שם משמואל, לך לך ג׳Shem MiShmuel, Lech Lecha 3
א׳ליל קודם המילה שקורין וואכט נאכט.
1
ב׳ענין שעושין סעודה בליל שקודם המילה הנה הרמב"ם פסק דקטן ערל תוך שמונה מותר לסוכו בשמן של תרומה משום דערלות שלא בזמנה לא הוי ערלות וליל שמיני אסור לסוכו בשמן של תרומה והוא מירושלמי ולפי"ז מיגרע גרע כשמגיע ליל שמיני דעד עתה לא הי' ערל כלל ועכשיו נעשה ערל, ואין בידינו לתקנו דמילה דווקא ביום, אך כ"ז אם האדם מכוין תקנת עצמו א"כ הי' שפיר מיגרע גרע דעד הנה לא הי' צריך תיקון ועכשיו צריך לתיקון, משא"כ אם האדם אין כוונתו בשביל עצמו רק לקיים מצוות הש"י א"כ כשמגיע זמן חיוב המצוה אז אשבוחי משבח דיש לו מקום להאדם לקיים מצוותו, ואף שעוד אין בו כח לקיים המצוה כי לילה הוא, אבל עכ"פ בא לו קצת מקום ליכנוס בעשיית המצוה כיון שאז נקרא ערלות, וכענין בצאן שנכנס לדיר להתעשר וכמ"ש תוס' רי"ד דע"כ לא נקרא מילה מצ"ע שהזמן גרמא דליתא בלילה, משום דלעשות הכנה למצוה מחויב גם בלילה, והדברים מובנים עפ"י ירושלמי פ"ק דר"ה דדברים הדוחין את השבת ומצותן רק ביום מותר בלילה שלפניו לחלל שבת וראייתו מהעמידו את עושי חביתין, לעשות חביתין, דבאנשים שאין רוצין בעול אצלם אין זה שמחה אדרבה עול המצות הם למשא אצלם, משא"כ ישראלים שבמצותיו חפצים מאד, א"כ שמחה הוא אצלם:
2