שם משמואל, הושענא רבה ו׳Shem MiShmuel, Hoshana Rabba 6
א׳שנת תרע"ז
1
ב׳ענין ערבה הניטלת בפ"ע, והקפה היא בלולב, יש לומר, דהנה חמש הרגשות הן ראי', שמיעה, ריח, טעם, מישוש, ויש לומר דאתרוג מקביל לחוש הראי' ע"פ מה דאיתא בספה"ק, שלשון אתרוג נגזר מלשון רגוג, וכל עץ נחמד למראה, מתרגם כל אילן דמרגג למחזי, וכן כי תאוה הוא לעינים מתרגם ומרגג אילנא לאסתכלא בי', וע"כ אמרו ז"ל דעה"ד טו"ר אתרוג הי', ערבה מקבילה לחוש השמיעה, כי שמיעה היא קבלת דברים, והיינו דנכנס לעומק הלב, באמצעות כלי האזנים, והוא כלשון אמרו ז"ל כוף אזניך לשמוע דברי חכמים, וע"כ אף דערבה רומזת לאנשים שאין בהם לא ריח תורה ולא טעם מצוה, מ"מ אם כפי מהות וצורת הערבה שהיא כמושה לפני כל המינים, כן נמי אלו, אם עכ"פ יש בהם ענין זה לכוף אוזן לשמוע דברי חכמים נכנסים עם יתר המינים באגודה, והדס מקביל לחוש הריח כצורתו, שיש בו ריח ולא טעם, לולב מקביל לחוש הטעם, הרי דארבעה מינים אלו מקבילים לארבע הרגשות הנ"ל, ללוקחם ולהגביהם לשמים, אך ערבה הניטלת בפ"ע מקבילה לחוש המישוש, ע"כ אין בה שום מצוה, אלא נטילה, שהיא חוש המישוש לבד, ואין אומר ואין דברים, ע"כ אין מקיפין אלא בלולב, כידוע בדברי האריז"ל, שהקפות הן בר"ת אד"ם, דהיינו אדם המקיף, דיבור, ומעשה, וזו באשר אין בה אלא מישוש לבד, ע"כ אין בה הקפה, ונראה שאז זמן הגבהת אנשים שהם בתכלית השפלות, אם אך רוצים להיות מהיום והלאה עושי מצות מעשיות כפשוטו עכ"פ:
2