שם משמואל, חנוכה נ״דShem MiShmuel, Chanukah 54
א׳ליל ו' ור"ח טבת
1
ב׳כתיב מחצת ראש מבית רשע והגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה דכך הוא ענין ר"ח טבת שהוא מירחין דעשו, וראשו של חודש זה מובלע בחנוכה ימי נסים, ונעשה ראשו נפרד מבית רשע וניתוסף על חלק הקדושה עכ"ד, ונראה להוסיף בה דברים, דהנה בחטא שבעבורו שלטו אז היוונים על ישראל הרבה טעמים נאמרו בזה, ונראה עוד לומר שבזמה"ז צץ האפיקורסות בישראל ואז הי' כח צדוק ובייתוס שכפרו בתורה שבע"פ, והנה תורה שבכתב היא סתומה וחתומה כתובה על גשם הקלף ותורה שבע"פ היא החכמה והפנימית של תורה שבכתב [וידוע שה' בחכמה יסד ארץ והבן] ובאשר פגמו במדת החכמה נטלו היוונים את החכמה מישראל לחכמת חיצוניות, כמו שהגדנו בשם כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה בדברי המדרש אסתר תנו ימים כנגד ימים, שכך היא המדה כשישראל פוגמים ח"ו בדבר, נטלו האומות את האור שבדבר הזה לחיצוניות, ובכח החכמה שהי' בהם שלטו על ישראל, וכאשר גברו מלכות בית חשמונאי ונצחום הוציאו את בלעם מתוך פיהם ושוב לא עמדו עוד מהיוונים פילסופים וחכמים כמו מקדם וכל החכמות והנשמות הקדושות שהי' מובלע בהיוונים שבו לישראל, וזכו ישראל לנובלות חכמה שלמעלה זו תורה, ומאז והלאה נתרבה ונתפשט לימוד תורה שבע"פ והישיבות בישראל, וגזירות ב"ד של החשמונאים וי"ח דבר התחילו אז בימי יוסי בן יועזר ואינך שהיו בימים ההם, ומן אז והלאה רבו הגזירות, והכל מחמת כח תורה שבע"פ שהשיגו אז:
2
ג׳ונראה עוד לומר דזהו הענין שזכו ישראל לנ"ח שהיא מצות זקנים, שאין לה שום עיקר בתורה ואינו דומה למגילה, שבירושלמי מגילה זאת ניתנה למשה מסיני אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה, ועוד שהיו אז נביאים וניתנה לכתוב בין הכתובים, אבל חנוכה היא מצות זקנים לבד, והטעם י"ל מפני שזכו אז לחכמה והתגברות תורה שבע"פ, ע"כ הי' בכחם של הזקנים לחדש מצוה קבועה זו, וזה שמצינו בנ"ח, הרואה נ"ח צריך לברך, מה שלא מצינו בשום מצוה, ברכת הראי', ולא מצינו שהשומע קול מגילה יברך, והטעם י"ל דידוע בזוה"ק דראי' היא בחכמה, וע"כ הם שזכו אז לחכמה ובבחי' זו התקינו מצות נ"ח ע"כ התקינו בה נמי ברכת הראי':
3
ד׳וממוצא הדברים שיש בנ"ח תיקון על עוונות שפוגמים במוח שבקצת מקומות שבזוה"ק שאין מועיל להם תשובה כי תשובה היא בלב כמ"ש ולבבו יבין ושב ורפא לו ע"כ אינה מועלת על פגם המוח, אבל נ"ח שהוא במוח החכמה יש בו תיקון על חטא הזה:
4
ה׳ונראה עוד לומר שלאו דווקא החכמה והנשמות שהי' מובלע בין היוונים, אלא אפי' נשמות שהי' מובלע בין יתר האומות נמי, כי כל העולם הי' אז משתעבדין להיוונים, וכאשר נמשך מהם חלק הקדושה נמשך נמי מכל העולם, ובודאי שכמו אז כן בכל שנה בזמן הזה נשמות קדושות הטבועים בין האומות נמשכין מהם וחוזרים אל הקדושה:
5
ו׳והנה בעשו הי' טבועים נשמות גבוהות כידוע שיצאו ממנו אח"כ ונעשו גרי צדק, ונודע דעד עת קץ עדיין נמצא בעשו חלקי הקדושה, וככלות כל אלה לצאת ממנו יהי' גמר התיקון ולא יהי' שריד לבית עשו, וכבר אמרנו במק"א לפרש עפ"י דבריהם ז"ל אין שריד אלא ת"ח שנאמר ובשרידים אשר ה' קורא, וכן נמי יש לפרש ולא יהי' שריד לבית עשו שחלקי הקדושה נקראים שריד, והיינו שלא ישאר שום ניצוץ מניצוצי הקדושה בעשו, אלא הכל יתברר ממנו:
6
ז׳והנה הגיד המגיד הקדוש הרבי ר' בער זצללה"ה בפסוק כי ציד בפיו, דהיינו שכל הנשמות וחלקי הקדושה שהיו ניצודים אצלו הכל הי' בפיו לבד והיינו בראשו ולא נכנס ללבו כלום, וע"כ ראשו מונח במערת המכפלה בעיטפי' דיצחק, והוסיף לומר שהי' משמר את לבו שלא יכנוס בו מאחת מאלה שלא יעוררהו להטיב מעשיו, ולפי"ז מובן אשר בכל עת הגיע ירחין דעשו והוא שתעורר להתחזק בכח אותן חלקי הקדושה המובלעין אצלו, אבל באשר אז הוא חנוכה עת המשכת חלקי הקדושה המפוזר בין האומות נמשך ממנו אותן חלקי הקדושה שבראשו שהוא מתעורר להתחזק בהם ויוצאין ממנו ושבין אל הקדושה, וכה נוהג בכל שנה ושנה, שאותן החלקים שהוא מתעורר להתחזק בהם ולהרים ראש, יוצאין ונתפרדים ממנו לקיים מה שנאמר מחצת ראש מבית רשע, וכל הדברים האלו נכללים בדברי קודש של כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה:
7
ח׳ונראה שזה הי' הכנה טובה על גלות אדום, כי לולא שאז עוד עם מפלת היוונים נמחץ ראש הרשע הזה, והי' מלכות רומי איתן וחזק כ"כ גם בבחי' המוח שבראש לא הי' אפשר ח"ו לישראל לעמוד בגזירות הרומיים, אבל מאחר שנמחץ ראשו כנ"ל ונתקיים בישראל הוא ישופך ראש, ע"כ נכנסו בשלום ועתידים לצאת בשלום אכי"ר ב"ב:
8