהרת הלב מגסות הרוח ומאהבות חיצוניות, ולפי הנ"ל יובן שהוא ענין חודש מרחשון, והנה בשלהי סוטה טהרה בטלה טעם וריח רב הונא אשכח תומרתא דחינונותא וכו' אתא רבה ברי' אמר מוריחנא ריחא דחינונותא אמר לי' בני טהרה יש בך ע"כ, הרי דטהרה מביאה ריח טוב, ומעתה יובן דברי הספר יצירה המליך אות נ' בריח, כי הריח תלוי באות נון וכנ"ל, וצר בו עקרב בעולם שהוא כח המושך לקרירות, ומרחשון בשנה, ודקין בנפש, כי הדקין אין בהם דם, ואין מחזיקין דם בבני מעים וכנראה בחוש שהם לבינים וזה מורה שטבעם קר:
4
ה׳הנה בשבת יש נשמה יתירה, וביו"ט רוח יתירה, ובר"ח נפש יתירה כידוע, והנה לשון נפש הוא חפץ ורצון כמ"ש (בראשית כ"ג) אם יש את נפשכם שפי' רצונכם, וע"כ הוא יו"ט של דוד המלך ומרומז בגמ' שלח לי' סימנא דוד מלך ישראל חי וקים, כי זה ענין דהע"ה (תהילים מ') קוה קויתי ה' וכל ספר תהילים מלא מזה והוא באר מים חיים הנובע ממטה למעלה מתרפקת על דודה, והנה תשוקתו של אדם הוא דבר הטמון בעומק הלב, עד שכמעט האדם עצמו אינו יכול לירד לסוף דעתו ותכליתו כי לפעמים ידמה האדם בנפשו שתשוקתו בלתי לה' לבדו, ומ"מ יתגנב בו שמץ תועלת עצמו, והוא אינו מבין, ובר"ח שנתוסף בהאדם נפש יתירה שהיא חפץ ותשוקה להש"י הנה היא לו לעזר מעט עכ"פ לחפוץ שיהי' תשוקתו בלתי לה' לבדו, וזה הוא השעיר של ר"ח שנאמר בו לה' שמכפר על חטא שאינו מכיר בו אלא ה', אך לעתיד שיעביר גלולים מן הארץ הם כחות זרים הסובבים ומקיפים את נקודה הפנימית שבלב, אז תגדל התשוקה בלתי לד' לבדו כמ"ש (ישעי' ב') ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו, הם תשוקות חיצוניות, כי בכל ענין שאדם השתדל ולא הי' יכול להשיג בשלימת, לעתיד לבא במהרה בימינו יבוא אל תכליתו, א"כ אז לא יצטרך שעיר עזים לכפר כנ"ל אלא ושעירי עזים נעשה ברצון שהרצון כבר בשלימות:
5
ו׳כתיב בירבעם (מלכים א' י"ב) שעשה את החג במרחשון החודש אשר בדא מלבו, הנה מלכות ישראל הוא דוגמת הירח המתחדשת בכל חודש, והירח נקרא חודש על שם התחדשות, כן מלכות ישראל מתחדש תמיד בתשוקה חדשה להש"י ובכל יום חביבה עליהם כשעה ראשונה, והוא באר מים חיים הנובע תמיד, וזה הי' דוד המלך המתרפק בכל יום באהבה בשירות ותשבחות, ובפרקי היכלות שעדיין דוד המלך אומר בכל יום שירות ותשבחות שלא שמעתן אוזן מעולם, וכאשר נטלה מלכות עשרה שבטים מזרע דוד ניתן המלכות לזרע יוסף צדיק יסוד עולם שהוא במדרגת חי כנודע, ונקרא מדה זו מקור מים חיים כמ"ש בשערי אורה שער ב', ולעומת שמדתו של דוד נקרא באר מים חיים נקרא מדתו של יוסף מקור מים חיים, אך ירבעם קלקל מדת התחדשות שבו, וחידש התחדשות רע וזה החודש אשר בדא מלבו, והנה כבר אמרנו בביאור דברי המדרש (שמות פ"א) בה' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חודש את חלקיהם, כי ישראל במצרים כשמת יוסף הפרו ברית מילה, וע"כ בנים זרים ילדו עתה יאכלם חודש את חלקיהם מלך חדש שנא' ויקם מלך חדש, ואמרנו שבשביל שקלקלו מדתו של יוסף מדת התחדשות ע"כ לקחו המצרים את כח התחדשות מישראל ובכח זה חידשו עליהם גזירות יע"ש, וכמו כן נוכל לומר דבחטא ירבעם שקלקל מדת התחדשות נטלו אוה"ע כח התחדשות מישראל והגלנו מארצנו ותמיד הם גוזרים עלינו גזירות רעות גזירות חדשות, וידוע דברי הרה"ק רמ"מ זצללה"ה מרימינאב, שכל גזירות רעות המתחדשות על ישראל רח"ל וכל המסים וארנוניות שמוצצים דמי ישראל התחלתם תמיד בחודש מרחשון, ולפי מה שכתבנו יובן הדברים שבאשר על החודש זה נאמר החודש אשר בדא מלבו, בעוה"ר נהפך התחדשות חודש זה להם כנ"ל, ונראה שיש תיקון לזה ההתחדשות שבישראל בעת הזאת שקובעין שעורים תמידים כסדרם ללמוד וללמד איש ואיש חבורה וחבורה, ההתחדשות הזה מוציא מתחת ידיהם את כח התחדשות, אמן כי"ר:
6