שם משמואל, חנוכה מ״זShem MiShmuel, Chanukah 47
א׳ליל ה'
1
ב׳בש"ס יומא אמר רב אסי למה נמשלה אסתר לשחר לומר לך מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים והא איכא חנוכה ניתנה לכתוב קאמרינן, משמע דשניהם סוף כל הניסים אלא שזה מהניתנין לכתוב וזה משלא ניתנו לכתוב:
2
ג׳ונראה דסוף של דבר הוא כולל כל אשר לפניו, וע"כ אסתר כולל תורה שבכתב, וחנוכה כולל תורה שבע"פ, ובאסתר מפורש דהדר קבלוהו בימי אחשורוש שנאמר קימו וקבלו וגו' ובחנוכה י"ל דהנה שתי מצוות תקנו בחנוכה, נרות, והלל והודאה, וכבר הגדנו בשם כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה דנרות מתייחס המצוה להעין, וע"כ תקנו ברכות על הראי', והלל והודאה הוא בפה עכ"ד הצריך לענינינו, והנה לישנא היא קילמוסא דלבא, וי"ל שהם לעומת יראה ואהבה, יראה היא אותיות ראי' מתייחס לעינים, ואהבה היא בלב, ע"כ שתי סוגי מצות שבחנוכה שבעינים ושבלב הם כוללים כל תרי"ג מצות שכולם נכללין ביראה ואהבה, והם מצות ל"ת מתייחס ליראה, ומ"ע לאהבה:
3
ד׳ונראה עוד לומר שהם מתקנים הפגם מכל השנה שפגמו בלא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם שהם כוללים כל תרי"ג מצות:
4
ה׳והנה הא דהדר קבלוהו עליהם בימי אחשורוש פירש"י מאהבת הנס, כי בשעת מ"ת כפה עליהם ההר כגיגית, והיינו להראותם שמצות התורה הם מחייבי המציאות ואיננו דבר התלוי בבחירתם, וזהו מצד נותן התורה, אבל הי' נדרש שיהי' גם מצד המקבל היינו שישראל יהי' נמשכים אחר התורה מעצמם ג"כ ולא מצד הכפי' לבד, ע"כ הי' סיבה מהשי"ת כל ענין המגילה כדי שיקבלו עליהם מאהבת הנס, וכן הי' כל ענין צרות היוונים והגאולה מהם הכל הי' סיבה שיקבלו עליהם תורה שבע"פ מאהבת הנס, וכך נשאר לדורות בזמה"ז הוא זמן קבלה בעסק תורה שבע"פ באהבה רבה:
5