שם משמואל, שלח ה׳Shem MiShmuel, Sh'lach 5
א׳ר"ח תמוז
1
ב׳בענין חדשי תמוז אב ירחין דעשו ואירע לנו בהם כל הצרות בכפלים ולעתיד יהיו ראש למועדים, בודאי אין זה במקרה, ונראה דהנה סדר הבריאה שסידר הש"י שגם כל עולם הגשם והחומר ניזון מהקדושה העליונה, ובכל דבר מאכל נמצא בו מוצא פ' ה' שזה הוא הזן ומפרנס ומחי' כמ"ש האר"י ז"ל בפסוק לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי ה' וגו' שפירש האריז"ל מוצא פי ה' שבהלחם, וכן בכל דבר ודבר נמצא בו מד' אותיות הוי' ב"ה כמ"ש הרח"ו בשער הקדושה, ולכאורה היא ירידה להתלבש בחומר הפחות, אך הוא צורך עלי' לעשות מהחומר קדושה וכמשל הזורע גרעין בעפר כדי להוציא לחם מן הארץ, וכמו נשמה שירדה בעוה"ז להפוך את כל חלקי האדם לטוב, ואלמלא חטא אדה"ר הי' גם גוף האדם שהויתו מן האדמה עולה עם הנשמה למעלה ורק מחמת החטא נגזר המיתה למרק הגוף בעפר ולהקימהו לתחי' שיהי' ראוי לעלות עם הנשמה, כן הי' בכלל בריאת העולם, שהנכבד יהפוך גם את הנקלה לנכבד, להעלותו אתו עמו, וכידוע בספרים מבירור הרפ"ח:
2
ג׳ויש לומר שכן הוא סדר החדשים שלשה חדשים הראשונים הם מלמעלה למטה בכדי ששלשה חדשים השניים יעלו ממטה למעלה עם כל בחינות הנמוכין שבהם, וכידוע מצירופי הוי' שבחדשים, שלשה הראשונים מתחילים ביוד והשניים בהא שיוד הוא כמו נקודה הניתנת ממעלה למטה בחי' דכורין, וההא הוא אור החוזר ממטה למעלה בחי' נוקבין, והיינו שבניסן הי' התגלות הנסים בעולם הזה ובאייר הוסיף ליתן המן לחם אבירים לחם שמלאכי השרת אוכלים וניתן בעוה"ז לאכילת אדם, בסיון הוסיף להאיר עד שניתנה התורה לארץ וכתיב וירד ה' על הר סיני, והרי כל ג' חדשים אלו היתה הנתינה מלמעלה למטה, אך עדיין אין זה התכלית אלא שהכוונה שהתחתונים עי"ז יתעלו מעלה מעלה אור חוזר, ושלשה חדשים הראשונים אלו הם כדמיון הזורע כאמרם ז"ל כלום זורע אדם סאה אלא כדי להכניס כמה כורים, והם שלשה חדשים השניים, שהם העליות ממטה למעלה, ואלמלא החטא הי' גם בחינות הנמוכין שבעולם עולין ממטה למעלה, אך מחמת החטא היתה העלי' רק לחלקי הקדושה הניתנין מלמעלה למטה וכדמיון הנשמה שנסתלקת מהאדם, ותחת שהי' לה להעלות גם את הגוף עתה בעת הסתלקותה שבה היא לבדה למרום והגוף נשאר למטה בחרפה וברעה גדולה, כן הי' בחדשים אלו תמוז אב שהקדושה העליונה שבה למרום, ונשאר העולם בחרפה וברעה גדולה וכמ"ש בזוה"ק בשם ירמיהו, היינו ירום שלשה אותיות הראשונות שבשם הוי' וכנסת ישראל נשארה בדד למטה, תחת אשר הי' צריך להיות עלי' ממטה למעלה גם לכנסת ישראל, ולפי"ז מובן אשר לעתיד שיגמר התיקון יהי' בחדשים אלו זמן עלי' גם לבחי' הנמוכין, וע"כ יהי' אז עיקר המועדים זמן התדבקות ישראל באביהן שבשמים:
3
ד׳ולפי האמור יובן צירוף חודש זה הוי' מהופכת יוצא מפסוק וכל זה איננו שוה לי בס"ת, כי הנה ידוע שהוי' מהופכת מורה על דינים, ויש לפרש הטעם, ששם הוי' לעולם נקרא כסדרן אך כשהוא מהופך נקרא כסדרן מלמטה למעלה, והוא העלאת הקדושה ממטה למעלה, ובאמת כאשר הכל מתוקן הוא טובה גדולה כי זהו התכלית, אך באשר החומר מגושם ובלתי מזוכך ובלתי אפשר לו לעלות נשאר בדד למטה כנ"ל ומתדבקין החיצונים וע"כ הוא ירחין דעשו שיש לו אחיזה וכטעם טומאת מת, וע"כ לעתיד כשיהי' הכל מתוקן יהיו הדינים יותר במעלה מהחסדים וכמ"ש האר"י ז"ל שלעתיד יהי' הלכה כב"ש והדברים עתיקים, והנה לפי סדר הדגלים מתיחס חודש זה לראובן בעל תשובה ממטה למעלה ברגעא חדא ובשעתא חדא, והוא כענין הוי' מהופכת:
4
ה׳ולפי האמור יש לפרש שהמן שהזכיר וכל זה איננו שוה לי היתה כוונתו להזכיר שם זה שהוא עלי' ממטה למעלה בחשבו שמאחר שישראל בלתי זכאין השתחוו לצלם ונהנו מסעודתו של אותו רשע, כשתהי' עליות הקדושה והם בלתי אפשר להעלות ישארו בדד למטה, ויאחזו בהם החיצונים ויגרום ח"ו רעות רבות וצרות לשונאי ישראל, אך באשר ישראל עשו אז תשובה גדולה ונמשכו בחילא יתיר והי' להם ג"כ עלי', ע"כ נעשה מזה פורים מעון המועדים לעתיד כנ"ל:
5
ו׳בספר יצירה המליך אות ח' בראי' וכו' וכן הוא בהאר"י ז"ל שתמוז הוא עין ימין דרחל ולפי סדר הדגלים נמי מתיחס חודש זה לראובן ע"ש כי ראה ה' וגו', מכל הלין נראה שענין חודש זה הוא בראי', ונראה לפרש דהנה במרגלים שהיו עיקר הליכתם בחודש הזה כתיב וראיתם את הארץ וגו' ולא מסיים ותגידו לי ולכאורה העיקר חסר מן הספר:
6
ז׳אך נראה דהנה במדרש מדמה את גלות ישראל מא"י לשליחת אדה"ר מג"ע, ומובן מזה נמי להיפוך שביאתן של ישראל לארץ הוא דוגמת הכנסת אדה"ר לג"ע, ואלו הי' ביאתן לארץ בתכלית השלימות הי' מתוקן כל חטא אדה"ר, וכן יהי' לעתיד, והנה בחטא אדה"ר כתיב ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכו' א"כ תחילת הקילקול הי' בחוש הראות, וכמו שם פירש"י ראתה דבריו של נחש, והוא מלשון הנמצא בדברי חכז"ל רואה אני את דברי אדמון, והיינו שדבריו מצאו חן בעיני' כן נמי התיקון הי' צריך להתחיל בכגון זה היינו שסטרא דקדושה המלובש בא"י ימצא חן בעיני המרגלים, זה הי' פתח התיקון, כי העינים שהם שערי הלב ונקראים שערי ג"ע, וע"כ הכל תלוי בהראי' שבראיי' טובה נכנסים ללב בחי' טובות ומעוררין אותו עד שנשלם בכל ההרגשות, ולעומתו ח"ו בהיפוך, וזהו שאמרו ז"ל שמשון תחילת קילקולו בעזה אותה קח לי כי היא ישרה בעיני ע"כ נקרו פלשתים את עיניו, וזהו הענין עין טובה ועין רעה הנזכר במשנת אבות, וזהו הענין ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, וכנראה לעולם זהו תחילת הקילקול, וכן הוא דרך כל המסיתים בימינו אלה בחיבוריהם הטמאות, להמאיס בעיני הקוראים את הד"ת וכל סטרא דקדושה וכבוד ישראל, ולרומם ולהדר ולהחביב את אשר להיפוך, והכל הוא בכלל הראי' אשרי מי שלא ראם, ולו השכילו המרגלים ותקנו את בחי' הראי' הי' פתח פתוח לכנוס לארץ ישראל והי' נגמר התיקון בכל ההרגשות, אך לדאבון לבנו הי' להיפוך, וכמו כי ראו בארון ה' וכמו אל תראוני שאני שחרחורח, ומ"מ חודש זה הוא מעותד לתיקון חוש הראי' וזה נשאר לדורות ובכל פרט ופרט, ואם ח"ו אינו נזהר הוא ח"ו להיפוך כענין המרגלים, וזה המליך אות ח' בראי', כי כבר אמרנו שמלת חטא משמש דבר והיפוכו מלשון חסרון ומלשון טהרה כמו וחטא את הבית, תחטאני באזוב ואטהר, וזוהי ממש כלשון ראי' שמשמש דבר והיפוכו, ואיש המכוון לבבו לטהרה לעולם יראה לטובה והטוב ימצא חן בעיניו וההיפוך להיפוך, וזה מליכת אות ח' בראי':
7
ח׳ויש לומר דהיינו הך שאמרו ז"ל בקידוש החודש מצוה לקדש עפ"י הראי', והוא תיקון על פגם המרגלים בראי' בכנסת ישראל, ונתתקן בקידוש החודש שהוא בכנס"י כידוע:
8