שם משמואל, יום כיפורים ז׳Shem MiShmuel, Yom Kippur 7
א׳שנת תרע"ד אחר כפרות
1
ב׳הנה ענין כפרות הוא דוגמת שעיר המשתלח, כמבואר בספרים ובהתפלה שקודם כפרות, ויש להבין למה עושין דוגמא ופועל דמיוני להשעיר המשתלח יותר מלכל קרבנות יוה"כ, ונראה דהנה יש בכאן שאלה למה צריכין כלל לדוגמא ולפועל דמיוני, הלא בש"ס סוף מגילה שאמר אברהם אבינו תינח בזמן שבהמ"ק קיים, בזמן שאין בהמ"ק מה תהא עליהם, אמר לו הקב"ה כבר תקנתי להם סדרי קרבנות כל זמן שקורין בהן מעלה אני עליהם כאלו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם, וכמ"ש ונשלמה פרים שפתינו, וכל העוסק בתורת העולה כאלו הקריב עולה, ובשו"ע או"ח סי' א' דלא יאמר פרשת קרבנות אלא ביום, ובט"ז שם כיון שאין זמנם אלא ביום, וא"כ מוכח שהוא כאלו מקריבין בפועל, וא"כ למה צריכין לדוגמא ופועל דמיוני כלל:
2
ג׳ונראה דהנה איתא במדרשות שאחר החורבן מיכאל עומד ומקריב בשמים בכל יום כבשים של אש, ונראה הפירוש שמהתלהבות ורשפי אש שישראל משתוקקין לעבודת קרבנות וקורין הפרשיות בהתלהבות אש, מזה נעשים למעלה כבשי אש ומיכאל מקריבן:
3
ד׳והנה מטעם זה אין צריכין לפועל דמיוני כלל, שהרי ההקרבה גם עתה בשמים בפועל ממש ע"י התלהבות שישראל קורין הפרשיות, וכל זה ניחא בשאר קרבנות, אבל בשעיר המשתלח לא שייך לומר שע"י קריאת הפרשה נעשה בשמים בפועל ממש ענין שעיר המשתלח, שהרי כתיב לא יגורך רע, ואין שם ענין לסט"א ועזאזל כלל, ע"כ אנו צריכין לפועל דמיוני לשעיר המשתלח יותר מלכל הקרבנות:
4
ה׳וממוצא הדברים יובן טעם שאין אומרים רק שעיר לכפר מלבד חטאת הכפורים ואינם מזכירין את שעיר המשתלח:
5
